פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הגעתי

נמצאו 1,652 חלומות המכילים הגעתי - עמוד 26


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהגעתי אל הבית הישן שחייתי בו כשהייתי קטנה כדי לבקר את אבא שלי , הבית היה הומה אדם וילדים שהיו מפוזרים בכל הבית , אכלו שתו וראו טלויזיה חיפשתי את אבא שלי וראיתי שהוא ישן על השולחן במטבח מכוסה עם שמכה על ראשו ולא מרגיש טוב. ואז חיפשתי אותו שוב והוא היה במיטה שלו שוב עם שמיכה מעל הראש לא מרגיש טוב.

חלמתי שהלכתי לבית-הספר בדרך לבית- הספר ראיתי עננים אפורים וכל השמיים מכוסים מכיוון שלא ראיתי את התחזית יום לפני אז הלכתי לבית הספר בכל מקרה פתאום באמצע הדרך ראיתי שמתקרב לכיווני טורנדו ענקי התחלתי לרוץ לכיוון בית-הספר יותר מהר שהגעתי ראיתי שהם סגרו את כל השערים ואף אחד לא יכול להיכנס ניסיתי לצעוק אבל היה רעש חזק מדי של סופה שלא היה אפשר לשמוע אותי ואז שסובבתי את הראש שמאלה ראיתמ את הטורנדו מתקרב יותר ויותר מהר מהר ניסיתי לרוץ נגד כיוון הרוח החזקה והגשם ולבסוף לא קרה לי כלום

חלמתי שנסעתי לצימר עם כל המשפחה שלי כמה ימים לאחר מכן נכנסתי לצרה הייתי צריכה להתחבאות עם כל המשפחה שלי בזמן החופשה מפני אנשים שמחפשים אותנו כמה זמן אחר כך באו לחדר שבוא אני התחבאתי אבל קרה נס והם יצאו משם כשחזרנו מ"החופשה" התקופה כבר הייתה תקופת החלטה לאיזה חטיבת ביניים ללכת יום לאחר שחזרנו הבייתה הגעתי לבית הספר וגיליתי שהחברה הכי טובה שלי שהייתה כי עכשיו היא חברה של משהי אחרת והן נהיו דבק וזה נורא פגע בי. כששמעתי שהיא עוברת לתיכון נורא שהיה בו מקרה נורא פחדתי שהיא תפגע שם מפני ביריונות. אבל היא לא הקשיבה לי וברחה ממני בלי חרטה לכיוון הכביש וחצתה אותו חזרה לביתה לאחר שנגמר יום הלימודים הקראש שלי לשעבר ושעכשיו יש לו קראש עליי באותו יום הוא התנהג די מוזר והתנהג סצורה קרה וסנובית אבל לא היה לי כל כך אכפת.

בהתחלה נסעתי עם חברה שלי לאיזה מגדל גבוה שאמור להיות בית ספר ואז היא חיכתה למטה ונכנסתי לבניין ועליתי במדרגות וכשירדתי בחזרה אז בדיוק מישהו שאני מכירה בימים האלו שכועס עליי עלה במדרגות והוא הסתכל במבט עצבני ואני השפלתי מבט ואז הוא התחיל לעלות לאט ואני לרדת לאט ואז היה לו קול שהוא לא רוצה שזה יהיה המצב אבל הוא עדיין כועס ואז פתאום עברתי לבית שלי והייתי שמה עם חברה שלי ואמא שלי שלחה לי הודעה להכין סחלב ופתאום הגעתי למצב שאני והאקס שלי חזרנו ושכל רגע שניסינו להיות לבד מישהו הציק לנו

כאשר הייתי בן 3, אבא שלי לקח אותי לגינת משחקים, בגינת המשחקים היתה פירמידת חבלים. אבי האשה לי לטפס על הפרמידה, כאשר הגעתי לפסגה, הפרמידה הפכה לאמיתית. ומצרים באו לקחת את אבי לעבודה בפרך. כאשר התחלתי לרוץ לעברו ולרדת מהפירמידה. המצרים נהפכו לנאצים שבאו לקחת את אבי למחנות ההשמדה. באותו הרגע הבנתי שאני צריך להפסיק לרדוף אחריו, התיישבתי על המדרכה והתחלתי לחשוב על הצעד הבא שלי.

חטפו אנשים והייתי במקום שהחביאו אותם. הייתי עם מישהו במסדרון מפחיד והיו שני חדרים, חדר בכל קצה והמסדרון המשיך גם לימין אבל היה מאוד חשוך לא ראיתי את הצד הזה. נראה לי שהייתי חלק מהאנשים החטופים אבל הסתכלתי על עצמי מהצד והייתי בתוך הסיטואציה והיינו גם רוחות עם דיבוקים כאלה והצלחנו להוציא אותם בצורה לא ברורה. לאחר מכן הייתי באיזה חדר חשוך ומפחיד לבד והייתה תחושה מפחידה ומוזרה כזו. לאחר מכן פתאום יצאתי מהבית לחברה של אח שלי וזה היה קשור לצבא, היא הייתה חיילת למרות שהיא השתחררה אבל לא הייתה לבושה במדים. היא גרה צמוד אלינו בחלום למרות שגרה במרחק של חצי שעה מהבית שלי במציאות והלכתי אליה בדרך של השביל של סבתא שלי מצד אמא. היה שעה של שקיעה והיה מאוד חשוך. אבל זה היה ״יום האורות״ וכאילו כל האורות כבויים והפלאש של הטלפון שלי לא נדלק ולא הבנתי למה. כשהגעתי אליה האורות של הבית דלקו וראיתי את אח שלי, אמא שלי ואת חברה של אח שלי. שם והגינה הייתה נראית כמו הגינה של סבא וסבתא של החברה הכי טובה שלי. כשהגעתי אח שלי בדיוק יצא ואמר לי משהו ואוסיף שאני אנהג למרות שאין לי רישיון ואמרתי לו בכיף חצי ציני חצי רציני כזה אבל הוא יצא מהבית. התיישבתי לצד חברה שלו ודיברנו על ״יום האורות״ כי אמרתי שממש חשוך פה. היא נכנסה לבית שלה ואמא שלי ואני נשארנו בגינה שנהפכה לחדר חשוך. הכלבה שלנו הגיעה עם כלב שחור לצידה והם היו ממש גדולים. היא דאגה ממש כשהיא הסתכלה על הכלבה שלנו והיא אמרה שהיא החליפה צבע וקישרה את זה לסיטואציה עם הרוחות מההתחלה ואמרה שאבא שלה ואמא שלה אמרו לה את זה למרות שסבתא שלי עוד בחיים בכלל ולא הבנתי. הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה לא נכון והיא כנראה רואה את זה בגלל השקיעה למרות שלא הייתה שקיעה והיינו בחדר שפתאום נהפך למרפסת וישבנו עם ידידה שלי שחגגנו לה יום הולדת השבוע במציאות. ידעתי שאני משקר לגביי הצבע שבה היא רואה אותה כדי להרגיע אותה למרות שבאמת ראיתי את הכלבה באותו צבע כמוה אבל היינו בטוחים שאנחנו מתווכחים על צבעים שונים למרות ששנינו דיברנו על אותו צבע וזה לא היה בהתאם לצבע של הכלבה וכשדיברנו על הצבע של השיער ראיתי שיער של בן אדם בכלל. אמא שלי מאוד דאגה והתעצבנה והחליטה שגם לי אולי קרה משהו ואמרה לי ״שלא תהפוך לזמר פתאום״ ואמרתי לה משהו כמו ״בטח אני גם יודע לשיר״ ושרתי את המשפט הזה כדי לבדוק עם הקול שלי נהיה יותר יפה והוא היה יותר יפה באמת. אמרתי לה שלא תעשה פדיחות לאח שלי ליד המשפחה של חברה שלו. הכלבים כבר לא חלק מהסיטואציה. פתאום במרפסת הגדולה של הבניין ממול הופיעו החברה הכי טובה שלי ושני חברות טובות שלי יחד. החברה הכי טובה שלי כעסה עליי והשתיים דיברו איתי רגיל ואז היה שלב שהחברה הכי טובה שלי דיברה אליי בכעס ושאלה אותי אם בסוף באים אליי או לא ואמרתי לה לא. עוד ידידה שלי הצטרפה אליהן ופתאום הן היו על כיסא שהיה לי בחדר עד לא מזמן מלבד ידידה אחת שלי. הן נאחזו בחולצה שהייתה מחוברת לשולחן עגול כזה במרפסת. אני ידעתי שהן עומדות ליפול וצעקתי לחברה הכי טובה שלי שהייתה בראש הפירמידה ואחזה בחולצה לרדת משם בבקשה ושלא תעשה את זה והתחננתי ממש את הן לא הקשיבו ולאחר כמה זמן הן נפלו מקומה חמישית לתוך האזור של הבניין של סבא וסבתא שלי מצד אבא. התחלתי לבכות ולכעוס על עצמי שלא רצתי למטה לתפוס אותן והחלטתי לרוץ לשם ולהתקשר למד״א.

<< עמוד קודם 26 עמוד הבא >>