פענוח חלומות בס"ד

חלומות על יום הולדת

נמצאו 717 חלומות המכילים יום הולדת - עמוד 26


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הראשון היה ביום הולדת של מיקה (חברה טובה) נסעתי חזרה מהצבא איכשהו באוטו לבד והיו סופות וגשמים הכל היה מוצף רק רציתי להגיע הביתה אני נוסעת ובדרך אני רואה מלא מכוניות שוקעות ונסחפות ומלא אנשים מתים ברגע שראיתי שהאוטו שלי גם עומד להסחף יצאתי ממנו והתחלתי לרוץ נפל לידי עמוד חשמל ועץ ואני עדיין רצה ואז שהגעתי לבית של מיקה הפסיקה הסופה ואף אחד לא האמין לי שמלא אנשים מתו לי מול העיניים השני היה שהיה לי בגרות באזרחות היום ולא היה לי מושג קמתי בבוקר ותומר מתקשר אליי (זה מישהו שהיה איתי בכיתה) מה הדס איפה את מתחילים עוד עשר דק בואי קניתי לנו זירו שמרתי לך שולחן ליד הקיר כמו תמיד איכשהו הגעתי לבגרות וקיבלתי מאה השלישי היה שהלכנו לחתונה כל המשפחה ועידו(מישהו שפגע בי פעם ) ישב איתנו בשולחן כל הערב הוא ניסה לדבר איתי כאילו לא קרה כלום וכל הערב לא עניתי לו והתעלמתי מקיומו היה בר חופשי בחתונה ושתיתי מלא בגללו אחרי איזה שעה בחתונה הוא התחיל לדבר איתי ובא לשבת לידי ופשוט הקאתי עליו וברחתי לשירותים מסתבר שבאולם ליד היתה עוד חתונה וכל החבו של שנה מתחתי היו נפגשנו בדרך לשירותים וחן ונדב יודעים על עידו אז סיפרתי להם שהוא פה ואז הם אמרו לי שהוא סתם ילד זין חזרתי לשולחן שכולם בשוק ממני כי הרגע הקאתי עליו לא היה אכפת לי ונסעתי הביתה

חולמת אלי ועל אמא שלי שאנחנו הולכות באותו יום שיש לי יום הולדת לאיזה קיר קדוש וכשאני מוציאה את העט בצבע שחור הוא הפך להיות צבעוני לצבעי ורוד וסגול ואדום ולאמא שלי לצבע שחור אמא שלי שמה את הפתק במקום של צורת עיגול ואני חיפשתי איפה להשים ראיתי אבל נוצצת לבנה לה והכנסתי לשם ושניסיתי להוזיז את זה יותר ראיתי צורת חץ למעלה וממש התרגשתי

חלמתי שחברה מאוד טובה שלי נותנת לי לשמור על התינוק שלה, אני לוקחת את התינוק ואנחנו נוסעים ביחד לבית שלי. אנחנו הולכים לישון ביחד. אני שואלת את עצמי במה אאכיל את התינוק. בבוקר אני קמה ואמא שלי והשכן שהיה לה כשהייתי ילדה מגיעים לבקר אותי בדירה שלי בירושלים. אני מנסה להבין מדוע היא הביאה את השכן ונראית לא מרוצה מהסיטואציה. היא אומרת שהיא באה לתת לי מתנת יום הולדת, עדיין קשה לי עם הנוכחות של שניהם בבית שלי ואני מנסה לגרש אותם.הבית שלי ושל יונה נראה מאוד חשוך והמסדרונות בו יותר ארוכים מבמציאות. כשהם הולכים אני שואלת את עצמי מה עם התינוק של הדרי ומבינה שאני לא יודעת, אני מחפשת אותו ולא מוצאת. אני מבינה שאני לא זוכרת אם אתמול לקחתי אותו או לפני כמה ימים והאם כבר החזרתי אותו. אני מחפשת בכל הבית ולא מוצאת. אני מגיעה לבית של אמא שלי, הכל מבולגן, מלא בצעצועים ישנים של תינוקות, גדולים מאוד וגרנדיוזים או קטנים וישנים ולא מבינה מה פשר החפצים בבית של אמא שלי בת ה-60. אני לא מוצאת שם את התינוק למרות שיש לי הרגשה חזקה שהוא שם מסתתר בתוך הבלאגן- אולי מת ואולי ישן. אני תוהה איך זה שלא שמעתי את הקול שלו עד עכשיו ואיך זה הגיוני שאני לא זוכרת איפה הוא. אני רוצה להתקשר לבעלת הדירה שעזבתי לשאול אם היא הייתה בדירה ביומיים האחרונים כי יש לי חשד שהתינוק שם. אני מתקשרת לאבא שלי והוא אומר לי להתקשר לעורך דין להתייעץ על פיצויים ונשמע מאוד אדיש. אני מתקשרת לאפי ונשמע שהוא מתעניין אבל לא לוקח אותי ברצינות, אני מנתקת את השיחות ומרגישה אבודה לגמריי. לא יודעת מה לעשות, אני חושבת על התאבדות. כשאני מתחילה להתייאש מאי המציאה של לביא ולשקול שוב ושוב התאבדות אני מתעוררת.

<< עמוד קודם 26 עמוד הבא >>