פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לא יודעת

נמצאו 1,074 חלומות המכילים לא יודעת - עמוד 26


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שחוטפים אותי והייתי במשימת חלוץ בודד ואז באו אלי ולחברים שלי כמה אנשים שורצים לחטוף אותנו ואני מנסה להתחבא בשיח כדי להתקשר למדריכה אבל חוטף אחד רואה את זה ומאיים עליי עם חרב ואז הגענו לבית הספר לא יודעת איך וגם החוטפים. והילדים שאיתי באותו החדר מדברים ואני מנסה להתחבא וילד אחד עוזר לי ואומר לי איפה רואים אותי ואז כשהחוטפים מנסים להיכנס הם דופקים ודופקים והחדר בחושך והחוטפים לא רואים אף אחד מהילדים ואני מחזיקה יד עם הילד שעזר לי אבל לא בקטע רומנטי אלה בקטע שאני מפחדת והוא עוזר לי

חלמתי שחוטפים אותי והייתי במשימת חלוץ בודד ואז באו אלי ולחברים שלי כמה אנשים שורצים לחטוף אותנו ואני מנסה להתחבא בשיח כדי להתקשר למדריכה אבל חוטף אחד רואה את זה ומאיים עליי עם חרב ואז הגענו לבית הספר לא יודעת איך וגם החוטפים. והילדים שאיתי באותו החדר מדברים ואני מנסה להתחבא וילד אחד עוזר לי ואומר לי איפה רואים אותי ואז כשהחוטפים מנסים להיכנס הם דופקים ודופקים והחדר בחושך והחוטפים לא רואים אף אחד מהילדים ואני מחזיקה יד עם הילד שעזר לי אבל לא בקטע רומנטי אלה בקעט שאני מפחדת והוא עוזר לי

חלמתי שחוטפים אותי והייתי במשימת חלוץ בודד ואז באו אלי ולחברים שלי כמה אנשים שורצים לחטוף אותנו ואני מנסה להתחבא בשיח כדי להתקשר למדריכה אסל חוטף אחד רואה את זה ומאיים עליי עם חרב ואז הגענו לבית ספר לא יודעת איך וגם החוטפים והילדים שאיתי באותו החדר מדברים ואני מנסה להתחבא וילד אחד עוזר לי ואומר לי איפה רואים אותי ואז כשהחוטפים מנסים להיכנס הם דופקים ודופקים והחדר בחושך והחוטפים לא רואים אף אחד מהילדים ואני מחזיקה יד עם הילד שעזר לי אבל לא בקטע רומנטי אלה בקעט שאני מפחדת והוא עוזר לי

אנחנו מתארחים איפשהו לא יודעת איפה לא מזהה את הבית ואנחנו ישנים בחדר אחד אני בעלי והילדים בחלום ישנו ואז אני פותחת עיניים בחלום ומולי על הרצפה מטייל נחש, במהירות מקפץ ממקום למקום. אני בועטת בבעלי עם הרגליים שיקום ומצביעה לו בשקט. הנחש ממק מקפץ בחדר. מטפס על קירות ועל ארונות , מגיע עד למיטה של הילדים ומקפץ למקום אחר עמרי קם בשקט וקורא למארחת שלנו לא יודעת מיהי אבל היא הייתה אישה לא זקנה אבל לא צעירה והיא איכשהו תופסת את הנחש לפני שהוא מכיש , מכניסה אותו לקופסה והוא מתחיל להתמוסס כזה ונהיה ערמה של קליפה כזו ( נשל ירוק ואז שקוף) ובקופסה נשאר כמו חומר כזה (כמו דבש ) היא אומרת לנו לא לגעת עדיין בכלום. הכל עבר בשלום ולא סיפרנו לילדים

טיילנו עם אמא שלי והילדים ואז פתאום אמא שלי אומרת לי בואי תיקחי אותי הבית ואנחנו נימצאות בתל אביב וגרות בדרום.אנחנו הולכים לכיוון האוטו ואז אני מבינה שהילד שלי לא איתי אני צועקת איפה הילד ואמא שלי פשוט ניראת אדישה ואומרת לא יודעת אני מתחילה ליבכות וליצעוק ואולכת למקום שהיינו בו ניכנסת ורואה שיש שם חדר גדול שניראה כמו מחלקה של בית חולים (ואנחנו היינו בתחנת מרכזית)למטה שוכבים מבוגרים ולמעלה ילדים עם אחות שמטפלת ואז אני מתחילה ליצעוק אוראל אוראל אתה פה האחות מיתרוממת ויש לה ביד נייר והיא אומרת כן הוא פה .ואז הוא מציץ מיסתכל אליי ניראה מחיוך ולא מוטרד ביוחד יורדלמטה ומחבק אותי ואני בוכה .

חלמתי שאני עולה על האוטובוס אני בדרך לבית הספר יש שני ילדים והילד מתחיל עפ הילדה והיא אומרת לו שהיא יורדת מהאוטובוס בתחנה שהוא יורד והם הולכים ביחד אני מחייכת ומסתכלת עליהם ואז אני מסתכלת ואני רואה שאני לא מכירה את המקומות שהנהג נוסע ואני מבינה שעליתי על האוטובוס הלא נכון אני אומרת לאנשים שבאוטובוס שאני לא יודעת איפה אני ושטעיתי באוטובוס ואני שואלת איפה הנהג נמצא אני הולכת באוטובוס עד לנהג אני יושבת לידו הוא מרגיע אותי ואומר לי לא לדאוג הוא יקח אותי לאן שאני צריכה ומתחילת הנסיע אני יושבת לידו והוא מתנהג כמו חבר שלי הוא מראה לי המון אהבה ולא כמו בן אדם רגיל הוא שאל אותי עם יש לי כסף ברב קו שלושים שקל אני אומרת לו שכן ככה חשבתי ומסתבר שאין לי מספיק יש לי אחד עשרה שקלים הוא מוותר לי כי אמרתי לו שיש לי בייגלה מתוק ואני אתן לו ופתאום מאנשים אני רואה פתאום את כל האוטובוס מלא בילדים והנהג הופך להיות המורה שלי והוא עוזר לי בכל מה שאני צריכה והוא דואג לי עשינו עצירה אחת והסתובבנו אחר כך הגיע כבר הלילה ואני אומרת לנהג שאני צריכה ללכת הביתה ולא לבית ספר כי מאוחר אנחנו עוצרים שוב במקום ופתאום אני רואה שזה דומה לאזור שאני גרה בו אני מסתכלת ואני רואה את הבית של אחותי אני עולה ואני רואה מהעיינית של הדלת שלה שהיא עומדת אבל ישנים אצלה בבית ולא רציתי להפריע ואז עליתי הביתה דפקתי בדלת וההורים שלי רואים נכנסתי הביתה ואני שואלת אותם למה הם לא התקשרו ולא דאגו לי אני מניחה את התיק ליד הדלת של הבית אמרתי לנהג ולילדים שיחכו לי כי רציתי לתת לנהג את הבייגלה המתוק כמו שהבטחתי אבא שלי אמר לנהג בזמן שהתלבשתי למה הוא מחכה ועומד שיסע הנהג התחיל לצאת מהחניה ליד הבית שלי אני רצתי וניסיתי לתפוס אותו ולא הצלחתי הייתי ממש קרובה לאוטובוס אך אף אחד מהילדים והנהג לא הסתכל עליי אני נשארת עם הבייגלה המתוק ביד ואני חוזרת הביתה אני מסתכלת אל השמיים ואני רואה שאין אף אחד ושכבר עלתה השמש אני נכנסת הביתה ואני רואה דף אני קוראת ואני רואה שזה מהנהג אוטובוס הוא אומר שלמרות כל האהבה והקשר הקרוב שהיה בינינו זה לא יכול להמשיך

<< עמוד קודם 26 עמוד הבא >>