פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מדר

נמצאו 2,947 חלומות המכילים מדר - עמוד 258


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אמא שלי מאושפזת בביה"ח, אני מגיעה לשם, עם שתי חברות מלוות, חברה שלישית עומדת בקומה התחתונה, לידה גבר מבוגר, שניגש אליי ואומר לי שהוא השאיר לי הודעה ביום כיפור האחון, החברה שאיתו בוחנת לראות מה התגובה שלי ויש לי הרגשה שיש לה חשבון איתי, אני מחייכת רבע חיוך, היא נעמדת לידי ותופסת לי את היד ומנסה לדבר איתי, אבל אני מתרחקת ממנה ומתעלמת, ועולה במדרגות הנעות עם שתי החברות האחרות, היא חוזרת לאדם המבוגר ושניהם מסתכלים עליי. אני מפסיקה לדבר עם כולם. מתיישבת ליד חלון במסדרון של בי"ח עם ספר ולא מגיבה לשאלות של אף אחת מהן, הן מביאות את מי שהיה המטפל שלי בדיקור, הוא מתיישב מולי ומנסה לדבר איתי, אבל גם עליו אני לא מסתכלת, הוא מקרב אל הספר שאני מחזיקה מוט קצר חם מאוד, ומתחיל לשרוף את הקצה של הספר, אני לא זזה, הוא מקרב את המוט אל העיניים שלי ואומר להן - "יש תגובה באישונים", אני עוצמת עיניים. בינתיים אמא שלי מתה. אני ניגשת למורה כלשהו ומבקשת שייתן לי לעשות הכל מהתחלה, ואני מסיימת בזמן קצר תואר במשהו כמו הסטוריה, ובינתיים גם בהריון, וגם בתחושה שיידרתי את ההדורים עם כל החברות שלי. אני מוצאת את עצמי עומדת מול מראה עם בטן גדולה ושיער ארוך עם תלתלים ומדברת אל עצמי, ומרגישה בחלום שאני משתגעת. לוקחים אותי לחדר שיש בו כמה מיטות, ולפני כל מיטה שולחן קטן ושני כיסאות. אני עומדת מול המיטה שבה אמא שלי מתה, במיטה מצידה השמאלי שוכב אדם מבוגר ישן, במיטה לימינה בחורה צעירה בהריון, מגיע אסיסטנט כלשהו ומתיישב מולי ואומר לי לשבת, הוא אומר "מוזר, אבל הפנים שלך כל כך רזות", אני שואלת למה מוזר, אבל הוא לא עונה, הוא מבקש ממני להניח את היד על השולחן ושואל אם אני יודעת מי ידקר אותי, אני יודעת שזה אותו מטפל שהיה לי (נקרא לו נ') - האסיסטנט מבקש שאכווץ את היד, אני מרגישה שהיא ממש לבנה, הוא מתחיל למשש את הנקודה בקפל המרפק (כמו לפני בדיקת דם), ומוציא מכשיר מתכתי קטן וחד, ומסמן בעזרתו מסלול ונקודות לאורך האמה והזרוע - ממש מחורר נקודות, אבל אני לא מרגישה כאב - ואומר שידקרו אותי במסלול של הטחול (ברפואה הסינית), כשהוא מסיים אני מרגישה מותשת והוא אומר שאכנס למיטה ואמתין, המיטה לא מסודרת, אבל אני כל כך עייפה שאני רק מעיפה את הספר שמונח עליה ואת הפירורים, מבלי ליישר את הסדין, הבחורה במיטה ליד מתעוררת בחיוך, אני אומרת לה שאני מצטערת שהפרעתי לה, היא לא ישנה כל הלילה, היא ובת הזוג שיושבת לה צוחקות ואומרות שהיא ישנה מצויין בלילה, משום מה זה פוגע בי, אני נכנסת למיטה, ואז מתחילה המולה בחדר - זוג עבר תאונה, נ' המטפל נכנס איתם, ואני יודעת שעכשיו הוא יצטרך לטפל בהם, אני מתחילה לפחד, הוא איתם אבל מסתכל עליי, נכנס עוד מטפל אחר זר לי , ומדבר עם נ' על מצבי, ואז שואל אותי - "את בטוחה שהזרע נקלט?" ואני כבר ממש נכנסת להסטריה וצועקת "למה אתה אומר לי את זה עכשיו?" והוא שם לי יד על המצח ואומר "יש לך קצת חום".

אני פוגש ידידה מאוד טובה שלי ונוסע איתה ועם אחותי וחברים של אחותי למקום סודי שמתקיימת בו מסיבת סקס וסמים סודית, אף אחד מאתנו לא היה בה מעולם, בדרך לשם אני בשקט ממזמז את הידידה שלי, אנחנו חונים במקום מסויים ומתחילים ללכת ברגל, אחותי והחברים שלה בוחרים בדרך מסויימת והידידה שלי אומרת לי לבוא איתה כי היא הייתה שם כבר והיא יודעת איך מגיעים (לא ידעתי לפני כן שהיא כן הייתה במסיבה הזאת) - "זאת לא הדרך" או "זה לא הכיוון" היא אמרה. אנחנו נפרדים ואני נשאר רק עם הידידה, מגיעים לאיזה בניין כאשר למעלה בגג מפורסם שלט ענק בצבע אדום (לא זוכר מה היה רשום), אנחנו יורדים במדרגות ולפתע ידידה שלי קוראת בשמו של מישהו ושואלת אותו שאלה מסויימת - איפה נמצא משהו, הוא אומר לה תשלחי אותו אלי, היא אומרת לו שאני מחברת פרסום והולכת לדרכה, אני יורד למטה לבד ורואה מולי אדם גדול במטבח ואשתו יושבת על כסא בצד, הוא פונה אלי ושואל אותי מי אני ומה אני רוצה, אמרתי לו את שמי המלאו שאני מחברת פרסום גדולה ואנחנו מעוניינים למצוא מקום לפרסום חברה למעלה, הוא עולה איתי למעלה ואומר לי להתחיל לבדוק את השטח, אני מסתובב בשטח ומתחיל להתסכל מעבר למעקה ומחפש מקומות, בצד אחד אני רואה את השלט הגדול שראיתי מלמטה ומבין שלא יהיה פה מקום לשלט שלי, אז אני ממשיך לחפש ומוצא מקום די קטן ודחוק, חלק פנימי כזה, וקורא לגבר שדיברתי איתו קודם ואומר לו שיכול להתאים כאן אם לא נתלה את השלט בדיוק בחלק הפנימי אלה יותר בחוץ שיראו אותו, הוא אומר לי - תשמע אנחנו מנסים כמה שפחות להתבלט כאן, והולך, אני ממשיך להסתובב ואז רואה בחורה שהכרתי פעם בעבודה הקודמת שלי, אני רואה שהיא מסטולה ולובשת רק חולצה ובלי מכנסיים ובלי תחתונים, היא רואה אותי ואומרת לי - היי מיכאל, אני מחזיר לה, היי ניצן, והיא מסתובבת והולכת, נעלמת, פתאום בזווית העין אני קולט ליד איזה מעבר שני נערים ניגשים אל הגבר שדיברתי איתו, הם נותנים לו משהו ובנוסף גם כסף, והוא מביא להם סמים. אני ממשיך לחפש מקומות ומגיע למקום שנראה לי מתאים לפרסום השלט, עומד שם אדם שאומר לי - נו מה קורה איתך! תזיז את הרגליים! תזיז את הרגליים שלך כבר! אני מתבלבל ומסתכל הצידה על הגבר ההוא, הוא קולט אותי וניגש אלי, הוא אומר לאדם שדיבר אלי - להסתלק מכאן, ופונה אלי, הוא מתחיל לתחקר אותי: אני רוצה שתגיד לי באיזה חברה אתה עובד, אחרת ממש הסתבכת כאן - הקול שלו מאיים מאוד ואני מתחיל לרעוד ולהתבלבל, אני מתחיל לחשוב על חברות פרסום שאני מכיר ומסתכל עליו מלא פחד - העיינים שלו יורקות אש ונראה שהוא עומד להרוג אותי.... ואז אני מתעורר

חלמתי שאני יוצאת עם דמות מתוכנית טלוויזיה אבל הוא לא היה דומה לו ביופי, הוא היה תלמיד ממש מחונן אז הוא הפך למנתח בכיר בגיל 18 ואני הייתי בת 14 וחצי, הכרנו כשנסעתי במכונית שלי ומהרדיו חוזת עתידות אמרה ״מי שיטבול במים ימצא את עצמו במצב המסוכן ביותר״ ואז המכונית נתקעה ליד חורשה ויצאתי ממנה כדי לראות מה קרה, ואז נפלתי במדרון לתוך נהר. בנהר היה תנין שניסה לטרוף אותי אז ברחתי והגעתי לצד השני של הכביש ושם נתקלתי בו ואמרתי שהתנין רודף אחריי אז עלינו למקום גבוה והוא התקשר ללוכדי תנינים. הוא תמיד היה דואג לי, גם כשהוא באמצע ניתוח והוא עסוק, וכשהיינו יושבים על הספה הייתי מניחה את ראשי על ברכיו והוא היה מלטף לי אותו והוא היה החבר הכי רגיש ודואג שיכול להיות.

<< עמוד קודם 258 עמוד הבא >>