פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ומו

נמצאו 4,775 חלומות המכילים ומו - עמוד 259


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני ברכבת ענקית עם כל הכיתה שלי (שעומדת להתפצל), מדבר עם מישהי (שיחה סקסית) ואז אני הולך לחפש את החברה שלי ומוצא אותה עם שתי בנות והיא עושה לי פרצוף של "תיקח אותי מכאן", ואני לוקח אותה ואנחנו מתיישבים על ספה בצורת חצי עיגול. אנחנו מדברים ואחרי כמה זמן אני צריך ללכת לשירותים. בדיוק באותו זמן ילד נוסף מהכיתה שלי גם הולך. אנחנו נכנסנים ומגיעים לחדר עם רב ואיש נוסף שעושה לנו סימן של שקט עם האצבע. אנחנו ממשיכים ללכת ומגיעים לחדר עם משחקי וידאו, נערך שם טורניר שהמנצח זוכה בפירמידת זהב שתמיד רציתי. אחרי שאני יוצא מהשירותים אני לא נמצר יותר ברכבת, אלא בעיר. מולי יש כיכר והחברה שלי הולכת מסביבה ומאחוריה ילדה עם גיטרה ששרה מהשהו שאני לא זוכר. אני הולך אל החברה שלי (שבוכה) ואני שואל אותה מה קרה. היא אומרת שנטשתי אותה באמצע. בשלב הזה התעוררתי, ואז כשחזרתי לישון חזרתי לאותו החלום. זה היה לילה בעיר, והכיכר הייתה מוקפת במחסומים נמוכים כמו שיש במופעים. הילדה עם הגיטרה עושה צליל שגיטרה לא אמורה לעשות וצועקת "אני לא מלכה". אני מבקש להיכנס ולעבור את המחסומים וברגע שאני עושה זאת החברה שלי רצה אלי בוכה ואומרת שוב שנטשתי אותה. אני אומר לה שהלכתי לשירותים ולא ציפיתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן וניסיתי להשיג את הפירמידה המוזהבת. היא לא מבינה על מה אני מדבר. היא מתחילה ללכת אבל אני תופס אותה ומנשק אותה. ואז התעוררתי.

בחלום סיפרו לי שהיה לי ילד שמסרתי לאימוץ,אני מאוד רציתי לראות אותו ולקחת אותו,גילו לי איפה אני יכולה למצוא אותו במשפחת אומנה והלכתי וראיתי את הילד,ילד יפה שיער חלק עיניים כחולות ומשקפי ראיה,גילו לי שהאבא חייב לאבא שלי כסף ואני הולכת להציל את הכסף,נכנסת לבית שלהם ורואה במזנון תמונה שלי שמנציחים אותי עם הקדשה ומסבירים כל יום לילד שלי איזה אמא הייתי ושמתתי ממחלת הסרטן (הייתי בתמונה עם מטפחת לבנה). אני נכנסת לחדר של ההורים ממשפחת האומנה ומוציאה צקים וכסף ששייך לאבא שלי ויוצאת משם וכך קמתי מהחלום.

לראות מת בחלום כאשר המת חולה מאוד ראיתי בחלום את אבא שנפטר לפני כשלוש שנים וחצי בכסא גלגלים כאשר אני מטפלת בו ויודעת מהרופאים שאין לו עוד הרבה זמן לחיות. הוא אומר י שהוא מאוד מאוד אוהב אותי ואגב זה היה המשפט האחרון שלו אליי לפני שנכנס לחוסר הכרה ומוות. שאלתי אותו אם הוא הולך להילחם על חייו והוא הבטיח לי שכן ושתוך חודש ימים הוא יצא מבית החולים. בסופו של החלום הוצאתי לו את התותבות כדי לשטוף אותן והרגשתי רע שעזבתי אותו לפרק הזמן הזה ושהוא נשאר לבד ואז התעוררתי

אסף יובל ומיה באים אלי הלכנו לאיזה בית נטוש ישענו למעלה ישענו כולנו זה היה בית נטוש יפה ישבנו במרפסת למעלה ישענו ומול הבית שראינו למעלה והבית היה די גבוה היה עוד בית כזה חשבתי בהתחלה שהוא נטוש אבל לא היה שם אנשים שראו טלויזיה ראיתי אחד שם שם את היד איפה שהורידים ומישתגע ואז פתאום נירגע ואז ראיתי עוד אחד לוקח מזרק מזריק לעצמו ושוב נירגע ישר הבנתי שזה הרואין אמרתי לאסף הוא אמר שאין מצב זה בטח בית משוגעים או משהו טוב עישנו עוד חזרנו אלי הביתה אני הלכתי למיטה ישר נירדמתי שהיתעוררתי ניזכרתי גם שיובל מיה ואסף אצלי וגם שהבטחתי לאבא שלי שאני לא מעשן יותר יצאתי מהחדר פתאום ראיתי את מיה שוכבת מחוץ לחדר שלי היא אומרת לי מאור לא הקשבתי לה ישר יצאתי החוצה חשבתי על משהו לעשות בסוף נירגעתי חזרתי הביתה ניכנסתי עדיין ראיתי את מיה על השטיח והדלת של אבא שלי קצת פתוחה היצצתי ראיתי אותו ואת סיגי ישנים שאלתי את מיה לפני שסגרתי את החדר אם יש לי עיניים אדומות פתאום שמתי לב שהם ערים לא ידעתי מה לעשות סגרתי להם את הדלת לא יודע למה לקחתי שמיכה ושכבתי ליד מיה מיה אמרה לי שהיא רוצה גם שמיכה היתחסתי ואז יובל בא חיבק אותה מאחורה שכבנו שם כמה דקות בלי לעשות כלום ובלי להגיד מילה ואז אסף בא אמר למיה בואי היא קמה הלכה איתו ואז היתעוררתי

הייתי בים קצת סוער עם עננים וחול לבן עם אנשים שאני מכירה והיה אוכל מתוק בקראוון והיה מישהו שאני חשבתי עליו בזמן האחרון שהוא יכול להתאים לי כבן זוג אבל לא ישיתי עם זה משהו והוא הסתכל עליי וחייך וגם היה מופתע בו זמנית ואז רצתי לתוך יער עם גשר והדרך הייתה קצרה וברורה כאילו כל הקוצים זזו הצידה כשהתקרבתי אליהם ולא ראיתי את עצמי החלום היה דרך העיינים שלי מבלי לראות את דמותי ואז הגעתי לביניין גבוה ופתאום הייתי בקומת קרקע ואמא שלי הגיעה והתחלתי להתווכח איתה ולנסות להסביר לה שיש אנשים מתים והיא לא הבינה אותי ובסוף היא התחילה לבכות ואמרה שאני צודקת ורצנו ואז היא נעלמה והייתי בתוך מכונית בהתחלה אמרתי לשומר שם אחר בתור זהות בדוייה אבל הוא אמר שהוא יודע מי אני וחייכתי אבל הוא לא הוא היה קודר ועברתי את המחסום אחרי שהוא פתח את המעבר אבל שם ראיתי את מי שאמרתי שמתו- כמה דמויות לא מוכרות וגבר עם עיינים שחורות חומות וחליפה שחורה לבנה עם דם בכל מקום בעיקר ביידים ובפה והמכונית שלהם הייתה שם אבל הייתה מנופצת. פתאום הייתי בחדר לבן והאחים שלי סיפרו לי דברים נוראיים אבל צעקתי עליהם ואמרתי שזה לא נכון למרות שידעתי שען והם היו רגועים לגמרי ואדישים. חזרתי לים מהגשר עם היער והילד הזה עדיין היה שם אבל הוא היה יותר מופתע וכבר לא חייך אליי ואז הלכתי איתו לביוב ירדנו לשם לא דיברנו אמא שלי פתאום הגיעה ואז נעלמה שוב ואז עליתי לבד מהביוב בלי אף אחד והים היה שקט יותר קצת קודר ועם עננים

<< עמוד קודם 259 עמוד הבא >>