פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שיער ארוך

נמצאו 286 חלומות המכילים שיער ארוך - עמוד 27


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אמא שלי מאושפזת בביה"ח, אני מגיעה לשם, עם שתי חברות מלוות, חברה שלישית עומדת בקומה התחתונה, לידה גבר מבוגר, שניגש אליי ואומר לי שהוא השאיר לי הודעה ביום כיפור האחון, החברה שאיתו בוחנת לראות מה התגובה שלי ויש לי הרגשה שיש לה חשבון איתי, אני מחייכת רבע חיוך, היא נעמדת לידי ותופסת לי את היד ומנסה לדבר איתי, אבל אני מתרחקת ממנה ומתעלמת, ועולה במדרגות הנעות עם שתי החברות האחרות, היא חוזרת לאדם המבוגר ושניהם מסתכלים עליי. אני מפסיקה לדבר עם כולם. מתיישבת ליד חלון במסדרון של בי"ח עם ספר ולא מגיבה לשאלות של אף אחת מהן, הן מביאות את מי שהיה המטפל שלי בדיקור, הוא מתיישב מולי ומנסה לדבר איתי, אבל גם עליו אני לא מסתכלת, הוא מקרב אל הספר שאני מחזיקה מוט קצר חם מאוד, ומתחיל לשרוף את הקצה של הספר, אני לא זזה, הוא מקרב את המוט אל העיניים שלי ואומר להן - "יש תגובה באישונים", אני עוצמת עיניים. בינתיים אמא שלי מתה. אני ניגשת למורה כלשהו ומבקשת שייתן לי לעשות הכל מהתחלה, ואני מסיימת בזמן קצר תואר במשהו כמו הסטוריה, ובינתיים גם בהריון, וגם בתחושה שיידרתי את ההדורים עם כל החברות שלי. אני מוצאת את עצמי עומדת מול מראה עם בטן גדולה ושיער ארוך עם תלתלים ומדברת אל עצמי, ומרגישה בחלום שאני משתגעת. לוקחים אותי לחדר שיש בו כמה מיטות, ולפני כל מיטה שולחן קטן ושני כיסאות. אני עומדת מול המיטה שבה אמא שלי מתה, במיטה מצידה השמאלי שוכב אדם מבוגר ישן, במיטה לימינה בחורה צעירה בהריון, מגיע אסיסטנט כלשהו ומתיישב מולי ואומר לי לשבת, הוא אומר "מוזר, אבל הפנים שלך כל כך רזות", אני שואלת למה מוזר, אבל הוא לא עונה, הוא מבקש ממני להניח את היד על השולחן ושואל אם אני יודעת מי ידקר אותי, אני יודעת שזה אותו מטפל שהיה לי (נקרא לו נ') - האסיסטנט מבקש שאכווץ את היד, אני מרגישה שהיא ממש לבנה, הוא מתחיל למשש את הנקודה בקפל המרפק (כמו לפני בדיקת דם), ומוציא מכשיר מתכתי קטן וחד, ומסמן בעזרתו מסלול ונקודות לאורך האמה והזרוע - ממש מחורר נקודות, אבל אני לא מרגישה כאב - ואומר שידקרו אותי במסלול של הטחול (ברפואה הסינית), כשהוא מסיים אני מרגישה מותשת והוא אומר שאכנס למיטה ואמתין, המיטה לא מסודרת, אבל אני כל כך עייפה שאני רק מעיפה את הספר שמונח עליה ואת הפירורים, מבלי ליישר את הסדין, הבחורה במיטה ליד מתעוררת בחיוך, אני אומרת לה שאני מצטערת שהפרעתי לה, היא לא ישנה כל הלילה, היא ובת הזוג שיושבת לה צוחקות ואומרות שהיא ישנה מצויין בלילה, משום מה זה פוגע בי, אני נכנסת למיטה, ואז מתחילה המולה בחדר - זוג עבר תאונה, נ' המטפל נכנס איתם, ואני יודעת שעכשיו הוא יצטרך לטפל בהם, אני מתחילה לפחד, הוא איתם אבל מסתכל עליי, נכנס עוד מטפל אחר זר לי , ומדבר עם נ' על מצבי, ואז שואל אותי - "את בטוחה שהזרע נקלט?" ואני כבר ממש נכנסת להסטריה וצועקת "למה אתה אומר לי את זה עכשיו?" והוא שם לי יד על המצח ואומר "יש לך קצת חום".

הייתי באיזו גינה כזו, עם מלא גבעות של דשא. על אחת הגבעות היה מן מקום שבנוי מאבנים לבנות יפות, עיגול כזה של כמה מטרים, והיה שם שתי ספסלים מאבן לבנה וביניהם שולחן מאבן לבנה. לא ראיתי מה היה על השלחן, אבל כמו בחלומות, ידעתי שעל השלחן יש שחמט - למרות שלא ראיתי אותו. והיתה שם אישה, בת 40-50 עם שיער ארוך וגלי. היתה לה שמלה לבנה, אבל לא לבנה של חתונות או של אירועים. היא היתה עשויה מאותו חומר שהבגדים של הנשים האתיופיות שמות, רק שזה היה ממש יפה לה. היא היתה בסגנון אמא אדמה כזה. והיה שם עץ, שלא הצלחתי לראות, והיתה בי הידיעה שאם אני אתקרב לעץ יקרה לה משהו - איזה התקף פיזי. וכאילו היה שם מישהו שאחראי על העץ, מן ישות בלתי נראית שבעצם אחראית על כך שאני לא אתקרב ומזהירה אותי מלהתקרב לעץ. שיחקנו במשחק שהיה על השולחן, כמו שאמרתי - כנראה שחמט. אבל בו בזמן, הרגשתי כאילו אני כן מתקרב לעץ ומקמבן את העץ שאני לא באמת קרוב אליו ככה שלא יפגע בה. הצלחתי כמה פעמים להתקרב אליו ואיכשהו לעבוד עליו שאני לא באמת קרוב אליו, ולא קרה לה כלום. שוב, כל זה קרה תוך כדי ששיחקנו במשחק שהיה על השולחן, זה היה כאילו גם הייתי ליד העץ וגם שיחקתי, אבל לא באמת ראיתי את עצמי ליד העץ אלא מה שראיתי בעיניים היה רק המשחק, אבל כאילו היתה לי הידעה בראש שאני גם קרוב לעץ. ואז פתאום מצאתי את עצמי עומד כמה מטרים מהשלחן, והאישה על הרצפה מפרפרת, לא היה שם אף אחד חוץ ממנו, אבל עדיין כאילו ראיתי אנשים מנסים לעזור לה. בו זמנית. ואז שוב פעם היינו על השלחן, והיא הרגישה בסדר, והיא הסתכלה לי בעיניים ושאלתי אותה מה היא מרגישה כשזה קורה. ואז היא אמרה לי "רוצה לדעת?" ואמרתי "כן". ופתאום הכל נהיה שחור, ופקחתי את העיניים. והייתי בדיוק על הספה שבה נרדמתי, באותה תנוחה שבה נרדמתי. ראיתי על היד שלי מן יתוש כזה, שרואים רק את הכנפיים שלו והן היו אליפטיות כאלה. הוא היה צהוב. ושמעתי אותו מזמזם ועובר מיד ליד ואז לאוזן. וניסיתי לזוז, אבל לא הצלחתי. או יותר נכון - הצלחתי בקושי. ניסיתי להניע את היד והיא בקושי זזה. אמרתי לעצמי "אתה בטח ישן", אז סגרתי את העיניים ואמרתי לעצמי "עכשיו תתעורר!", בד"כ כשאני אומר לעצמי להתעורר בחלום אני באמת מתעורר, אבל פה שנארתי בתוך החלום. פקחתי את העיניים ועדיין לא הצלחתי לזוז. כיוון שבד"כ כשאני אומר לעצמי להתעורר זה כן עוזר, פחדתי שאני לא חולם, ושמה שקורה לי שאני לא מצליח לזוז זה אמתי. אמרתי לעצמי שאולי פשוט כל הגוף שלי נרדם, כי ישנתי בתנוחה מוזרה ואני רק צריך לאט לאט להזיז את הגוף ויסתדר (את מכירה את התחושה הזו של הנמלים), אז אמרתי לעצמי שאני אפיל את עצמי על הרצפה כדי לזעזע את השרירים ואז הם ינועו יותר מהר. וניסיתי, והייתי במצב שלא ידעתי אם אני על הרצפה או על הספה שבה נרדמתי. ואז שמתי לב שאני עוד על הספה. וכל החלום היה מטושטש מאוד. ואז פתאום הכל התבהר כזה, והתעוררתי.

<< עמוד קודם 27 עמוד הבא >>