פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אולי

נמצאו 605 חלומות המכילים אולי - עמוד 30


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אמרתי אולי אני יקנה רולרים כי אין מידות של הגלגיליות וחברות שלי אמרו כן תקני ואז שלחתי סירטון ואהבתי לרכב על הרולרים יותר מאשר הגלגיליות והיה תור לקופאות ואז פתאום ראיתי את המחנכת שלי והיא נתנה לי כוס פלסטיק והפלתי אותה ואז ואני רוכבת ורואה אותה

קצת רקע לפני החלום; יש לי חבר הרבה זמן ואני מאושרת ומאוהבת בו. אבל כמעט כל לילה אני חולמת על אקסים או על גברים אחרים אפילו שאני בוגדת בו לא פעם. הלילה חלמתי על בחור שיצאתי והייתי איתו תקופה והוא שכן שלי כמה שנים כבר, ואני נתקלת בו הרבה וגם לו יש חברה והסיפור ביננו נגמר לא כלכך יפה. החלום הולך ככה : אני רואה אותו עולה ויורד במדרגות כמה פעמים ואז כבר אומרת לו "נמאס לראות אותך כבר" אחר כך הוא נכנס איתי למעלית ושנינו צוחקים.. ואז הוא מתחיל "איזה מזל שזה הסתיים ביננו את לא מבינה כמה טוב לי עכשיו" (וזה בדיוק מה שאני חושבת עליו) ואז הוא אמר "שמעי אני מצטער שזה נגמר ככה לא יפה"... ואז אני חושבת שהוא היה ממש עצוב ואני גם הזלתי דמעה, הוא נישק אותי נשיקה ממש ממש טובה ויצאנו מהמעלית. החלום היה ארוך מאוד ואולי היו עוד פרטים אני פשוט לא זוכרת.

חלמתי שאני נמצאת במלון עם המשפחה שלי כולל הורי ולוסי, וחברות של עמית ולכאורה הכל נראה תמים. אבל אז מתחיל הקסם... כל מיני דברים בלתי אשריים קראו בחלום, והם כולם חלק מאותה עיירה קטנה, בית מלון, מסעדה שבעצם, למרות המראה התמים מלאים בבלתי אפשרי. האנשים חלקם קפצו לתוך תמונת ויצאו מהם לפי רצונם ולימדו את משפחתי לעשות גם. אנשים עפו עם מצנחים רק ליופי והראו את היכולת להתנתק מהחוטים ולהמשיך לעוף. כל מיני חיות התחילו לדבר ולספר בדיחות. והחדרנים במלון זעופי הפנים היו בעצם רקדנים שחקנים בלבוש מהודר שעברו בין האורחים ועשו קסמים לא הגיוניים.במסעדה ישבו אנשים שהחליפו חוויות בינהם של רגעים שחוו כשהיה ביכולתם לקפוץ ולבקר בעולם מקביל ונראו מאושרים כל כך. היה גם בעיירה בית חולים שחדריו היו מיטות אפריון בטבע וכל החולים קיבלו כוחות. אפילו סבתא שלי שנפטרה לפני 20 שנה היתה שם וסיפרה כמה נפלא הנוף והאוויר והחברה בעיקר. היה שם הרבה קסם. המלון האפור הפך לזוהר עם מנורות בכל הצבעים. ותינוקות ניגנו מוזיקה מדהימה. כולם היו כל כך עייפים אבל רצו להמשיך לספוג את הקסם. להמשיך להסתובב ולטייל. הרבה מהדברים אני כבר לא זוכרת בהקשר הזה. אגב, כל הזמן הסתכלתי על הסובבים אותי וראיתי אותם נרגשים ונהנים מכל הקסם וגם אני נהנתי אך כל הזמן ליותה אותי תחושה של קצת פחד. הגיעו גם לחוות את הקסם כל מיני דמויות מחיי מוזרות. יניב קטן עימו יצאתי ממש קצת זמן בכיתה י"ב וברגע שנפרדתי ממנו באוטו שלו הוא החליט שהוא לא רוצה לחיות ודהר בכביש 4 בלי לעצור באף רמזור אדום שהוא כולו בעטרף.. פתאום הוא הגיע למלון ואפילו אמרתי לו שלום. מוזר כי אחרי אותו יום מחקתי אותו מזכרוני לגמרי ופתאום הוא צץ. גם סער, בעלה של חברתי הטובה ביותר, אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם - לוסי שלא ממזמן התוודה בפני ובפניה שהוא מאוהב בי (בחברה בכי טובה של אשתו, בשכנה שלו) והקשה עלי מאוד היה שם באידיליה עם לוסי עם הרבה אהבה בינהם. הכל היה קסום ומפיחד בו בזמן. ובבת אחת הכל נגמר. פתאום המסעדה של המלון היתה ריקה מאיש. המלון נראה אפור ישן ומלוכלך. החדרנים היו זעופי פנים. והאנשים שעברו ליד המסעדה והמלון היו עם פנים נפולות. הכל היה אפור ומחורב. כמו אחרי מלחמה. חורים בקירות, בלאגן ובלבול. נכנסתי לפקיד הקבלה לשאול אותו מה קרה והוא לא הבין על מה אני מדברת. מה היה לפני? ולרגע פקפקתי שזה היה בדמיוני. ואז התחלתי להגיד לו - "הייתי כל כך מאושרת. ממש מבפנים. מהלב. בשלמות." ופתאום פניו חייכו אלי והוא אמר: " אם תצליחי להגדיר את האושר שחווית תוכלי להחזיר את המצב כפי שהוא היה". כלומר לא דמיינתי! באמת היה מצב כזה. וכל מה שאני צריכה זה להגדיר את האושר. זה קל. ובחלום נתתי לו את ההגדרה שלי שבאה מהלב. ובחלום הרגשתי כל כך בטוחה איתה. לא אגדיר אותה פה כי אינני יכולה לשחזר אותה מילה במילה. אבל בחלום הרגשתי ביטחון מלא בהרגשה שלי של משמעות האושר וממה הוא נובע. ובביטחון מלא אמרתי לו אותה ובקוצר רוח חיכיתי שהמצב יחזור לקדמותו. אך הוא לא. ולא הבנתי למה. ופקיד הקבלה חייך ואמר זה מאוד קרוב מה שאמרת. את כמעט שם. אבל זה לא זה. ולא הבנתי (עד עכשיו איני מבינה מה עוד חסר. מה לא בסדר). ניסיתי לנתח את זה בזמן שעשיתי טיול עם הכלבים בחמש וחצי בבוקר ולא מצליחה להבין. נחזור לחלום - פקיד הקבלה נתן לי קופסה ואמר שזה אלוי יעזור. הקופסה היתה ארגז כזה כמו של מובילים, קצת קרוע ועטוף בעיתונים. הוא אמר ככי את זה לחדר ואולי זה יעזור לך. אמרתי לו שוב את האושר הפנימי והוא שוב חייך ואמר - את כמעט כמעט שם. אבל זה לא זה. אי אפשר עדין החזיר את הקסם. קחי לך זמן ותעזרי בקופסה. עם זה קמתי אלוני. אני יודעת מה זה עושר אמיתי ופנימי. אבל פקיד בקבלה טוען שאני לא לגמר מבינה

אני חולם מדדיטציה ריטריט אני חוזר היום זה בארץ איזה מקום אני בלי אוטו אמרו לי ב 12:30 הסתבר שזה ב 12 חיכיתי בחוץ אני נכנס לא מצליח להשתיק את הטלפון אני לא מצליח להשתיק את הטלפון המסך נעשה ארוך אני לא מגיע להשתקה אני נכנס פנימה נדמלי אני פוגש את רפי פרסאי נכנס לפני משהו אומר לי שלום אני לא מגיב בדרך קודם אני פוגש את בילה החליטה לא להיכנס דיברנו על זה יום קודם המדיטציה היא נשארת במקום אחר אני צריך אחר זה לחזור אני לא יודע איך אני חוזר אולי אני אתפוס טרמפ עם משיהו ואני מתעורר

<< עמוד קודם 30 עמוד הבא >>