פענוח חלומות בס"ד

חלומות על תל

נמצאו 3,818 חלומות המכילים תל - עמוד 298


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני צריכה להכנס לאיזה שיעור באוניברסיטה אני עם 2 חברות. יש עוד כמה דקות אך אני מחליטה ללכת לקנות לי אוכל. הבניין הוא בית הספר היסודי שלי. אני מגיעה למזנון ןלוקחת אחרי התלבטות ארוכה לחמניה ומכינה לי כוס נס קפה, יודעת שכני כבר מאחרת ומתלבטת איך אכנס מבלי שהמרצה יכעס שאיחרתי כי אני נכנסת עם אוכל

חלמתי על זה שאני קמה יום אחד ובמהלך היום אני מסתכלת במראה ומגלה שחסרה לי השן הקדמית- שמאלית שאלתי את הבחורה שהתלוותה אלי איך היא לא שמה לב לזה קודם והיא אמרה שהיא לא יחסה לזה חשיבות במהלך החלום ניסיתי כל הזמן להזכיר לעצמי לא לחייך (כדי לא לחשוף את השן החסרה) אך כמה פעמים לא הצלחתי

היינו בבומבלמה, פסטיבל בפסח. בערב ישנתי באיזה חדר. בבוקר היינו כמה אנשים בחדר, כשהבנו שטרוריסטים נכנסו למרחב והחלו לעשות המון בלאגן, ירי וכו׳. התחבאנו בחדר קבוצה של כמה אנשים, עד שאחת הבנות נעמדה והחיילים יכלו לראות אותה מהחלון. הם נכנסו מיד והתחילו להגיד לנו להתארגן מהר. הם הפכו לגרמנים. אני אמרתי שאני צריכה לקחת דברים מהמזוודה שלי שהייתה בכניסה לחדר. החדר הפך לרכבת והחל לסוע. הבנתי שאף אחד לא מסתכל עלי ושאני במקום טוב כדי לקפוץ. קפצתי מהרכבת עם המזוודה שנשארה על הכביש וברחתי בריצה. ראיתי עוד המון אנשים שהצליחו לברוח. ניסינו להתחבא בכל מיני מקומות. גרמנייה נוספת הגיעה אלי ושאלה אם הגעתי היום לפסטיבל ואיפה הדברים שלי. אמרתי שהם במזוודה שבצד השני ושאני אלך להביא אותם כדי להרוויח עוד זמן. הלכתי לשם וניסיתי למצוא מקום להסתתר. תוך כדי הבנתי שכל העובדים פתאום גרמניים. לקחתי משהו מהמזוודה וקלטתי אישה צועדת אלי וצועקת לי ׳סליחה׳ כאילו מבקשת עזרה. רצתי לבניין שראיתי. לאחר שהבנתי שהיא צעקה בעברית יצאתי לראות מה איתה. היא הייתה קרובה מאוד. ומסתבר שגרמניה. ניסיתי להתחבא שוב אך היה מאוחר מידי. היא שאלה אותי איפה הדרכון שלי. אמרתי לה שאין לי דרכון ויש לי תעודה מזהה ושזה בצד השני ושאלך להביא. הלכתי לצד השני ובדרך הזהרתי אנשים נוספים שעמדו שם. מצאתי כמה חברות התיישבתי לידן והתחלתי לארגן את הבגדים שלי. הבנתי שהן הצליחו להינצל ומשאירים אותן לעבוד שם אצל הגרמנים. האישה הגרמניה הגיעה שוב ואמרתי לה שאני רק מסדרת את הדברים. שאלתי אם אוכל להישאר לעבוד כאן גם. אמרתי לה שהאנגלית שלי לא רעה והייתי בברלין עכשיו אז אני יודעת מילים בודדות בגרמנית. הראיתי לה מזכרות שקניתי בברלין והיא התלהבה. היא אמרה שאם ככה ישלחו אותי ישר לאבטח בגבול. והתחלתי ללכת איתה למקום להתארגן. היא הייתה נורא נחמדה אלי והצלחתי להתחבב עליה במהירות. צחקה איתי, עזרה לי בכל מה שהייתי צריכה. קילחה אותי, ייבשה את שערי, ממש הפכה לחברה. ואז ביקשתי ממנה לשלוח הודעה להורים, ושהיא תאשר לי אותה. התחלתי לכתוב בקבוצה המשפחתית בוואצאפ ׳אני אוהבת אותכם׳. אבל החלטתי לא לשלוח. אחרי דקה בערך עידו הגיע לידי ואמר משהו. סימנתי לו שילך משם מהר. יצאתי וראיתי גם את אבא ואמא באים. שאלתי מה אתם עושים פה בצורה כזו שלא יבינו שאנחנו מכירים. אבא אמר לי שהוא ׳עזר לארגן פה׳. בהמשך חלמתי שהייתה הרעה במצב בארץ, והלכתי וסיפרתי לאנשים על מה חלמתי. זה היה מאין חלום בתוך חלום. הגרמנים היו ישראלים עם אזרחות גרמנית, דיברו עברית מצוין, והתכחשו לזה שמה שהם עושים זה כמו בשואה.

הלכתי ליום הולדת של חברה בסוג של וילה, קיצר הלכתי עם אחותי הגדולה לקראת שרצינו ללכת התחילו לקרות דברים הזויים ברמות יעני שנפתח חדר נעול ויצא לבד מאוורר עכשיו אחותי אמרה די נמאס לי אני רוצה לראות מה כל כך מפחיד למטה! הלכה הלכה התחננתי ממנה שלא תלך וזה והיא הלכה.. לא יודעת למה לפני זה 6 בנים זומבים היו שם וזה והם פתאום הלכו, ונעלו אותנו שמה ולא ידענו מה לעשות לקחתי תעקב שלי פרצתי תחדר וברחנו משמה רציתי לחזןר לקחת את אחותי ואז ראיתי את אבא שלי ואמרתי לו והוא לא האמין חי התחלתי לבכות ואז התעוררתי צעקתי ובכיתי

חלמתי שבבוקר כשאני קמה ילד בשם רולנד ( הילד שאני אוהבת) יושן איתי באותה מיטה , ובבוקר כשאני קמה הוא התחיל להציק לי ואמרתי לו די די תפסיק ! אני יגיש עלייך תלונה והלכתי למשטרהירדתי במדרגות ואז ראיתי אותו ואת החבר שלו יוצאים מהבית שלי והתחילו לקרוא בשמי ואז השיער שלי היה על הפנים שלי ולא ראיתי אותם והם לא ראו אותי . ראיתי חברה אחרת שלי והתייעצתי איתה אם להגיש עליו תלונה והחלטתי שאני יתן לו הזדמנות נוספת וולבסוף בדרך חזרה הביתה חיפשתי אותו ולא מצאתי וכשחזרתי הביתה המיטה שלנו הייתה מסודרת ולא מצאתי אותו ובכיתי

<< עמוד קודם 298 עמוד הבא >>