פענוח חלומות בס"ד

חלומות על יזכ

נמצאו 80 חלומות המכילים יזכ - עמוד 4


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

עדן מרגישה צורך להתפנק, מפעילה את קסמיה על אנדל ומבקשת בנחמדות שיעשה לה מסאז'. שני, ששוכבת לצידו של אנדל, מרגישה לא בנוח עם הסיטואציה ומציעה: "אתם רוצים אולי שאני אשאיר אתכם לבד?". במקביל בחצר, חיים מתעניין בקשר של דן עם אורנה, ומציע לו: "תעזר בה כדי להתחזק, יכול לצאת לך מזה רק טוב". אבל דן מוותר על העצה, ועונה בציניות: "אם זה היה חשוב לי להתחזק, הייתי כבר הרב הראשי של ישראל". למרות שהדיירים נהנים מהרגעים השקטים בבית, דן מרגיש בחסרונה של הגיטרה שלו ומתלבט האם לפנות לאח הגדול. "למה שהוא יקשיב לך? אולי זה יעשה רעש ויפריע לאחרים?", אורנה מתקשה להאמין שדן יזכה לנגן בקרוב אבל הוא נשאר אופטימי: "זה שטויות, אם שם קיבל את השמיכה שלו, אין סיבה שהוא לא יתן לי גיטרה". כשהאח מבשר על יציאת השבת, הדיירים מתכוננים לרגע שבו יתבקשו למסור את שמות המועמדים להדחה.

> קראו את פענוח החלום

חלמתי ששואלים אותי לשמי ואני לא זוכרת את השם שלי. אני מנסה להיזכר ואני חושבת על משהו עם "אל" או "אור" וזה נשמע לי מוכר אבל לא לגמרי יושב על הדעת. אני מתחילה להגיד את השינון של האותיות של שמי כמו שאני רגילה אליו כמעיין אוטומט: ש', ח', ר'. ואז אני נזכרת נכון קוראים לי שחר. זה היה מפחיד!

> קראו את פענוח החלום

אסף יובל ומיה באים אלי הלכנו לאיזה בית נטוש ישענו למעלה ישענו כולנו זה היה בית נטוש יפה ישבנו במרפסת למעלה ישענו ומול הבית שראינו למעלה והבית היה די גבוה היה עוד בית כזה חשבתי בהתחלה שהוא נטוש אבל לא היה שם אנשים שראו טלויזיה ראיתי אחד שם שם את היד איפה שהורידים ומישתגע ואז פתאום נירגע ואז ראיתי עוד אחד לוקח מזרק מזריק לעצמו ושוב נירגע ישר הבנתי שזה הרואין אמרתי לאסף הוא אמר שאין מצב זה בטח בית משוגעים או משהו טוב עישנו עוד חזרנו אלי הביתה אני הלכתי למיטה ישר נירדמתי שהיתעוררתי ניזכרתי גם שיובל מיה ואסף אצלי וגם שהבטחתי לאבא שלי שאני לא מעשן יותר יצאתי מהחדר פתאום ראיתי את מיה שוכבת מחוץ לחדר שלי היא אומרת לי מאור לא הקשבתי לה ישר יצאתי החוצה חשבתי על משהו לעשות בסוף נירגעתי חזרתי הביתה ניכנסתי עדיין ראיתי את מיה על השטיח והדלת של אבא שלי קצת פתוחה היצצתי ראיתי אותו ואת סיגי ישנים שאלתי את מיה לפני שסגרתי את החדר אם יש לי עיניים אדומות פתאום שמתי לב שהם ערים לא ידעתי מה לעשות סגרתי להם את הדלת לא יודע למה לקחתי שמיכה ושכבתי ליד מיה מיה אמרה לי שהיא רוצה גם שמיכה היתחסתי ואז יובל בא חיבק אותה מאחורה שכבנו שם כמה דקות בלי לעשות כלום ובלי להגיד מילה ואז אסף בא אמר למיה בואי היא קמה הלכה איתו ואז היתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

אני חלמתי את החלום הזה כבר פעם בצורה שונה יותר ולא מודעת. עכשיו החלום החח רגיל אך מציאות שלא קיימת בשבילי הייתי בעיר שונה בבית של מישהו שאני מכירה דרך המשפחה וגם אמא שלי בסיפור. כשאני מגיעה לבית אחרי שמשהו מוזר קרה לי(לא זוכרת מה ) עצובה כאשר אני נשארת לבד משהו מרגיש לי מוזר בהתחלה אני לא נזכרת אך משהו רע קורה. אני מבוהלת. פתאום אני על מיטה בטלפון שלי סתם ככה שאני מרגישה אותה רוח שד כזו כמו בסרטים ואני משתתקת היא מצליחה להשטלת עלי בשלב הראשון שלה. לאחר מכן אני שומעת איזו מילה באנגלית שפירושה משהו אחר רע יותר מגיע אלי ומנסה להשטלת עלי, משהו אומר לי שאני צריכה לקום עכשיו מהמיטה לאזור כוחות ולקום בהתחלה לא מצליחה אך לאחר כמה שניות מצליחה לנער את עצמי מהשתלטות הזו. אני בורחת מהבית בלי הטלפון ורצה כדי לרוץ לתוך השכונה אני זוכרת שהייתי עם נעלים חדשות שקצת גדולות עלי הרגשתי שאני איתם בחלום. אני ןזוכרת שלא רציתי ללכת רחוק מידי פניתי ימינה עשיתי בניווט איזה שהוא מסלול חזרה כמו מעין היקוף. נפלתי הוא מעדתי מכך שהנעל לא טובה לי ניסיתי לקשור סרוכים חזק יותר אך ללא הצלחה מרובה. הגעתי חזרה לבית רואה את בעל הבית שאני מכירה עם עוד מישהי שטני לא מצליחה להיזכר מי היא ואיך אני מכירה אותה. אני מתחננת אליהם שלא יכנסו ממש במפחד ואומרת שאני אכנס לקחת את הטלפון ואני חוזרת. נכנסתי מפוחדת בריצה הגשתי את היד לקחת את הטלפון שלי, ואז הוא נפל לרצפה, אני עוד יותר מפוחדת מנסה לעשות הכל מהר יותר בלי הרבה חשיבה לוקחת אותו ובורחת החוצה. בשלב זה אני כבר אומרת שצריך לברוח מהבית לכיוון היער שלא יהיה קליטה כולנו מפוחדים ואז אני רואה משהו מוזר מתקדם אלינו כאילו במציאות יכול להיות טרקטורון או גיף כי היינו בחולות, אך לא היה לא מראה מוזר ורע. נבהלתי וברחתי במעלה גבעת חול חזרה לכיוון הבית כביכול שם ראיתי בן צעיר יותר ואישה לידו והבן לבש פנים של חייזר. כעט יש מבט מוזר על הקורדינטות על מפת הגלובוס ומשהו משתנה בסוף מתמקד שאני והשניים האחרים מעבר לפס אדום חדש ועוד פס אפור בהיר יותר, יש כמו עליה של מצלמה חמעלה למבט על ואת המיקוד חוזר אלי ומה אנחנו עוברים שאני שמה לב שאנחנו עומדים מעל המפה רואים ומבינים שאנחנו מחוץ לכו ע"י דמויות שלנו בטשטוש כמו מבט על. ומנסים להבין. אני מודעת כרגע שאנחנו לא נמצאים בעולם שלנו מחוץ לגבולות כל שהם וצריכים למצוא דרך לחזור. כאן אני מתעוררת.

> קראו את פענוח החלום

אני מתכוננת לתחרות טריאתלון ופתאום קולטת שאין לי אופניים בשביל החלק של האופניים.. אני מנסה להיזכר אם הוא החלק השלישי או האמצעי בתחרות והאם אוכל להשתתף בה. אחרי מעט זמן הריצה עומדת להתחיל ואני פתאום נזכרת שאני בכלל בהיריון (אני באמת בהיריון בתחילת חודש תשיעי) ואני בכלל לא במצב גופני שמאפשר לי לרוץ. אני כל כך מתאכזבת מעצמי ולא מבינה איך בכלל לא חשבתי על זה ונרשמתי לתחרות ומה ציפיתי שיקרה בתחרות הזו

> קראו את פענוח החלום

הייתי עם ילדים בלילה באוטו של קארטינג המסלול היה הדרך לבית הספר שלי. אחריי שיצאנו מהאוטו והיינו ליד הבית ספר שלי, אישתו של אבא שלי ושלומי שבת נכנסו לאוטו ואמרתי להם רגע לאן אתם הולכים והם לא שמעו לי. נכנסתי לתוך המכונית ואחרי כמה שניות יצאתי מהמכונית כשהיא עדיין בתנועה והלכתי לברוח. נכנסתי לסמטה חשוכה כזאת ולפתע מצאתי את עצמי שוב פעם בקארטינג עם חברים, ושוב פעם יצאנו מהאוטו לייד הבית ספר, ושוב פעם נכנסים לי לאוטו ואני נכנסת גם. עכשיו באוטו היתה זאת חברה של אמא שלי שקוראים לה לילך תמים. שוב פעם יצאתי מהמכונית בריצה לכיוון הסימטה שהייתי בה לפניי כי חשבתי שאני יהיה מוגנת שם. אבל שמעתי את לילך רצה מאחוריי. היא אמרה לי שאני חייבת לחזור בחזרה. חשבתי לעצמי בחזרה לאן? מה קורה פה? לפתע ראיתי חבורת אנשים שהולכים כמו זומבים כאילו הפנטו אותם, והיא אמרה לי תראי כולם באים להחזיר אותך. ראיתי בן כולם את פיטר, זאת אומרת טיאגו שהיה בכמעט מלאכים. לחשתי לו מרחוק בוא אליי, כאילו שהפנטתי אותו, הוא הסתכל עליי והתחיל להתקדם לעברי. הרגשתי שהכרנו עוד ממזמן. הלכתי לפינה של איזשהו קיר שהיה מאחוריי. חיבקתי את טיאגו ממש חזק ואמרתי לו אתה לא זוכר כמה טוב היה לנו ביחד? תצא מזה כבר.. משום מה כשהלכתי לפינה ראיתי בחלום שזאת פינה מוגנת כזאת כאילו על כל האנשים שבאים מלמטה יש עלייהם בועה שמשפיעה עלייהם ורק הפינה הזאת מוגנת מהבועה. אז ניסיתי לחבק אותו ממש חזק וששניינו נצליח להיות ביחד בפינה והיא יזכר בהכל. ותוך כדי תמיד אמרתי לו מילים כמו אני פה איתך, אתה חייב לצאת מזה ודברים כאלה על העבר שלנו כדי להוציא אותו מההפנוט. ואז התעוררתי

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 4 עמוד הבא >>
RSS