פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לא ברור

נמצאו 319 חלומות המכילים לא ברור - עמוד 4


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני ישנה בחדר שלי ושומעת את הטלוויזיה בסלון ובמציאות בעלי באמת ישב וראה את הטלוויזיה כשלפתע אני מבינה שהוא לא בבית, אני ניגשת לסלון מנסה להדליק את האור ולא מצליחה. מנסה להתקשר אליו ולא מצליחה ולפתע מקבלת תחושה מאד לא נעימה ומפחידה ומתעוררת אך האמת היא שאני עדיין בחלום. אני שוב שוכבת במיטה ושוב שומעת את הטלוויזיה ומבינה שבעלי בבית, פתאום אני מרגישה את השמיכה יורדת ממני ונופלת על הרצפה ואני לרגע חושבת לעצמי שזה אולי הכלב שלי נשען על השמיכה ומפיל אותה, אני מרימה את הראש ורואה מולי דמות גברית לא אנושית ולא ברורה שהדבר היחיד שאני מצליחה לראות אצלה זה תלתלים לבנים לחלוטין התעוררתי בצרחות.

אני לא יודעת למה ובאיזה קטע אבל חלמתי שאני במקום עם הרבה אנשים צפוף כזה משהו שנראה כמו אוטובוס לא ברור כזה ופתאום אני רואה אישה בהריון מתקדם ממש שמתחילה תהליך של לידה…. ממש יורדים לה מים וכזה אני לא מסתכלת על הפנים שלה אבל אני מכירה אותה בהרגשה שלי….. אני קמה מהר ומתחילה לעזור לה אני מפנה לה מקום שהיא תוכל לשכב ואז אומרים לי שיש רופא בדרך ואני קולטת שהיא לא יכולה לחכות והיא חייבת ללדת ואני מתחילה פשוט לעזור לה…… אני מיילדת אותה התינוק יוצא עם הרגליים ולא הראש…… אני מוציאה לה אותו מהר ושמה עליה ומתחילה לדפוק לו על הגב כי הוא נראה לי לא בסדר והילד מנסה לנשום ולא מצליח ואני מנסה ומנסה ומנסה ואז מגיע הרופא ולוקח אותו ומנסה להחיות אותו ולא מצליח….. ואני אומרת לו שיעזור לי שיגיד לי שאני לא אשמה הוא אמר לי אני לא יודע אם להוריד ממך את האחריות לגמרי אבל יש לך בזה חלק… היית צריכה לחכות שאגיע. בקיצור התינוק מת… והוא אומר שצריך לבשר את זה להורים…. וההורים הם אח של הגרוש שלי ואישתו. ואני מתחננת לרופא שלא יגיד להם שיש לי בזה חלק כי בכלל לא צריכים לדעת שעזרתי לה והוא מבשר להם שהתינוק שלהם מת והיא רצה אליי מחבקת אותי ובוכה ואח שלו מסתכל עליי בשנאה ואני אומרת לו ״מה אתה מסתכל עליי ככה???? גם ברגע כזה השנאה שלך לא מרפה ממני???״

חלמתי על שלוש קטעים במשפחה הם הגיעו ממוצקין לצרפת הילדים הצטרפו לבית ספר מלכותי שם. הם קנו את הבית היחיד שהיה אפשר לקנות עלה 2.8m אני לא זוכר את ההורים שלהם אבל אני זוכר שהילד הקטן הסתובב בבית ואחרי שהוא הסתובב זה עבר לקטע הבא על אחותו שהיא הסתובבה ביער ומצאה פרטי לבוש שמתאימים לה ובחור מוזר שמאיזה סיבה אני חושב שהגיעה מהעתיד והיה תקוע בבטן שלו חרב כחולה וכשאחותו של הילד הקטן הוציאה את החרב היא לקחה כפפות שמתאימות לה ואז הוא אמר משהו לא ברור וקפץ לחלק השלישי שהם נכנסים למקום שני האחים לדבר עם אנשים

חלמתי שלקחתי סכין מהבית והלכתי למקום שאישיתי נמצאת שם אחיות שלה היו איתה הלכנו לדבר בצד ואחיות שלה הלכו , לקחתי לה את הטלפון היא נתנה לי את הקוד שבעצם הוא היה השם שלי לרגע הוסתה תשומת הלב שלי והיה נראה שהיא מתחבא ומוחקת משהו , החזירה אליי את הטלפון עלינו לבית לא ברור שוב היא דיברה עם חברה שלה היא ירדה למטה בזמן שהטלפון אצלי ונעלמה הרגשתי חסר אונים וצרחתי את השם שלה והיא נעלמה

חלמתי שהלכתי לסיור בחטיבה לשנה הבאה ראיתי את המבנה נורא מדכא ומבולגן וגם מלא אנשים דפוקים לגמרי שחזרתי הבייתה הרגשתי מתושתשת לגמרי הלכתי בצורה לא ברורה בצורה ממש עקומה ובנוסף על כך שהגעתי לבית ראיתי את כולו מבולגן פינת האוכל הייתה מכוסה בסדין לבן ואותו הדבר גם בסלון ולא רק זה ראיתי גם עוד דמות בבית וזאת אני זאת אומרת לא רק אני הייתי בבית אלא גם הנשמה השנייה שלי היא לא ענתה לי בחלום אבל התחלתי לצעוק אלייה לישאול אותה שאלות אבל היא לא התייחסה והמשיכה להתייחס בעצמה

חטפו אנשים והייתי במקום שהחביאו אותם. הייתי עם מישהו במסדרון מפחיד והיו שני חדרים, חדר בכל קצה והמסדרון המשיך גם לימין אבל היה מאוד חשוך לא ראיתי את הצד הזה. נראה לי שהייתי חלק מהאנשים החטופים אבל הסתכלתי על עצמי מהצד והייתי בתוך הסיטואציה והיינו גם רוחות עם דיבוקים כאלה והצלחנו להוציא אותם בצורה לא ברורה. לאחר מכן הייתי באיזה חדר חשוך ומפחיד לבד והייתה תחושה מפחידה ומוזרה כזו. לאחר מכן פתאום יצאתי מהבית לחברה של אח שלי וזה היה קשור לצבא, היא הייתה חיילת למרות שהיא השתחררה אבל לא הייתה לבושה במדים. היא גרה צמוד אלינו בחלום למרות שגרה במרחק של חצי שעה מהבית שלי במציאות והלכתי אליה בדרך של השביל של סבתא שלי מצד אמא. היה שעה של שקיעה והיה מאוד חשוך. אבל זה היה ״יום האורות״ וכאילו כל האורות כבויים והפלאש של הטלפון שלי לא נדלק ולא הבנתי למה. כשהגעתי אליה האורות של הבית דלקו וראיתי את אח שלי, אמא שלי ואת חברה של אח שלי. שם והגינה הייתה נראית כמו הגינה של סבא וסבתא של החברה הכי טובה שלי. כשהגעתי אח שלי בדיוק יצא ואמר לי משהו ואוסיף שאני אנהג למרות שאין לי רישיון ואמרתי לו בכיף חצי ציני חצי רציני כזה אבל הוא יצא מהבית. התיישבתי לצד חברה שלו ודיברנו על ״יום האורות״ כי אמרתי שממש חשוך פה. היא נכנסה לבית שלה ואמא שלי ואני נשארנו בגינה שנהפכה לחדר חשוך. הכלבה שלנו הגיעה עם כלב שחור לצידה והם היו ממש גדולים. היא דאגה ממש כשהיא הסתכלה על הכלבה שלנו והיא אמרה שהיא החליפה צבע וקישרה את זה לסיטואציה עם הרוחות מההתחלה ואמרה שאבא שלה ואמא שלה אמרו לה את זה למרות שסבתא שלי עוד בחיים בכלל ולא הבנתי. הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה לא נכון והיא כנראה רואה את זה בגלל השקיעה למרות שלא הייתה שקיעה והיינו בחדר שפתאום נהפך למרפסת וישבנו עם ידידה שלי שחגגנו לה יום הולדת השבוע במציאות. ידעתי שאני משקר לגביי הצבע שבה היא רואה אותה כדי להרגיע אותה למרות שבאמת ראיתי את הכלבה באותו צבע כמוה אבל היינו בטוחים שאנחנו מתווכחים על צבעים שונים למרות ששנינו דיברנו על אותו צבע וזה לא היה בהתאם לצבע של הכלבה וכשדיברנו על הצבע של השיער ראיתי שיער של בן אדם בכלל. אמא שלי מאוד דאגה והתעצבנה והחליטה שגם לי אולי קרה משהו ואמרה לי ״שלא תהפוך לזמר פתאום״ ואמרתי לה משהו כמו ״בטח אני גם יודע לשיר״ ושרתי את המשפט הזה כדי לבדוק עם הקול שלי נהיה יותר יפה והוא היה יותר יפה באמת. אמרתי לה שלא תעשה פדיחות לאח שלי ליד המשפחה של חברה שלו. הכלבים כבר לא חלק מהסיטואציה. פתאום במרפסת הגדולה של הבניין ממול הופיעו החברה הכי טובה שלי ושני חברות טובות שלי יחד. החברה הכי טובה שלי כעסה עליי והשתיים דיברו איתי רגיל ואז היה שלב שהחברה הכי טובה שלי דיברה אליי בכעס ושאלה אותי אם בסוף באים אליי או לא ואמרתי לה לא. עוד ידידה שלי הצטרפה אליהן ופתאום הן היו על כיסא שהיה לי בחדר עד לא מזמן מלבד ידידה אחת שלי. הן נאחזו בחולצה שהייתה מחוברת לשולחן עגול כזה במרפסת. אני ידעתי שהן עומדות ליפול וצעקתי לחברה הכי טובה שלי שהייתה בראש הפירמידה ואחזה בחולצה לרדת משם בבקשה ושלא תעשה את זה והתחננתי ממש את הן לא הקשיבו ולאחר כמה זמן הן נפלו מקומה חמישית לתוך האזור של הבניין של סבא וסבתא שלי מצד אבא. התחלתי לבכות ולכעוס על עצמי שלא רצתי למטה לתפוס אותן והחלטתי לרוץ לשם ולהתקשר למד״א.

<< עמוד קודם 4 עמוד הבא >>