פענוח חלומות בס"ד

חלומות על להתקשר

נמצאו 318 חלומות המכילים להתקשר - עמוד 4


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נוסעת במכונית עם בני הן השנה וחצי (אין לי בן במציאות). הוא יושב בכיסא הנוסע ואני מאחוריו בספסל האחורי. אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על הרכב ועוצרת במקביל למשאית על הכביש. הבן שלי אומר שהוא רוצה לאכול ענבים וגם בננה (אני שונאת ונגעלת מבננות). מגיע אדם שמסתבר שהוא שוטר והוא מעכ, אותנו כי אין כסא תינוק וכי החלונות של הרכב אטומים מדי למסתכל מבחוץ.הוא אומר שצריך להמתין למישנו שיבוא לסדר וזה יכול לקחת עד 7 בערב. פתאום מגיע גור כלבים ואני מחליטה לאמץ אותו. שעתיים אחרי עדין לא הגיע אף אחד. אני מחליטה להשאיר את הרכב ולוקחת את הילד והכלב לתחנת אוטובוס. מסתבר שאנחנו בשדרות. בתחנה יושבת אישה שטיפלתי בה פעם. האשה מדברת עלי עם חברתה, אומרת שהיא מכירה אותי כי טיפלתי בה, מתחילה בהתחלה בטרוניה ומסיימת בשבחים. עובר עוד המון זמן ואנחנו עדין בתחנה. אני מחליטה להתקשר לבעלי לשעבר מסתבר שהוא אב הילד. הוא מגיע במכונית ספורטיבית (לא נוהג בה במציאות) . מושיב את הילד במושב האחורי. גם לו אין כבא מתאים. הוא מקבע את הילד עם מקל של מטטא. אני נחרדת אבל כולם אומרים שזו שיטה אנגלית שקיבלה אישור חוקי עולמי. בינתיים מגיעים כל מיני קרובי משפחה מהצד שלו, כולל דודה שנפטרה. נראה שהוא ניצל את ההזדמנות לארוחת צהריים במסעדה יחד עם בת זוגו הנוכחית וזוג חברים משותפים ששנינו הסתכסכנו עם הבעל. בינתיים מגיע השוטר ונותן לי את הקנס על סך 7734 שח. אני המומה מהסכום. באינטרנט כתוב שהמחירים, על פי החוק, יכול להיות 4000. כמו כן החלונות אמורים לעלות גם כ 10000שח. אני פונה לעורך דין שנמצא שם, הוא אומר שאין מה לעשות. לפתע הדודה התה מוציאה שטרות של 200 שח ומתחילה לחלק. דבר ראשון רוצה לתת לי. אני מסרבת בהוקרה, כי אין לה והיא מתעקשת שעכשיו יש לה והיא יכולה לתת., בעקבותיה מתחילים כולם לחלק לי שטרות של 200 שח. בעלי לשעבר חוזר עם זוגתו והחברים מהארוחה יחד עם הכלב שגדל מאוד. הילד מאוד מפותח לגילו. נראה גבוה כמו בן 11 ומדבר באופן שוטף אבל הוא רק בן שנה וחצי.

אני בחוץ על דשא ענק וירוק עוד אנשים איתי מקורנית. אשה אחת נראית בת 60 +- מסמנת לי להסתכל עומדת על הדשא נופלת קדימה וקמה כמו נחום תקום בלי להזיז איבר בגוף ושוב ושוב כולם מסתכלים לפתע מתחיל גשם ומתחזק ואני קוראת לכולם להיכנס הביתה והיא ממשיכה וכל הגב שלה ספוג מי גשם וכולם נכנסים והיא ממשיכה. הבית שלי אך שונה יש כיור קטן בצד ומעליו מייבש כלים עם כמה כוסות ואני לא מזהה אומרת לנילי -" לא מכירה את הכיור הזה" והיא אומרת עוד מעט נראה מה זה.. ילד קטן -הבן של אלבאום הבלונדיני רץ מאחורי ואני שואלת לאן מצביע על השירותים ,מתיישב ונופל פנימה איכשהו הראש שלו בתוך המים ואני קולטת שהוא טובע שם ומושכת לו ברגליים והוא מחליק ולא מצליחה להוציא אותו .חושבת : לצעוק לעזרה? אך יודעת שאצליח בסוף רק צריכה להתרכז ושוטפת לו את הראש בכיור עם סבון (נפל לתוך השתן באסלה). ואז מוצאת תיק לא מוכר של ילד ליד הכיור בודקת אותו ורואה שכתוב קאי ואומרת לעצמי להתקשר אליו בטח חושב שהתיק אבד. ואז מגיעה לביתן בחוץ כמו מחסן ורוצה להיכנס ומטפסת על הדלת כי חושבת שרק כך תיפתח מתוך איזה ניסיון קודם! וגולשת חזרה למטה ומאחורי עומד אהוד (המחנך )ואני מסבירה לו שלא יכולה לפתוח את הדלת

אמא שלי נפטרה לפני שבועיים. בערך בשעה שבה הגענו להפרד ממנה התעוררתי מחלום. אני בפתח תקווה (העיר בה גדלה ) יש שמועות שאמא שלי מסתובבת שם אני רואה אותה. היא לובשת חולצה לבנה עם פסים מכופתרת. אני רואה אותה מרחוק ומתרגשת שהיא עירנית כל כך. היא באה לכיווני ואני אומרת לה נסערת "אבל איך זה יכול להיות? אנחנו קברנו אותך כבר?" וזאת מסעדה ומלא אנשים מסתכלים עלינו המומים והיא אומרת לי שהיא חיכתה שנה ו 16 חודשים או משהו כזה שבהם עבדה במפעל העולם החדש עד שפיטרו אותה ולכן היא חזרה משם ואני רואה את זה כתוב. המספר 16 כתוב שם. היא כאילו קצת אדישה היתה אלי. לא מבינה למה אני עושה סיפור מזה שהיא חייה. ואז אני רואה פקידה בבית מלון שמתקשרת לבית מלון שבו אני נמצאת ואומרת לה שהמנהל שלהם ניסה להתקשר לבית מלון ולא ענו לו וזה חבל כי הוא רצה להפנות אליהם מישהו לחופשה. 16 בחלום

חזרתי עם המשפחה הביתה וחיכינו למעלית , שמעתי טיפות מים וזה היה לי חשוד אמרתי שכדאי שניקח את המדרגות, חיכיתי בחוץ הם רצו להכנס, נכנסו למעלית והמעלית נפלה למטה את כל הפיר האינסופי, אפילו לא הספיקו לשמוע אותם צועקים מרוב שזה היה מהר, בחלום היה לי ברור שהם מתים ושאני צריכה להתקשר לאמא שלי שלא באה איתנו לספר שכל המשפחה מתו.

חלמתי שאני בלילה לפנות בוקר בשומקום עם כמו שביל עפר בדרך לאנשהו (לא זוכרת את כל החלום) ואז אני מבינה שאני באיזור שיש בו הרבה תנים, חיות בר ואני מתחילה להיכנס לפאניקה שלא יתקפו אותי. הייתי לבד בחלום. התקשרתי 101 בחלום וענה לי אדם שהיה נשמע מבוגר ואפילו מעט אדיש בזמן שאני בפאניקה, שאלתי אותו אם הוא רואה ויודע איפה אני נמצאת, שבמידה ואם יקרה לי משהו שיוכלו לאתר אותי. התקשרתי אליו כי לא היה לי למי להתקשר שיעזור לי. מצדדי ולאורך כל הדרך יש סביבי תנים שלא מגלים עניין לגביי ולא בקשר עין איתי, אני רוצה להתחיל לרוץ אבל מפחדת שלא ירדפו אחריי, הולכת מהר בבהלה גמורה לכיוון האוטו תוך כדי שאני עם האדם הזה בטלפון שבינתיים מנסה להרגיע אותי ולהסביר לי שלא יעשו לי כלום ולא יקרה לי דבר, אני בדרך מתבלבלת בפנייה לחניית עפר שהאוטו שלי חונה, יש מן סיבוב כזה שמאלה לכיוון הרכב ואני לקחתי ימינה. משהו כמו 100 מטר מהרכב שאני כבר מבינה שהגעתי לחנייה הנכונה אני מתחילה לרוץ ותן אחד מזהה את זה ורץ מהר אחריי, אני מנסה לרוץ מהר וממש שהתקרבתי לרכב אני מבינה שהוא כמעט משיג אותי ומסתובבת בסיבוב עם התיק להעיף עליו ולהרחיק אותו ממני אבל איך שאני מסתובבת אליו הוא כאילו פונה ימינה ומתחיל לרחרח את האדמה והסביבה ומרכין את הראש, אני עם הרכב שיש לי כיום ועוברת דרך רכב אדום ורכב לבן (הרכב שלי כחול) עד שמגיעה לשלי ויודעת שאם רק אצליח להיכנס לרכב אני מוגנת… וברוך השם הצלחתי להגיע לרכב אבל התעוררתי בבהלה והייתי חייבת לכתוב ולברר מזה היה החלום הזה

חלמתי שאני ישנה בחדר שלי ושומעת את הטלוויזיה בסלון ובמציאות בעלי באמת ישב וראה את הטלוויזיה כשלפתע אני מבינה שהוא לא בבית, אני ניגשת לסלון מנסה להדליק את האור ולא מצליחה. מנסה להתקשר אליו ולא מצליחה ולפתע מקבלת תחושה מאד לא נעימה ומפחידה ומתעוררת אך האמת היא שאני עדיין בחלום. אני שוב שוכבת במיטה ושוב שומעת את הטלוויזיה ומבינה שבעלי בבית, פתאום אני מרגישה את השמיכה יורדת ממני ונופלת על הרצפה ואני לרגע חושבת לעצמי שזה אולי הכלב שלי נשען על השמיכה ומפיל אותה, אני מרימה את הראש ורואה מולי דמות גברית לא אנושית ולא ברורה שהדבר היחיד שאני מצליחה לראות אצלה זה תלתלים לבנים לחלוטין התעוררתי בצרחות.

<< עמוד קודם 4 עמוד הבא >>