פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נדח

נמצאו 39 חלומות המכילים נדח - עמוד 4


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני בספרייה של בית ספר - מחפשת חומר לעבדוה בתנ"ך בנושא רות המואבייה. אני רואה את הספר הנחוץ, ובלי לקחת אותו מהמדף, מחליטה לעלות למזכירות לקנות כרטיס צילום. אני רואה את המזכירה/ מורה בביה"ס, כשלידה כוס תה. אינני זוכרת אם ביקשתי בסוף את כרטיס הצילום. כשאני יוצאת מהמזכירות, אני רואה שולחן, ועליו פמוט זכוכית (מעמד זכוכית שבתוכו שמים נר - כמו לדוגמה במסעדות), עם נר שכמעט ונמס עד תום וליד הפמוט הודעה לתלמידי יב' 3 (הכיצה שבה הייתי) - שעקב נסיבות אישיות של המורה הגשת העבודה נדחית למועד בלתי ידוע (אני מייחסת את זה לאבל כי בעלה חלה בסרטן...). אני עולה קומה נוספת לראות אם פורסמו ציונים של בחינות שעשיתי, ואז רואה את הורי ומעדכנת אותם בדבר הדחייה של העבודה ובהשערה שלי מדוע דחו את מועד ההגשה

עומדת על במה ענקית יחד עם בתי ושחקנית ידועה, ההופעה לפני סטודנטים, המקום של הבמה הוא אצטדיון הפוך הבמה למעלה הקהל יושב למטה,ההופעה בעיצומה, הזרקאורים מסנוורים עיניים ואנחנו מופיעות בקלילות רבה, הטקסט זורם ההופעה מוצלחת ואנו זוכות לגלי צחוק ומחיאות כפיים סוערות, הרגשה נפלאה, כייף ושחרור מכל מועקה !פתע האורות נכבים... ואני שואלת את עצמי למה דווקא עכשיו מכבים את האור ממשל פני הקטע הכי טוב!!!! (אולי משהו עושה לי זאת בכוונה!) החושך נמשך זמן קצר ביותר. כאשר נדלקים האורות על הבמה עומד בחור, כנראה מנהיג הסטודנטים) הוא נותן לקהל סימן ע"י הרמת שתי ידיו למעלה כאשר אצבעותיו פרושות לצדדים, באותו רגע מתחילה מהומה, צעקות, קריאות , הרמת שלטים! אני מבינה שזו התכנסות למטרת הפגנה, מהקריאות והצעקות אני מבינה שזו הפגנת כת של יהודים למען ישו! עד מהרה אף אחד לא שם לב אלינו! ופתאום אני מוצאת את עצמי בתוך הקהל הסוער, נדחפת ונסחפת עם זרם האנשים, כולם הולכיםלכיוון אחד , אני מבחינה שכולם עונדים שרשרת עם צלב על הצוואר.בעלי על ידי, בתי נעלמה והשחקנית הנוספת לא קיימת יותר! אנחנו מגיעם עם ההמון למן מבנה , ספק אוהל ספק גזע עץ ענק,או אולי אפילו מערה. אפל בפנים, מלא עשן, אין דלת וחסר גם קיר אחד. אנשים נכנסים ויוצאים, יש ריח חזק של קטורת, אנחנו כמעט בפנים..מקרוב אני רואה נרות דולקים וצלבים, בעלי רוצה שנקנה נר קטורת בשביל הבת שלנו, הוא אומר שהיא אוהבת דבר כזה. אני מתנגדת, מתווכחת אתו, מנסה להתרחק מהמקום ואומרת לו "בוא הבייתה"! אני פונה לאחור כדי ללכת ובאותו רגע נתקעת בבחורה רזה ונצבת מולה פנים לפנים, היא משירה מבט לתוך העיניים שלי, היא בגובה שלי, לובשת שימלה ירוקה או גלימה עם קפוצו'ן, יש לה שער ארוך ומאוד מתולתל, (מזכירה לי את נורית גלרון) היא פונה אלי ואומרת:"איך את לא מתבישת להופיע, את בכלל לא שחקנית, את אפס אחד גדול, תעשי טובה לעצמך ואל תעלי יותר על במה"!(מתעוררת בתחושתמועקה כבדה, מתקשה לנשום.....)

אני ובת זוגי מטפסים על הר סלעי ותלול, כשהבן שלי ,מנישואי הקודמים, הולך איתנו, כשהוא עדיין צעיר מאוד, כבן 5. בשלב מסוים צריך לטפס לתוך נקיק תלול מאוד שממנו רואים תהום עמוקה מאוד ויש מעקה רופף בין המעבר לתהום. בני נדחף ועובר אותי כדי לעבור לפני בנקיק המסוכן, ואני קורא לו שזה מסוכן, אבל הוא לא שומע , נשען על המעקה שנשבר ,ונופל לתהום אל מותו.

<< עמוד קודם 4