פענוח חלומות בס"ד

חלומות על פסלים

נמצאו 65 חלומות המכילים פסלים - עמוד 4


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

היינו בבית ספר ישבנו בהפסקה כל החברה בספסלים ,, שיחקנו מה הסיכויים ש.. אמרו ליוני מה הסיכויים שאתה מנשק את אופל הוא אמר בין אחד ל-שלוש הוא עשה זאת . אמרו לאור בן לולו מה הסיכויים שאתה מחבק את אופל הוא אמר בין אחד לשתיים הוא עשה זאת.. אמרו ליובל מה הסיכויים שאתה אומר לבתאל יש לך עיניים יפות? בין אחד וחמש והוא עשה זאת .. אמרו לבתאל מה הסיכויים את מחבקת את אופק ברוך? היא אמרה בין אחד לעשרים והיא עשתה זאת.. ישבנו בכיתה לתחילת השיעור יובל שלח לבתאל פתק שבו כתוב יש לך באמת עיניים יפות רוצה להיות חברה שלי היא אמרה לו לא. יוני שלח לאופל פתק שבו כתוב הנשיקה הייתה ממש כיפית רוצה להביות חברה שלי ? ואני אמרתי כן . ואז בתאל אמרה ליובל גם כן. שיחקנו עוד הפעם מה הסיכויים ש.. ושאלו את ליאם מה הסיכויים את מחבקת את יובל והיא אמרה בין אחד ל שתיים והיא עשתה זאת בתאל ישר קפצה ואמרה לה לזוז מהחבר שלי ויובל אמר רק בתאל החברה שלי . הן לא דיברו יותר . ליאם הציע לעוד כמה בנים חברות ונישקה את יוני שאופל זאת החברה שלו אבל היא ידעה וביקשה סליחה ואופל סלחה לה . בהפסקה בתאל ליהי אופל וליאם שמעו את כל הבנים שהם החבריםן שלהם אומרים הצליח לנו ובגדול נתנו לכל אחד סטירה והלכנו. נפרדנו מהם . ליהי חברה של אופק ברוך עכשיו.. ולבתאל יש חבר חדש בשם אלעד ולאופל בשם אור ולליאם בשם ירדן. ראינו את יובל חכמון מתנשקת עם אור בן לולו ופה נגמר החלום.

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

באמצע הלילה יוצאץ החוצה לטייל נאבדץ רואה ילדה קטנה בגינה קוראת לאבא שלה אני רצה מהם בןרחתשךא יראו אותי..נכנסת לאולם מלא בוידאו עם חדשות צלא אנשים מצלמים מצלמת גם..לידי אנשים כמראה עבדו איתי במשטרה אחד לוקח אותי איתו ברכב לא בתוך הרכב בחוץ בנסיעה בכיף מגיעים ללונה פארק הכי כיף לי בעולם המתקנים סגורים יושבים למעלה בקנטה עם ספסלים יש מה לעשן ..נרגעים פתאום גל של מים אני רואה אותו עוצר לכמה שניות וממשיך ואז מתנפץ לעברנו סוחף איתו את התיקים והדברים של הבנות שישבו איתנו אתלי הכל טוב. הולכים לתוך בית..יש שם משפחה קצת מוזרים אחת הבנות מוציאה לי כלוב עם מלא נחשים והם פושטים עורות של נחשים..עזרתי להוציא אותם. היא לקחה את הגדול אחד ברח לי רדפתי אחריו לספה מסתבר שהביא מלא ילדים ואז הרמתי את הסדין וראיתי מלא נחשים קטנים שכנראה כבר ברחו ממזמן שאלתי כן הם ערסיים ואנשי הבית חיים איתם וכלום לא קורה.

אני ושתי חברות הברזנו משיעור מדעים וברחנו מלא זמן ואני ועוד חברה שלי היינו בפיג'מה והיא כל הזמן התלוננה שהפיגמה שלה מכוערת אז אמרתי לה שזה לא נורא, כי גם שלי ואז ברחנו מהמורה ורצנו ורצנו ואז הגענו למקום עם מלא דשא ופרחים וספסלים והכל היה ירוק מצמחייה ויפה כזה, ובנינו שני בתים מעץ כדי שיהיה לנו איפה ליהיות, והיינו שם כמה שנים כדי שהמורה לא תראה אותנו, וכשהיינו כבר זקנות פתאום אחת מהחברות שלי צעקה עלינו שהיא שונאת אותנו ובגללינו היא לא תדע שום דבר על מדעים ואמרתי לה שזה בסך הכל מדעים, ושלא קרה כלום ושאני אוהבת אותה אבל אז היא ברחה ורדפנו אחריה.

אני ושתי חברות הברזנו משיעור מדעים וברחנו מלא זמן ואני ועוד חברה שלי היינו בפיג'מה והיא כל הזמן התלוננה שהפיגמה שלה מכוערת אז אמרתי לה שזה לא נורא, כי גם שלי ואז ברחנו מהמורה ורצנו ורצנו ואז הגענו למקום עם מלא דשא ופרחים וספסלים והכל היה ירוק מצמחייה ויפה כזה, ובנינו שני בתים מעץ כדי שיהיה לנו איפה ליהיות, והיינו שם כמה שנים כדי שהמורה לא תראה אותנו, וכשהיינו כבר זקנות פתאום אחת מהחברות שלי צעקה עלינו שהיא שונאת אותנו ובגללינו היא לא תדע שום דבר על מדעים ואמרתי לה שזה בסך הכל מדעים, ושלא קרה כלום אבל אז היא ברחה ורדפנו אחריה

<< עמוד קודם 4 עמוד הבא >>