פענוח חלומות בס"ד

חלומות על תחנת רכבת

נמצאו 62 חלומות המכילים תחנת רכבת - עמוד 4


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלתי שהיה ילד קטן שהוא היה המשיח והוא היה עני עם שיער ארוך ולא יפה והוא היה כל יום בבוקר הולך לתחנת רכבת והיתה שם אישה שמנה שכל פעם היתה מביאה לו אוכל כדי שישתוק ולא יבקש ממנה ואז היא היתה הולכת והיא שנאה אותו והיה עוד איש שכל פעם התעלל בו ואף אחד לא אהב את הילד הקטן והוא ניסה כל פעם לצעוק, שיקשיבו לו, ואף פעם אף אחד לא הקשיב לו והוא ממש התעצבן והילד רק רצה בטובת שני האנשים האלה והם ממש כעסו עליו כשהוא ניסה לדבר

סיימתי שיעור בשוודית והלכתי עם המורה שלי לשיעור הבא כשנכנסנו לאזור של הכיתות ראיתי מחבלים שחטפו את הכיתה של היהודים הייתה יריה באוויר ואז ברחתי משם לרכבת התחתית. כשנכנסתי לתחנת רכבת עמדו שלושה זוגות של גברים לכל זוג היה אחד שמדבר ואחד מחזיק אקדח. שאלתי את אחד האנשים איפה יש פיצרייה בסביבה והוא אמר שיש פיצרייה אחת בתחנה המרכזית. עליתי לרכבת ונסעתי כמה שיותר רחוק. בחדשות הודיע שתפסו את המחבלים ויש הרוגים. הגעתי שוב לבית הספר והלכתי לאזור הספרייה לאסוף את הרכוש שלי כאילו גרתי בבית הספר. בין הדברים היו שלושה חרבות שתיים גדולות ואחת קטנה אני לא ידעתי שלקחתי את החרבות מהבית שלי לבית הספר. המנהלת וצוות המורים באו לראות שאני אורז את חפציי ואז הם ראו את החרבות ושאלו למה יש לי חרבות במזוודה אמרתי להם שאלו חרבות לא אמיתיות ושהן לא חותכות אפילו לקחתי אחת מהן והעברתי על היד שלי ולא קרה כלום. הם לא האמינו לי ואז המנהלת נקראה למסיבת עיתונאים ושם צעקתי עליה שאני אזהרתי אותה שזה מה שיקרה ושהיא לא הקשיבה לי והכל קרה בגללה. אחר כך חזרתי לקחת את המזוודה וכלום לה היה שם כל דברים שלי נעלמו ואז אחד מהתלמידים אמר לי שהמנשייךביקשה שיקחו לי את הדברים לעליית הגג של בית הספר. רצתי אחרי התלמידים שלקחו לי את המזוודה ואז כשהגעתי למעלה הם דחפו את המזוודה בפתח בין הקיר לגג ואז אחד המורים זרק פצצה באוויר והיא התפוצצה וכל פעם שהצלחתי לרדת במדרגות מורה אחר זרק עוד פצצה עד שהגעתי למטה ושם מתתי מהפיצוץ. משם עברתי למקום אחר עברתי לשואה הייתי בחדר שבו היה מיון של אנשים ואמרתי שאני לא שייך אז שלחו אותי החוצה מהמקום ובדרך ליציאה עברתי ליד חדר אוכל ובו ישבו מלא אנשים נאצים שאכלו צהריים יצאתי החוצה ובחוץ היה מחנה מלא ביהודים שהחזיקו כפיות ואכלו את האוויר ואז ניסיתי לצאת אבל הילדים במחנה ניסו לעצור אותי מלצאת אז נכנסתי למכונית שעמדה שם וניסיתי לנסוע מהר לתוך הגדר אבל הילדים עמדו וחסמו אותי. ואז מישהו אמר ברמקולים ליהודים במחנה הנה שיר שאתם אוהבים ואז בבת אחת הקיר של הבניין הפך לפרצוף של אדם זקן שנראה כמו היהודי מהקריקטורות של הנאצים. התקרבתי אליו והוא פתח את הפה ובלע אותי. משם נכנסתי לתוך בניין אחר של מחקר בנשק גרעיני ושם איזה פרפסור אמר שיופי שהגעתי ושהניסוי עומד להתחיל הם הזריקו לי חומר ונתנו לי לנהוג על אוטובוס סירה ואז התעלפתי הזריקו לי עוד חומר ואז מתתי. התעוררתי ברומניה באחד הרחובות ביחד עם אמא שלי ובן זוגה הלכנו לבית קפה ואחרי שבחרתי לשתות מיץ המלצרית קראה לנו יהודים מוכלכים ושאלתי את אמא שלי למה המלצרית קיללה אותנו? והיא אמרה שככה זה מקובל ברומניה.

סבא שלי שנפטר אנחנו יודבים בשבעה שלו והחלתי לצאת בחוץ וראית בן אדם מרחוק עם חליפה כמו של סבא שלי עם מזוודה שהולך לכיוון התחנת רכבת התחלתי לרוץ אליו בשביל להבין מי זה והגעתי לתחנת רכבת ראיתי את סבא שלי עומד שם והרכבת הגיע ושאלתי אותו סבא לאן אתה הולך הוא אמר לי זה הזמן שלי ללכת ואבל אל תדאג אני ישמור עליכם

מישהו מהעבודה שלי בא לנשק אותי אחרי הרבה זמן שיש בינינו מתח רב ואז נכנסתי ליד תחנת רכבת מסויימת ישבתי עם חברות וראיתי אותו בחוץ מחכה עם פרחים שאני בטוחה שהם בשבילי לא הפסקתי לבכות שמקום העבודה נסגר וכולם עוזבים וכבר רציתי לצאת לנשק אותו אחרי כמה דקות הוא נכנס לתוך המקום כולו מדמם עם הרגל שלו מחוץ לגוף שהוא מחזיק אותה וצועק שנעזור לו רצתי אליו החזקתי לו את היד ובכיתי שאני אהיה איתו תמיד

עמידה בתחנת רכבת עם חבר מהילדות, לפתע אנו מתנשקים ואני רואה את חברה שלי מסתכלת מהצד, החבר מוריד אותי קצת למטה שם אותי על הרצפה ומתחיל להקיא הרבה בכל מקום אני מרגישה אשמה מתחילה להקיא גם. אני והוא מגיעים למקום שבו יש בתי באותה צורה ובאותו גודל יושבים בפינה מתחבקים ואז רואים שני יונים לבנים יפים שמתחילים להזדווג בשמיים, הם יורים אלינו ועושים את זה לידנו, משהיא עוברת ליד כנראה בדרך לביתה היא מסתכלת עלינו ואני אומרת לה שאין הרב יונים כאלה מיוחדים.

<< עמוד קודם 4 עמוד הבא >>