פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ברק

נמצאו 518 חלומות המכילים ברק - עמוד 31


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי על אחיין שלי שנפטר לפני כשלושה שבועות הייתי באיזה שהוא מקום כמו בניין וגיליתי שיש פעילות לילדים איך שהוא אספתי את ילדתי הקטנה בת השש ונסענו במונית על כביש קורקר, מצד ימין של הכביש היו חולות ים לבנות, וברקע בחזית אורות השקיפו ממול, לפתע מופיע האחיין שלי זל רכוב על אופניים כשעל הקידון יש מסך מחשב די גדול .האחיין שלי נראה טוב מחייך ומדי פעם כשהוא רכוב על האופיים ונסע עם הפנים שלו לכיוון המונית שהיינו בה אז היה כביכול מסיט אותנו מהקורקר לכיוון החול הלבן ואז אמרתי לו ישראל בבקשה אל תעשה זאת אתה מעקב אותנו,ואז הבת שלי ויתרה ללכת לפעילות הילדים ואיך שהוא נתקלנו במדרגות מחוץ לבניין מגורים כולנו עלינו כשלפתע היינו בתוך בית לא מוכר שבתוכו היתה אמא שלו שזו אחותי, שאלתי אותו של מי הבית והוא אמר לי של אחותי שהיא אחיינית שלי זה פחות או יותר מה שזכור לי.

אני רצה לכוון איזה שהו ברחוב כולשהו .. ונשכבת על הרצפה ומתחילה לבכות ואז בא דמות ה' שהוא אומר תפסיקי לבכות אמרתי לו איך אני אבדתי את כולם חס וחלילה ..שדבר כזה יקרה . ואז הוא אמר סעי לבניי ברק ולכי עם הרב אמנון יצחק ואמרתי לו אין לי כסף אפילו לנסיעות ... ויש לי המון חובות וכו וכו ... הוא אמר אני יודע מה יש לך הכל יהיה בסדר .. שהשכבתי על הרצפה זה היה בעת שמיעת ההזעקה והוא אותו הדמות ... העיף את הטיל לכיון הים . ואמר לי בתי אל תבכי . ונגב את דמעותיי לא התייאשתי רצתי ואז נפלתי איכשהו וזעקתי לשם יתברך .. ואז הוא העיף את הטיל לכיון הים אמר לי לא לבכות סעי לבניי ברק לרב ... אמרתי לו אין לי איך לסוע וכולי במצב לא קל ואז הוא אמר אני יודע בתי ונתן לי שטר מיוחד. זה מה שחלמתי הבוקר מתי שתוכלי אולי תאמריי לי מה זה

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

אני קופאית ובאה מישהי מבקשת ממני להטעין לה כרטיס גיפט ב850 שקל ואני באה לקחת וצועקים לי ברקע להקליד את זה בקופה במספר 41 ואז היא נותנת לי שקיות ואומרת לי יש פו 839 וכמה אגורות ואז אני פותחת את השקיות ואני רואה את השטרות חלקם מתפוררים לי וחלק דהוי והם פתוחים בין שני ניירות אחרת ואז אני קצה והולכת למנהל שיספור ויגיד לי מה לעשות והמנכל של הרשת עומד מאחוריו ואומר לו בשום פנים ואופן המנהל שלי לוקח את הכסף ומביא לי כרטיס ואני באה ללכת ונופל לי מהיד הדברים ואני מתכופפת להרים והיה לי חצאית וגרביונים ואז אני מתקדמת לכיוון הקופה ללקוחה ולקוחה אחרת ילדה רצה אחרי ילד וזורקת עליו סכין ואני בורחת

חלמתי על אחיין שלי שנפטר לפני כשלושה שבועות הייתי באיזה שהוא מקום כמו בניין וגיליתי שיש פעילות לילדים איך שהוא אספתי את ילדתי הקטנה בת השש ונסענו במונית על כביש קורקר מצד ימין של הכביש היו חולות ים לבנות וברקע בחזית אורות השקיפו ממול, לפתע מופיע האחיין שלי זל רכוב על אופניים כשעל הקידון יש מסך מחשב די גדול האחיין שלי נראה טוב מחייך ומדי פעם כשהוא רכוב על האופיים ונסע עם הפנים שלו לכיוון המונית שהיינו בהאז היה כביכול מסיט אותנו מהקורקר לכיוון החול הלבןואז אמרתי לו ישראל בבקשה אל תעשה זאת אתה מעקב אותנו,ואז הבת שלי ויתרה ללכת לפעילות הילדים ואיך שהוא נתקלנו במדרגות מחוץ לבניין מגורים כולנו עלינו כשלפתע היינו בתוך בית לא מוכר שבתוכו היתה אמא שלו שזו אחותי, שאלתי אותו של מי הבית והוא אמר לי של אחותי שהיא אחיינית שלי זה פחות או יותר מה שזכור לי.

חלמתי שאני ישנה במיטה שלי ופתאום מתחיל רעש נוראי של מיבורים של מכשירים חשמל נשמע כאילו מקרבים מיקרופון לרמקול וזה עושה רעשים ורעד בצלילים לאורך כל החלום אני מנסה לקום ולכבות את החלום אבל כל תזוזה שלי במיטה רק מגבירה את הרעש ורק גורמת ליותר כאב אני מנסה לגשת לפלאפון אבל הוא לא נדלק להדליק אבל לא נדלק יש ברקע מוזיקה חזקה אני קמה לכבות את הרדיו בכאבי תופת ולא מצליחה לכבות אותו החלטתי לרדת למטה כדי לכבות את הרדיו למטה ואז התעוררתי

אני קופאית ובאה מישהי מבקשת ממני להטעין לה כרטיס גיפט ב850 שקל ואני באה לקחת וצועקים לי ברקע להקליד את זה בקופה במספר 41 ואז היא נותנת לי שקיות ואומרת לי יש פו 839 וכמה אגורות ואז אני פותחת את השקיות ואני רואה את השטרות חלקם מתפוררים לי וחלק דהוי והם פתוחים בין שני ניירות אחרת ואז אני קצה והולכת למנהל שיספור ויגיד לי מה לעשות והמנכל של הרשת עומד מאחוריו ואומר לו בשום פנים ואופן המנהל שלי לוקח את הכסף ומביא לי כרטיס ואני באה ללכת ונופל לי מהיד הדברים ואני מתכופפת להרים והיה לי חצאית וגרביונים ואז אני מתקדמת לכיוון הקופה ללקוחה ולקוחה אחרת ילדה רצה אחרי ילד וזורקת עליו סכין ואני בורחת

<< עמוד קודם 31 עמוד הבא >>