פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מרק

נמצאו 322 חלומות המכילים מרק - עמוד 31


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי בקניון עם אחותי הבינונית אבא שלי ואימא שלי וחיפשנו מתנה לקראת היום הולדת של אבא שלי. פתאום ישבנו במקום וראינו מלא מלא נשים זקנות על כיסאות גלגלים ואחותי הבינונית לא הייתה איתנו. אימא שלי אמרה לאבא שלי שילך לחפש מישהי (שכנראה מהמשפחה שלנו). וגם אבא שלי הלך. אימא שלי טיילה בלעדי עם בנות דודות שלה. ואני בינתיים הסתובבתי וחיפשתי מסעדה לאכול בה משהו קטן.ופתאום פגשתי את חברה של אחותי ממלצרת במסעדה קטנה. אמרתי לה שלום והיא בדיוק יצאה להפסקה ונתנה לי מרק והיא הכינה על השולחן עם מחבת חביתה עם פיטריות. אמרתי לה שאני לא אוהבת פיטריות והיא אמרה שגם היא לא. אחרי שאכלתי שילמתי כסף שהיה לי אך לא היה לי מספיק אז הלכתי מהר לאמא שלי וראיתי אותם אוכלים שניצל וציפס ופתאום משה (בן דודה של אמא שלי) בא לידנו. דנית ירדה מהמדרגות הנעות שממול עם בחור. ופתאום הוא נעלם. אמרתי לדנית ושפגשתי את חברה שלה ושתבוא לראות אותה. דנית לא ידעה שהיא עובדת שם. דנית בינתיים התקדמה לכיוון המסעדה ואני ביקשתי מהר 3 שקלים להביא לחברה של דנית. ופתאום שנייה לפני שאני רצה אני רואה את יובל (בת דודה שלי ) עומדת ליד השולחן. לא התייחסתי אליה ורצתי מהר למסעדה של החברה של דנית והבאתי לה שלושה שקלים ורצתי לאמא. דנית נשארה במסעדה. ראיתי את אמא ושאר חבריה אוכלים שניצל וציפס והיא שאלה אותי אם אני רוצה לאכול משהו אז אמרתי לה שאני אכלתי כבר מרק עם החברה של דנית.ואני לא רעבה. אמא שלי התפלאה. ואז חלמתי שאת כל החלום הזה סיפרתי לאמא שלי בבוקר.

אני מטפסת על הר עם המשפחה שלי ופתאום אני פוגשת את יון תומרקין, אני אומרת לו ״היי״ ואז הוא מחזיק לי את היד ואומר לי ״בואי נרוץ״ ואנחנו מתחילים לרוץ כשאנחנו מחזיקים ידיים. פתאום אנחנו מגיעים לקצה ההר, ואנחנו מתחילים לרדת אותו מהצד השני גם בריצה, אבל יותר מהירה. אנחנו קופצים מההר מירוב מהירות ונוחתים בתחתית שלו. אני רוצה להגיד ליון שאני אוהבת אותו, אבל אז ההורים שלי גם מגיעים ואני לא מספיקה. אנחנו הולכים לארוחת צהריים עם חברים ויש למישהו יומולדת בדיוק ביום העצמאות. יון יושב לידי אבל הוא לא יון-קוראים לו ארמגדון. אני רוצה להגיד לו שנהנתי מאוד ושאני אוהבת אותו, אבל אני אומרת לו את זה חלש מידיי והוא לא שומע. אחרי הארוחה אנחנו פשוט יושבים ומדברים, אני והוא לבד. אני אומרת לו שאני אוהבת אותו, והוא אומר לי שגם הוא אוהב אותי. אנחנו הולכים לבית מלון, לבריכה, ואני אומרת למשפחה שלי שאני אוהבת את ארמגדון. הם צועקים עליי שזה אסור ואסור לי לאהוב אותו ואוסרים עליי להיפגש איתו. אני בורחת מהם לחפש אותו, ואני פוגשת את הדר. היא אומרת שהיא תעזור לי. אנחנו מגיעות למין מתקן כזה של מצופים כאלה בצורת סוסים בבריכה. אני רואה את המשפחה שלי רודפת אחרי מהצד השני של המתקן ואני פשוט קופצת פנימה למים בלי לעמוד בתור למרות שהגדר גבוהה והמים למטה נמוכים. אני מנסה להשיג גם מצוף כזה של סוס אבל ילדה אחת חוטפת לי אותו. אני מתחילה להתקדם נגד כיוון הזרימה ואז אני רואה את ארמגדון מולי והוא רואה אותי. אני רצה אליו והוא רץ אליי ואני מחבקת אותו חזק (הידיים שלי מעל הכתפיים שלו והידיים שלו על המותניים שלי). אני לוחשת לו באוזן ״אל תעזוב אותי יותר״ והוא לוחש לי חזרה ״אני מבטיח לך שלעולם לא. אני אוהב אותך״. אני לוחשת לו ״אני אוהבת אותך יותר״ והוא לוחש לי ״אני אוהב אותך הכי בעולם״. אני רואה את המשפחה שלי רואה אותנו מלמעלה ליד הגדר, ואני מוצאת שקית אטומה. אני אומרת לו ״מהר, תיכנס!״ והוא נכנס פנימה וכשאני מסתכלת אני רואה שהוא נוזלי כזה. אני מחבקת אותו ואת השקית קרוב אליי ומתחילה לרוץ. בדרך אני מוצאת מפתח של אחת הדירות (בית מלון) וכשאני מגיעה לקבלה אני משאירה אותם שם.

הייתי בבית ספר לא מוכר וכולם פחדו מהמנהל, עליתי אני וחברותיי על עגלת סופרמרקט ולא יכולנו לעצור אותה, כמעט נפלנו. בסוף עצרתי את העגלה שנאחזתי בעמוד וקפצתי מהעגלה. ראיתי את רחוב בית ספרי טיפה שונה ובו גם ביתי. נכנסתי לביתי שמעתי את אמי ויצאתי ממנו. הבית היה מלוכלך ומלא בעלים ומבנו שונה ועני. יצאתי, נעלמו חברותיי.לכן ביקשתי מאנשים שיעזרו לי להגיע לביתי. האיש הראשון היה איש שמן עם מבט מרושע שהזמין אותי לטרמפ. במכוניתו הייתה ילדה קטנה עצובה. ברחתי מהמכונית וראיתי אותו צוחק צחוק מרושע ועייניו אדומות. פגשתי בדרך אדם רזה שביקשתי ממנו עזרה ושיער לבן צהבהב ארוך ומפחיד צמח על ראשו. ברחתי ונכנסתי לעגלה שוב ורגל אחת שלי בלטה מהעגלה. הייתה ירידה גדולה לכן העגלה הייתה מהירה ומפחידה. בסוף משקלי נטה לצד(משום שהייתה רגל אחת שלי מחוץ לעגלה) ונפלתי. כך התעוררתי וגיליתי שאני חולה.

<< עמוד קודם 31 עמוד הבא >>