פענוח חלומות בס"ד

חלומות על באח

נמצאו 505 חלומות המכילים באח - עמוד 32


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בחלום שלי אני עובר לבית ספר חדש ולא מוקר הסיביבה נראית שונה לגמרי מבארץ . כשה אני מגיע לשם המנהלת מקבלת אותו והיא קוראת לילדה ממש יפה לבוא לעשות לי סיור בבית ספר הילדה לבושה בשמלה לבנה לגמרי יש לה עינים כחולות ועמוקות כמו הים כשה הוא ממש צלול ושיער בלונדיני חלק . היא מראה לי את הכיתה שלנו שהיתה פשוט חדר גדול ולבן שהיתה לו מרפסת גדולה לים . כשה הגענו התחיל בידיוק השיעור אז התחלנו ללמוד ואז פשוט כך קמו כל הילדים והמורה וצעדו בסדר למרפסת והילדה שעשתה לי את הסיור תפסה לי את היד ומשחה אותי אחריה למרפסת . במרפסת יכולתי לראות שיש עוד הרבה מרפסות אחרות בידיוק כמו שאני הייתי בה וגם באחרות הסתדרו ילדים . הים היה שקט בחמש דקות הראשונות אבל אז ניהיתה רוח חזקה והתרומם לו גל גבוהה מאוד והילדים שהיו לידי אתחילו לשיר שיר במילים שאני לא הבנתי והילדה שעד עכשיו החזיקה לי את היד אמרה לי בלי קול שהגל הזה או יהרוג אותנו או לא .

צליל החושניות נשמע מיד כשכיסוי העור המנומר של המושב נגע באחורי ירכה ונצמד אליה מתחת לשמלתה הקצרה. היא ישבה מלפנים, פנתה למחצה לעברו והניחה את מרפקה על משענת מושבה, כשהרוח הקלה מן החלון הפתוח סטתה לעברו, הגיע לאפו שמץ מניחות הזבד של בשרה הלח מזיעה.

אני מוצאת את עצמי בדלפק באחד הסניפים של הדואר ובאתי לאשנבאית ומשכתי כסף מהחשבון שלי סכום של חמש מאות שח ובניהם היא נתנה לי שטר מזוייף של מאה שח ואמרתי לה שהשטר מזוייף בהתחלה היא הכחישה ושאלתי איפה המנהל והוא יצא ודברתי איתו ואמרתי לו שגם אני עובדת דואר והוא שאל אותי שאלות והוא גם סיפר לי על עצמו ומה תפקידו בכח ואני הצעתי שהוא יקדם אותי למפקחת והוא אמר לי אל תדאגי מחר אני ידבר עם יוסי המנל שילך ויהיה בסדר תגידי לו שאת מטופלת של ירון סבג ואז עניתי לו מה קובי סבג אח שילך והוא ענה לי כן הוא אח שלי ואני אמרתי לו זה חבר ילדות שלי והוא דיבר גם עם האשבאית שלו מלכה והיא החזירה לי את המאה התקינים והתעוררתי

זה היה יום שבת, אני נוסעת ברכב עם שני חברי ילדות- האחת בת והשני בן. הנהג הוא אביה של הבחורה. מאוד התחשק לי לקנות גלידה בחנות שבתור ילדה ונערה הייתי פוקדת אותה הרבה וביקשתי מהאבא שיעצור לי במרכז החנויות, אך הוא לא הבין לאלו חנויות התכוונתי אז הוא עצר ליד הבית שבו גדלתי. יצאתי מהרכב והתחלתי לחפש את דרכי לכיוון החנויות בשביל לקנות גלידה. עברתי בבניין (שבו ההורים שלי קנו דירה להשקעה, אך בחלום לא היה לזה אזכור) ופתאום ראיתי שיש בקומה התחתונה קיוסק.. רציתי להיכנס אך בדיוק יצאו ממנו שתי בנות שהן למדו איתי בשכבה, אך לא היה לי קשר אליהן אף פעם. בסוף נכנסתי לזמן קצר ויצאתי. ואז פגשתי את אימא שלי שהחליטה שהיא רוצה להצטרף, אבל היא לא אמרה זאת במילים. יצאתי מהבניין, מהכניסה האחורית, היכן שהחנייה ושם הייתה מסיבה גדולה מאוד עם מוזיקה והרבה צעירים שרקדו וחשבתי לעצמי בחלום שאיזה נורא זה לחיות בבניין. המשכתי לכיוון החנויות ובאחד הרחובות, שגדלתי בהם פגשתי שוב את אימי שנעצרה שם וביקשה ממני לחכות איתי. לא הבנתי תחילה למה אבל חיכיתי. באיזשהו שלב אני מבינה שהיא קבעה עם זוג אנשים שיקראו לבן שלהם בשביל לעשות בינינו היכרות. לא הייתי מרוצה כל כך מזה ובאיזשהו שלב הפה שלי התחיל להיות מאוד יבש ותו"כ שאני מנסה ללחך את הפה אני מרגישה שיש לי שערות בצד שמאל שמבצבצות מהשיניים. אני מנסה באמצעות האצבעות להוציא אותן, תחילה אני לא מצליחה והן נכנסות כל פעם פנימה, תו"כ הזוג הזה שמנסה לסדר לי את בנם, עומדים בצד ולא מבינים מה קורה איתי/נגעלים מעט. ואז אני מתחילה להוציא קובץ של שערות שחורות, באורך של שני סנטימטרים מצד שמאל של הפה שלי וזה לא נגמר. ואני מוציאה עוד ועוד ועוד מקבצי שיער ואני זורקת אותם לתוך ארונית קטנה והם מתחילים להיערם והם בורקים ובריאים בצבע שחור עז מאוד והתחושה שלי בפה נוראית. ופתאום מגיעה אופנוע עם אדם שהוא לבוש מכף רגל ועד ראש שחור ואני מבינה שכנראה הוא הבחור אבל אני לא מצליחה אפילו להסתכל עליו כי אני עסוקה בלהוציא את השיער מהפה שלי. ותו"כ אני רק חושבת על כך שאני רוצה להגיע כבר הביתה ולטפל בזה. ובתוך כל הערימת שיער יש ערימה קטנה של שיער חום ואני מתעוררת.

ראיתי שלושה קברים. באחד סבא שלי שנפטר ובשניים האחרים היה רשום על המצבות את שמי ושם של אחותי הגדולה אבל אנחנו עדיין חיות ולא קבורות. הקברים כל הזמן נפתחו ונסגרו. היה על כל אחד מהקברים צמיד של בית חולים. אמרנו לאנשים שאנחנו עדיין חיות אבל הם אמרו שאנחנו צריכות להיכנס לקבר.

<< עמוד קודם 32 עמוד הבא >>