פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ואמרתי לה

נמצאו 592 חלומות המכילים ואמרתי לה - עמוד 32


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

יצאנו לאירוע משפחתי.לפתע גיליתי שילדי ג'סי שעושה את האירוע לא הגיעו.שאלתי היכן הילדים ובת זוגתו של ג'סיקה פתאום הבינו שאינם..ותוך כדי חלמתי חלום מגביל שהיינו עים חברה ובעלי בטיולים מדריך דרוזי.המדריך הוביל אותנו לנהר עמדנו ראינו את הנהר..וחזרנו ..בעליות מדרגות משהוא התחיל למשוך לי את התיק לגיוס.ואני משכתי עד שהוצאתי את התיק שלי מימנו.התחלתי לעלות במדרגות להצטרף לשאר.ראיתי שהם ממשיכים ללכת.אני נשארתי מאחור ולבד.ובעין ראיתי מולי כמה שירותים וחודרים.והיה שם דלפק וניראה משהיא הביאה את התיק עד שתחזור.אני התפתיתי הלכתי לקחתי את התיק.פתחתי תוך כדי ראיתי בתיק כסף.וברקע שמעתי קבוצה ששואלת אישה היכן התיק שלי.אתוך כדי הוצאתי מהתיק סכום ..והגעתי לקראת ואמרתי לה. שאני ראיתי את התיק ועמדתי בדיוק לקחת למשטרה.החזרתי לה את התיק..והלכתי

חלמתי על אמא שלי שהיא לא בחיים ועל שתי האחיות שלי ובן זוג של אחת מהן שאנחנו יושבים באיזה מקום ואז אחותי התחילה להקיא ולא להרגיש טוב הם ירדו למטה לרופא ואני נשארתי עם אמא שלי וישר נהיה צונאמי ואמרתי לה שאנחנו הולכים למות והיא לא אמרה כלום ישבה רגועה

@@@@ אני מסתכלת מהעינית של דלת הבית ופתאום באות ערביות עם רעלה, ממלמלות קללות בערבית ומתקרבות שהו מסתכלות לעינית. אני ואחותי הקטנה הינו בבית וטלוויזיה אחת הייתה על ווליום גבוה. אחותי שאלה ׳מי זה׳ ׳מי בא׳ וכאלה דברים ואמרתי לה שתבוא איתי מהר לחדר, ולפני זה שתכבה את הטלויזיה עם הווליום החזק. היא כיבתה את הטלויזיה והלכנו לחדר שיש בו חדר ארונות והתחבאנו שם. לבינתים ראיתי גם את הערביות מסתכלות בעינית וצועקות מילים בערבית. קמתי מזיעה בבהלה ב4 לפנות בוקר והחלום הרגיש לי ממש אמיתי ומפחיד.

אמא של כלתי הזמינה את כל המשפחה אליה הביתה אבל לא הזמינה את אמא של החתן .הגעתי לביתה ואמרתי לה שהיא צריכה להתבייש שהזמינה את אחיותי ואת כלתי ובני ואותי היא לא הזמינה ובדיוק באותו הרגע עברה בבית בתה ושאלתי אותה אם אני צודקת שאני כועסת והיא ענתה חד משמעית כן ואז המשכתי לריב איתה עוד קצת והתעוררתי.

אני יושבת בבית ואז אני שומעת דפיקות חזקות בדלת ופתאום אנשים פרצו לנו בדלת ואז רצחו את ההורים שלי ולקחו אותי ואת האחיות שלי לשבי ופתאום בין השיחים הייתה ילדה שאמרה לי לבוא אחריה שיש לה מקום מסתור אז הלכתי אחריה ופתאום אני רואה מקום יפיפייה עם עצים ופרחים וחדרים יפים והם טיפלו בי ואז אני רציתי להציל את האחיות שלי ואז פתאום היה לי איזה מין קסם שפשוט עשה עיגול כזה ונכנסתי לתוכו ופשוט הגעתי למקום שאני רציתי ואז אני קראתי לאחיות שלי ואמרתי להם שאני מצאתי מקום מסתור ואז פתאום אני שמעתי ירי ואני רואה את אחותי שוכבת על הרצפה ואחותי השנייה גוררת אותה אליי ואני מנסה להחיות אותה ואני מצליחה ולקחתי אותם למסתור ואנחנו גרנו שם וישנו שם ואכלנו שם ואז פתאום אני רואה שהחדר של האחיות שלי ריק ואני שאלתי את חברה שלי איפה הן? היא אמרה לי שהן הלכו בגלל שהן אמרו שהן לא יכולות להיות פה לנצח ואני רצתי לחפש אותם אבל אז הרגשתי משהו שמונע ממני ללכת וחזרתי לחדר כל היום הייתי בחדר לא אכלתי לא שתתי וגם לא הרגשתי צמאה ורעבה אני הייתי בדיכאון עמוק ואז פתאום אני רואה את המורה שלי והיא אומרת לי מה קרה את לא אכלת לא שתית וסיפרתי לה הכל עם ההורים שלי והאחיות שלי אני הרגשתי לבד כל כך עד שהמורה שלי אני הרגשתי שכאילו היא אמא שלי ואז אני גדלתי בלי אמא ובלי אחיות היה לי רק אותה ואת החברות שלי. ואז פתאום אני ראיתי שבא איזה מישהו מהבית ספר היסודי למקום מיסתור ופתאום אנחנו נהיינו חברים ממש טובים ואז יתחתנו והייתי נורא עצובה שהמשפחה שלי ושלו לא היו בחתונה שלנו והולדנו ילדים והזדקנו ביחד וזהו.

הייתי עם ילדים בלילה באוטו של קארטינג המסלול היה הדרך לבית הספר שלי. אחריי שיצאנו מהאוטו והיינו ליד הבית ספר שלי, אישתו של אבא שלי ושלומי שבת נכנסו לאוטו ואמרתי להם רגע לאן אתם הולכים והם לא שמעו לי. נכנסתי לתוך המכונית ואחרי כמה שניות יצאתי מהמכונית כשהיא עדיין בתנועה והלכתי לברוח. נכנסתי לסמטה חשוכה כזאת ולפתע מצאתי את עצמי שוב פעם בקארטינג עם חברים, ושוב פעם יצאנו מהאוטו לייד הבית ספר, ושוב פעם נכנסים לי לאוטו ואני נכנסת גם. עכשיו באוטו היתה זאת חברה של אמא שלי שקוראים לה לילך תמים. שוב פעם יצאתי מהמכונית בריצה לכיוון הסימטה שהייתי בה לפניי כי חשבתי שאני יהיה מוגנת שם. אבל שמעתי את לילך רצה מאחוריי. היא אמרה לי שאני חייבת לחזור בחזרה. חשבתי לעצמי בחזרה לאן? מה קורה פה? לפתע ראיתי חבורת אנשים שהולכים כמו זומבים כאילו הפנטו אותם, והיא אמרה לי תראי כולם באים להחזיר אותך. ראיתי בן כולם את פיטר, זאת אומרת טיאגו שהיה בכמעט מלאכים. לחשתי לו מרחוק בוא אליי, כאילו שהפנטתי אותו, הוא הסתכל עליי והתחיל להתקדם לעברי. הרגשתי שהכרנו עוד ממזמן. הלכתי לפינה של איזשהו קיר שהיה מאחוריי. חיבקתי את טיאגו ממש חזק ואמרתי לו אתה לא זוכר כמה טוב היה לנו ביחד? תצא מזה כבר.. משום מה כשהלכתי לפינה ראיתי בחלום שזאת פינה מוגנת כזאת כאילו על כל האנשים שבאים מלמטה יש עלייהם בועה שמשפיעה עלייהם ורק הפינה הזאת מוגנת מהבועה. אז ניסיתי לחבק אותו ממש חזק וששניינו נצליח להיות ביחד בפינה והיא יזכר בהכל. ותוך כדי תמיד אמרתי לו מילים כמו אני פה איתך, אתה חייב לצאת מזה ודברים כאלה על העבר שלנו כדי להוציא אותו מההפנוט. ואז התעוררתי

<< עמוד קודם 32 עמוד הבא >>