פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מיוחד

נמצאו 507 חלומות המכילים מיוחד - עמוד 32


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שכף הרגל השמאלית שלי מלאה בחתיכות של שברי זכוכיות המון שיברי זכוכיות מלמעלה ומלמטה של כף הרגל אני מוציאה את שברי הזכוכיות ברוגע ובעדינות התחושה הכללית שלי היא נינוחה הכאב לא חד במיוחד כי אני לא רגישה לכאב פיזי יותר מדי (ככה אני אומרת לעצמי גם במציאות אז גם בחלום אני יודעת שאני לא רגישה לכאב)

שני עורבים תקפו אותי פשוט ניקרו לי את הגוף במיוחד את הידיים שלי ואני מנסה להילחם ולהקה של עורבים חגים מעלי ואני נלחמת איתם הצלחתי לתפוס אותם ולהרחיק והם הישתוללו לי בידיים וצרחו וראיתי שיניים חדות מאוד בסופו של דבר הצלחתי להילחם בהם הרגעתי אותם ליטפתי אותם הם הראו לי אהבה ועזרו לי לתקוף את העורבים שחגו מעלי.

שלום, שמי ורד בת 35 נשואה, זהו החלום שחלמתי : קיבלתי הזמנה במעטפה יפה מלקוח במקום עבודתי (לקוח שדווקא אני לא קרובה אליו במיוחד או מטפלת בו) לבוא לחפל׳ה ביום שישי בצהריים. אני מגיעה ויש מין משחק כזה שאני שמה שקל במכונה ואו שזה הולך או שאני מקבלת הרבה שקלים , אז אני שמה אחד ויוצאים לי מלא שקלים. שמה עוד אחד ושוב יוצאים לי המון שקלים.. ואז אני מחליטה להמשיך לשחק עד שיגמרו לי השקלים או עד שאפסיק להרוויח. בינתיים אני מכינה דגים לשבת, כל נתח של דג אני מורחת בשמן ופירורי לחם ושמה בקערה. הנתחים שמנים ויפים. ואז יש מישהי לידי ששמה את הדג האחרון בקערה בלי לשים פירורים אז אני אומרת לה שלא ככה ואני מוציאה את הדג, מורחת בשמן ופירורים ומחזירה לקערה, וכל הקערה מלאה בדגים .

חלמתי שאני בים והוא מלא אנשים מלא מלא אנשים לא ים רגיללא בחוף כאילו מקום מיוחד ואני ממהרת להגיע הביתה להספיק לפני שבת ומלא אנשים דתיים זה סוג של ים. בלי חוףואיזה זקן אחד דיבר איתי על החיים ים עם גלים. וכאילו במקום סגור. ים רגוע מדי פעם גלים נוחים ונסעתי למקום הזה פעמיים פעם אחת חזרתי לבית בזמן לשבת. ובפעם השניה דקה לפני שבת ים של דתיים כולם עם בגדים אנשים עם מגבעות האנשים היו מהבית כנסת.. והיה מעבר חד לבריכה והיתה בחורה שרצתה להרע לי וכביכול פיטרו אותה וניסיתי לדבר עם האדם שיחזיר אותה הים הזה היה בתוך חדר של מתחם מים בפעם השניה היו גלים וניסיתי להנות מהם

חלמתי שאני רואה תינוקת גדולה מאוד בעגלה אני מרימה אותה ומביטה בעינייה היו לה עיניים כחולות - תכלת מהממות ענקיות היא חייכה אלי בשפתיים ורודות היו לה פנים לא רגילות כל כך לא של תינוקת אלא של ילדה בגיל 12 בערך וגם המבנה היה קצת מוזר קצת משולש ולא רגיל אבל היא הייתה כל כך יפה כשהבטתי לה בעיניים ראיתי כמה חכמה יש בה כמה רגישות ואהבה וטוהר והרגשתי אליה חיבור מיוחד החיוך שלה היה קסום אפילו שברגע הראשון היא לא נראתה לי יפה כל כך ברגע שהבטתי לה בעיניים התאהבתי בה וראיתי כמה יופי יש בה ולא יכולתי להסיר אותה ממני (בחלום זו הייתה תינוקת של חברה טובה שבאתי לבקר אבל במציאות הילדה הזאת נראית שונה לגמרי וגם בגיל שונה - היא גדולה יותר)

אז מה שאני זוכרת בעצם זה אני יעל ונועה ליד השער ואולג נכנס הוא מחבק את יעל ואת נועה ואז אני עומדת והוא עומד ויש דקה של שתיקה ואז הוא אומר את לא רוצה חיבוק? ואז אני מחבקת אותו ואז הוא הולך איתנו עד שהוא רואה את דויד וכל האלה הוא ממשיך איתם ואחרי הוא עם החבורה שלו וחוזר לפנימייה עד שיום אחד כשהוא חוזר אני מחליטה שאני חייבת ללכת לבקר אותו ובדרך אני עוברת תאונה (במקום שאני והוא נפגשנו כשאני והוא חזרנו להיות ביחד.. ) אני רואה את ההמולה ומה שקרה והוא בעצם לא שם הוא רחוק עכשיו והוא מצטער ששתק אבל בגלל הבחירה שלו הוא איבד אותי והוא לא יכול לשנות את זה לא משנה מה יעשה.. זה כאילו ברגע אחד נמחקתי מהחיים שלו לנצח ! ואז ההמשך שאני כאילו בשמיים ואני רואה איך היה אמור להיות היום הראשון שלי בכיתה י׳ אני מגיעה לשקד ועומדת בשער הפרצוף שלי נראה מפוחד ואני רועדת אני בדרכי לכיתה ופוגשת את גל היא עם מל במסדרון ומסמלת לי להיכנס לכיתה מהר אני מגיעה לכיתה אני רואה את אולג מישהו מחבק אותי זה לא אולג זה מישהו אחר אולג מסתכל עלינו ויוצא מהכיתה נועה מגיעה לבית ספר אחרי שבקיץ היא ולידור חזרו לקשר הם הגיעו בידיים שלובות הם חזרו והיא לא סיפרה לי?! רון כמו תמיד מסתובב עם מישהי ( הסתובבת עם מישהי שלא ראו את פנייה רק את האחורה תמיד) וצוחק עם כולם .. יעל מדוכאת היא מתחברת לעוד אנשים חדשים היא מסתכלת על אחד מהם במבט מיוחד ואוהב .. אני עומדת באמצע הכיתה אני והוא מתנשקים אני בחצר אולג חולף על פניי אני בחדר מורים אבל של דגן סילבי עוברת לידי אני נזכרת בחלק האחורי של המזכירות של דגן באותו יום שישבתי שם הפסקה שלמה מאחורי השיחים ובכיתי ואף אחד לא בא ואף אחד לא ידע בגלל החיוך המזויף ... אני מתעוררת אבל בחלום ומוצאת את עצמי ביום הראשון של כיתה ז׳ אחר כך ביום הראשון שהכרתי את אולג אני נעמדת מול השער של גן עדן האם להיכנס ולסיים הכל או שלראות עוד קטע אחד מכל מה שעברתי מהו הוא יהיה ? האם אני יכנס ובאמת מישהו יזכור ?? למישהו יהיה אכפת? מי הוא הילד שהתנשקנו?? למה אולג הסתכל עלינו ויצא למה דווקא הזיכרונות האלה איש לא ידע.. אני מחליטה לא לוותר אני ממשיכה להילחם והקטע האחרון הנה הוא בא אולג אומר אני תמיד יאהב אותך לנצח ! ואני קמה מהתאונה אולג לא נמצא שם אבל יש שם מישהו אחר שעוזר לי לקום והוא הילד שאני והוא התנשקנו בכיתה י׳ הוא שואל את בסדר ואני עונה רק תודה . תודה שתיתן לי חיים טובים תודה שתגרום לי את החיוך להחזיר תודה שלך באמת אכפת ואז אני מבינה למה אולג הסתכל עלינו ככה הוא ידע מהכל הוא היה בפנימייה ונשבר מבפנים בזמן שאחר את הלב שלו אצלי השאיר .

<< עמוד קודם 32 עמוד הבא >>