פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לרכב

נמצאו 430 חלומות המכילים לרכב - עמוד 33


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהחלטנו לנסוע ובדיוק בעלי ואני מתלבטים איזה רכב לקנות לי, בעלי מציע שאקח את הג׳יפ שקיים בבית (יש כזה) אני נכנסת לרכב מתחילה לנהוג אבל לא נוח לי עם כל התוספות שישה שם,ההגה מאוד גבוה עשוי ממתכת דקה ולא נוכה .בסוף הרחוב עוצרת ובהפגנתיות מודיעה שלא רוצה את הרכב. לא יודעת איך אבל מגיעה לשער הבית בעלי חוזר עם הרכב התקין שוב הגה רגיל ואני רואה את ההגה המתכת מקומט וזרוק. מגיעים לשער הבית ואז שהנשיא פרס הגיע עם אנשים נוספים לביתי לצלם תוכנית טלוויזיה . לאחר שהייתה תחרות כלשהי.כולם יושבים ואוכלים מסביב שולחנות עגולים שנפרסו בבית שלי . למרות שכשאני נכנסת בשער לוחצת לפרס יד קוראת לבת שלי שתלחץ לו יד יורדים הביתה , אבל אני לא ממש מזהה את הבית לאור כל השולחנות שמוקמו.ים של מלצרים מגישים אוכל.

הייתי בתחנת אוטובוס בעתלית מחכה כוויכול לרכבת לחיפה פתאום מקבלים דיווח ברדיו על מסע הרג בחיפה של חוליית מחבלים שיורים לכל כיוון ומשמיעים את היריות,ברדיו אני באותו זמן מנסה לשמוע מאיפה שאני את היריות ולט מצליחה.. עוברות כמה דקות ומגיע אלינו מחבל הוא בהתחלה לא יורה עלינו עלי ועל עוד בנאדם שהיה בתחנה ורק כשאני מנסה להסתתר מאחורי מכונית שחנתה לפני התחנה בצבע ירוק כהה ואז המחבל הבחין בי מנסה להסתרר והתחיל לנסות לירות בי אני מצליחה להתחמק מכל כדור בזמן שאני עומדת במקום אחר כך הוא מנסה לירות מתחת לאוטו ואני מתחילה לקפוץ במקום וזה פוגע לי רק בסוליות של הנעליים ,הנעליים היו צבאיות. פתאום נגמרת לו המחסנית ,ממול לתחנה היה סוג של בידוק בטחוני שאליו הוא בא עם הנשק וביקש מהם לפרוק לו אותו שם אני ומי שיש איתי בתחנה יצאנו וצעקנו לעובדי ביטחון שיאזקו אותו כן אני לא בדיוק יכולה להסביר אבל המחבל הפך למחבלת עם חולה אפורה ומכנס שחור... הצליחו לאזוק אותה..כאן פתאום עברתי לדירה בחיפה שם היה שולחן שישי ערוך לקידוש ועדיים שומעים קצת את היריות בחוץ בבית היו המשפחה של החבר שלי .. התיישבנו לארוחת שישי והתחלנו לקדש המחשבה שעברה לי בראש זה שאתה השבת הזאת אני בוודאות שומרת...

אשתו של חבר טוב של בעלי פיתאומי ניהייתה משוגעת ונכנסה לבית חולים..אני (זאת שחלמתי) ממש ממש כאב לי אליה ולא עזבתי אותה לשנייה אחת תמיד הייתי בוכה בלי הפסקה ושהייתי נכנסת לחדר לבקר אותה היא הייתה אומרת לי מי ייקח אותי עכשיו לטיולים ונופשים??הייתי אומרת לה בעלך תמיד היה לוקח אותך ולא מחסיר כלום אלייך..ואז היא חייכה .ושבעלה ראה היא מגיבה טוב וצוחקת הוא הרים אותה וכולנו אלינו לרכב וברחנו איתה

חלמתי שהמדריך של הביצפר לקח אותנו עם אישתו לתחנה ואז הוא הוריד אותנו ושמענו רעש של חתולה מיללת היא התחילה להשתגע וכל הבנות פחדו הוא בא לקחת אותה ואז היא התקרבה אליי ובאה לשרוט אותי ואז שמענו עוד רעש וריאנו מתחת לרכב גור אריות קטן ואז קמתי בבהלה מהחלום

ירדתי עם הוריי לאוטו ראיתי מישהו נכנס לרכב שלו יוצא מהחניה מהר פתאום הוא נעלם ובמקומו הייתה לי חברה טובה שנהגה ברכב ההוא ועוד שלוש לידה , האוטו שלה החליק ,התנגש בנו ועפנו אחורה , צעקתי על אבא שלי שיעצור ולבסוף הוא עצר , ואז רצתי לחברה שלי לבדוק את מצבה

זה היה אירוע כלשהו נדמה לי, וליאור האקס שלי היה שם. באיזשהו שלב הוא תפס אותי בצד ואמר לי שהוא רוצה שנחזור, שלקח לו הרבה זמן להבין את זה, אבל בסוף הוא החליט שזה הדבר הנכון לעשות, אני לא זוכרת מה אני אמרתי אבל התנשקנו ולהכל היה טעם של שוקולד, הכל נטף שוקולד. זה היה סוג של כנס והיו שם המון אנשים, זה היה אולם או מערה, כנראה נשף. השיער שלו היה מפוזר כזה, כמו פעם והוא התלבש באופן שממש לא מתאים לו, ז׳אקט. ואז הגעתי לאי שהייתה עליו טירה ופגשתי שם את יואב חבר ילדות שלי והוא היה מן קוסם ואמרתי לו שהתגעגעתי אליו ואל כל החברים מקדימה והוא אמר חבל אבל אני יכול להיפגש ביום שישי ואת לא וניסיתי להתנגד, אבל זה היה נכון. והיו אנשים שרדפו אחריו. ואז בזמן שהייתי איתן בטירה אמרתי שאני הולכת לטיול בחוץ והשארתי את שני השערים פתוחים ואז הגיעו האנשים שרדפו אחריו וכמעט הצלחתי לסגור את השערים ואז הם תפסו אותי ולקחו אותי למחנה כלשהו ואיכשהו היו לי כל הדברים למחנה, בגדים וקאפו של הגיטרה ואוזניות והכל. שום דבר לא ממש נשמר שם. הכל התעקם או הלך לאיבוד. באיזשהו שלב לקחו אותנו לרכבות ולא היה ברור לאן, זה היה ממש כמו בשואה ואמרתי שאני חושבת שאני יודעת מה יעשו איתנו, זה היה כבר בסוף של המחנה ואמרו לנו לפני כן לארוז את הדברים. ואז ביקשו מאיתנו להוציא את כל הבגדים מהתיקים ולרוקן אותם, היא בנות שאפילו הורידו חלק מהבגדים שעליהן מתוך פחד. ואז ישבנו שם עוד כמה זמן

<< עמוד קודם 33 עמוד הבא >>