פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נסיעה

נמצאו 985 חלומות המכילים נסיעה - עמוד 33


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

שהלכתי לבקר את רומי ששירתה בעוטף עזה משו מפחיד בסיס של ערבים סבבבה? ואז התפלחתייי לשם בשושו ולא יכולתי לצאת בגלל שהיה עוצר יציאות ובדקו אחד אחד זבבבה ואז רומי אמרה לי להיתחבר ושהיא תקרא לידיד שלב בשם שקד (תזכרי תשם הזה) ואז היא קראה לו ודפקנו מבט אחד לשני והתביישתי והוא היה ביישן ואמר לי אל תדאג אני אוציא אותך מכאן מבטיח והלך להביא את. אוטו שלו סבבבה ונכנסתי התפלחתי לשם ואז אמרתי לו בקול חמוד עזה שקדי אולי אני אשים שירים והוא אמר לי בוודאי והוא דפק לי פרצוף של מתאהב כזהה ובוא החזיר אותי לבית וראה שנרדמתי והוא כיסה אותי בזמן הנסיעה ולקח אותי לבית ואזזז גיליתי שהוא גר גם ברחובות ואז אחרי חודש באתי שוב לבסיס הזה לבקר את רומי ואיכשהו היה מלא מלא ערבים שם ואוהלים והלכתי כאילו אני חייילת רגילה ואז שקד ראה אותי מרחוק וצעק עליי אמר לי מה את עושה באןןןןן תבחרי בואי תתחבאי בחדר שלי בנתייים ואז אקח אןתך הביתה למה את עושה שטויות וצעק ולא הקשבתי לו ברחתי ואז רדפו אחרי ושקד שמע אתזה הוא הלך לחפש אותי ומתא אותי כולי סימני אלימות ובוא חיבק אותי חזק ואמר שלא אסמוך עלי יותר והוא ישמור עךייייי

חלמתי על בעלי שנפטר לפני חודשיים. בחלום לא ידעתי שהוא נפטר אבל כן הרגשתי שאנחנו לא ביחד ולא התראינו הרבה זמן. ירדתי ממונית ושחכתי לשלם על הנסיעה.התחלתי להסתובב ברחוב עם בגדים שהם גדולים עלי ונועלת את הנעליים שלו. הרגשתי מוזנחת והתביישתי. ואז בעלי ז"ל מגיע לאסוף אותי עם רכב גדול, ללא מושבים ברכב.הוא היה נראה עייף ומוזנח, הוא כעס שלא שילמתי למונית ואמר: ככה יורדים ממונית בלי לשלם? אני הרגדתי בושה ולא עניתי לו. חיכינו לנהג מונית ובעלי שילם לו. כל הדרך בנסיעה לא דיברנו אחד עם השני, שנינו מרגישים פגועים ומרוחקים. אך בלבי הרגשתי געגוע עמוק ורציתי שיחזור הבייתה.

אני צריכה לחזור למלון. זה ביפן, אני לבד,בתחושה בעלי היה ועכשיו לא. אני בוחרת לחזור למגרש החניה ליד תחנת הרכבת כדי לקחת את האוטו. אני לא בטוחה איזה קו של רכבת. מופיע גיסי..הוא עוזר לי. אני מתארת את התחנה והוא אומר זה. מקום. מחכים, מגיעה רכבת, פתאום גם אחותי. עולים לקרון ואז רואים שכל האחרים רצים לקרון הראשון. אני יוצאת וצועקת אליהם"מהר, לשרון הראשון בטח. מתה הודעה לאיזה גרון לעלות, ורק הוא יסע" עולים. זהו גרון מוזר, חדר גדול, מזרימים, אחותי באחת הפיכות על מזרון, אני חושבת עליה שהיא תמיד מסתדרת,אני אוהבת את זה אצלה. אני בחלום כל הזמן דרוכה. מחלקים לנו תה או משהו, וכשאני רוצה לשכב לוקחים את המזרחיים. הרכבת נוסעת לאט, בחוף ים, מלאה יפנים ותיירים, חלק מישראל , אני תוהה איך נסעו כשיש סגר. חוף הים יש חול לבן שנראה כמו מלח בים המלח, אני לוקחת חופן, כי לקרון יש פתח ענק בצד, כמו רכבת משא. מראה לאחותי. אני מרגישה את הגרגרים, רואה את הניצוץ והלובן, זה מהםנט. אני ממוללת אותם.אחותי רוצה להיכנס למים. אני אומרת לה,,עוד מעט הרכבת תתחיל ליסוע מהר, קראתי על המסלול הזה, אחותי נכנסת למים,אני נלחצת ורוצה גם , אני מפנה מבט שמאלה לכיוון הנסיעה..מתקרבים לאזורי אשדות שלום, אני רוצה שהיא תחזור לקרון, היא חוזרת ואומרת לי שהיו דגים גדולים במים. היא מאושרת. אני מרגישה קנאה באומץ שלה. חולפים על פני צוקים מדהימים במים, כמו בתאילנד, מגיעים לתחנה יש מדרגות אני רוצה לחפש משהו, גיסי מסביר לי איך לרדת ולאן ללכת. אני עושה לי סימני דרך לחזור. זו תחנה עם אורות איומים, חמים, מדרגות קומה אחת אפור משעמם, עוד מדרגות וזה כמו לרדת בטירה עתיקה, קירות אבן, קשתות, אני פתאום עם שואב אבק, ושואבת חול, מרגישה שצריך לחזור לרכבת, גוללת את החוט הלבן של השואב, מרגישה שזה לא החוט המקורי שלו. מנסה לחזור לרכבת, לא ממש זוכרת את המסלול, נלחצת, מצליחה ברגע האחרון. י

<< עמוד קודם 33 עמוד הבא >>