פענוח חלומות בס"ד

חלומות על צבא

נמצאו 702 חלומות המכילים צבא - עמוד 34


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני בכזאת יחידה סודית אבל לא של הצבא משהו שכאילו נולדים אליו ואף אחד לא יודע שאני שם ובאיזה לילה האנשים שאנחנו נגדם מתחילים מלחמה שזה אומר שהם פשוט הולכים ברחוב ומחפשים לירות בנו וכל הזמן מנסים לירות בי ואז חברות שלי באות ןמגלות ועדיין ממשיכים לירות בי ואני בוכה בטרוף בחלום ואז בסוף איש בקיוסק מביא פטיש והורג אחד מהם

חלמתי שאני בבית הקודם קודם שלי שגדלתי בו מאחרת לבית ספר (והיום אני כבר אחרי צבא) וביחד איתי בן דוד שלי שבכלל לא גדלנו באותה עיר אנחנו רצים לחניה מתחת לבית לאוטו שלי שנמצא בחניה שאמא שלי נהגה לחנות בה שנינו יושבים אני בצד הנהג ופתאום אני רואה שבאזור של הרגליים והגז יש מלא חרא ותולעים לבנות ואס אני באה לפתוח את הדלת ולצאת מהר ואז אני מבחינה במלא קורי עכביש ועכביש על הדלת

חלמתי שרצחתי את אחותי, מישהו הכריח אותי בצבא לקחת את הרובה שלי ולירות בה כדאי שתפסיק לעשות משהו, ואז לקחתי את הרובה כיוונתי לראש שלה. אמרתי לה שאני עושה בכאילו רק שתפסיק להתנהג ככה כי אחרת ירו בה, היא לקחה את הנשק וביקשה שאני יעשה את זה במקום שמסיים את זה במכה אחת. שמה את הקנה באלכסון אליה, אני טענתי את הנשק היא נתנה לי נשיקה וירתה בעצמה. באותו רגע עזבתי את הרובה ורצתי לקרוא לעזרה ואז הגעתי לבית הקודם שלנו ושם כל המשפחה,כלל סבא וסבתא משני הצדדים ישבו לארוחת ערב כשהם בוכים ומחזקים את הגופה של אחותי

חלמתי שאני יוצאת מהחתונה שלי (שכבר הייתה במציאות אבל שונה) ביחדעם המשפחה שלי לאירוע של קרוב משפחה. אנחנו מגיעים, זה התרחש בבית ספר (במציאות הוא בגבעת רם) והקרוב משפחה מאוד מוזר. הוא מאופר כדי להסתיר זיפים במקום להתגלח. לובש את החולצה הפוך ועל המקטורן שלו יש הרבה אותות של צה"ל (מקטורן אזרחי לא צבאי). שם אנחנו בשחזור של החתונה של הקרובים. כאשר אני יוצאת משם (אני לבד באוטו) אני מבינה שאני ליד קבר רחל/מערת המכפלה. אני יוצאת והכבישים הם כמו בעיר העתיקה מלבנים. הכל זה ירידה ויש פחד באוויר מפיגוע. פתאום עגלה יוצאת מחנות ומאחוריה מחבל לבוש בבגדי צבא עם שכפץ ונשק. הוא יורה בנשק ואז מכוון אותו אלי. אני מנסה להזיז את הנשק עם היד ואז רואה בבירור את הפנים של המחבל. אני יודעת שהוא הולך לירות בי ואז התעוררתי.

חלמתי שחברה מאד טובה שלי מהצבא עומדת למות , דרסו אותה וגיליתי את זה יום אחרי וכאילו לא רואים כלום אבל יודעים שמחר היא הולכת למות והלוויה תתקיים מחר. הראש שלה רק מאחורה היה מגולח ובלמעלה היה שפיץ לכיוון המאחורה וחוץ מזה השיער היה רגיל. באתי אליה ושאלתי אם אין שום דבר לעשות? והיא חייכה ואמרה שאין מה לעשות , שאם היה שאהיה בטוחה שהיא הייתה עושה את זה. היא הייתה עם מגבת לבנה במיטה שלה ישבה, ושהיא אמרה שאין מה לעשות והיא לקחה את זה בכזאת בגרות ירדו לי מלא דמעות ממש הרבה אבל לא ייבבתי, ואז נשכבתי עליה חיבקתי אותה ואז היא צחקה ואמרה לי דיי קומי אנחנו לא הולכות להיות ככה (כאילו צחקה שזה לסבי מצידנו , ואז ירדתי ממנה ועברתי לשכב ליידה אבל המשכתי לחבק אותה ואמרתי לה למה לא? ואז היא ויתרה וחיבקה אותי גם ובכינו ביחד ואמרתי לה שאני אוהבת אותה ושאני לא יכולה לתאר את החיים שלי בלעדיה ואז אמא שלה נכנסה והיא רצתה שנבחר תפקידים מי הולך למלא כל אחת מהתכונות שלה אחרי שהיא תמות ואז התעוררתי

<< עמוד קודם 34 עמוד הבא >>