פענוח חלומות בס"ד

חלומות על בית הספר

נמצאו 679 חלומות המכילים בית הספר - עמוד 35


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

צמח טורף היה בבית הספר כל הזמן נסינו ליברוח ממנו או להביס אותו אבל הוא רק גדל היתי בחלום עם חברות וילדים מהכיתה אחר כך נכנסנו לכיתה קטנה שהמורה לחשבון היתה שם סיפרנו לה על הצמח והיא לא האמינה לנו החלטנו להשאיר את התיקים בבית הספר וליברוח משם רצנו במורד המדרגות והצמח ניסה לאכןל אותנו בסוף יצאנו מבית הספר וקראנו למכבי אש והם הצליחו להביס את הצמח לפחות זה מה שחשבנו הלכנו מבית הספר וראינו מתחת לבית של חברה שלי את הצמח המת וליידו שלולית ירוקה ומבעבעת אחר כך ראינו שמהשלולית מתחיל לצא משו כמו הצמח הזה התחלנו לרוץ ולרוץ עד שהגענו לפארק בשכונה ושם ראינו עוד ילדה מהכיתה שאמרה שאת הצמח י אפשר להביס אני ידעתי שזה חלום וניסיתי להתעורר אבל לא הצלחתי להתעורר מהסיוט בסיוט ביקשתי מילדה חזקה ליצבוט אותי זה לא עזר גם ביקשתי מילד שמן לנשק אותי בסיוט ועדיין לא התעוררתי ובסיוט הצמח המשיך לנסות ליתפוס אותנו גם לכמה רגעים אני אפילו לא הרגשתי שזה סיוט שהכל חלום חשבתי שזהו אני עומדת להאכל על ידי צמח ענק ובסוף הסיוט לא יכולתי לסבול את כל זה עליתי על עמוד חשמל וקפצתי ממנו למטה ברגע שהתאבדתי בסיוט התעוררתי

חלמתי שאני ואחי הקטן ממני בשנה היינו במונית והיינו צריכים לנסוע לבית הספר שלי ואז אני קולטת את הנהג הערבי נוגע בי ואני אומרת את זה לאחי והוא לא מקשיב לי והסתכל עליי ולא הקשיב ואני כולי לחוצה ובוכה לפתע כשירדנו מהמונית הגענו בעצם לבית של השכנה שלי זאת שכנה ששומרת עליי כשהייתי קטנה ואני מאוד אוהבת אותה והנהג הערבי נכנס איתנו לבית של השכנה ואפילו לא שמתי לב והוא נוגע בי אני אומרת עוד פעם לאחי והוא מתעלם אמרתי את זה לשכנה שלי היא הסתירה אותי והעיפה את הנהג הערבי מהבית.

סיימתי שיעור בשוודית והלכתי עם המורה שלי לשיעור הבא כשנכנסנו לאזור של הכיתות ראיתי מחבלים שחטפו את הכיתה של היהודים הייתה יריה באוויר ואז ברחתי משם לרכבת התחתית. כשנכנסתי לתחנת רכבת עמדו שלושה זוגות של גברים לכל זוג היה אחד שמדבר ואחד מחזיק אקדח. שאלתי את אחד האנשים איפה יש פיצרייה בסביבה והוא אמר שיש פיצרייה אחת בתחנה המרכזית. עליתי לרכבת ונסעתי כמה שיותר רחוק. בחדשות הודיע שתפסו את המחבלים ויש הרוגים. הגעתי שוב לבית הספר והלכתי לאזור הספרייה לאסוף את הרכוש שלי כאילו גרתי בבית הספר. בין הדברים היו שלושה חרבות שתיים גדולות ואחת קטנה אני לא ידעתי שלקחתי את החרבות מהבית שלי לבית הספר. המנהלת וצוות המורים באו לראות שאני אורז את חפציי ואז הם ראו את החרבות ושאלו למה יש לי חרבות במזוודה אמרתי להם שאלו חרבות לא אמיתיות ושהן לא חותכות אפילו לקחתי אחת מהן והעברתי על היד שלי ולא קרה כלום. הם לא האמינו לי ואז המנהלת נקראה למסיבת עיתונאים ושם צעקתי עליה שאני אזהרתי אותה שזה מה שיקרה ושהיא לא הקשיבה לי והכל קרה בגללה. אחר כך חזרתי לקחת את המזוודה וכלום לה היה שם כל דברים שלי נעלמו ואז אחד מהתלמידים אמר לי שהמנשייךביקשה שיקחו לי את הדברים לעליית הגג של בית הספר. רצתי אחרי התלמידים שלקחו לי את המזוודה ואז כשהגעתי למעלה הם דחפו את המזוודה בפתח בין הקיר לגג ואז אחד המורים זרק פצצה באוויר והיא התפוצצה וכל פעם שהצלחתי לרדת במדרגות מורה אחר זרק עוד פצצה עד שהגעתי למטה ושם מתתי מהפיצוץ. משם עברתי למקום אחר עברתי לשואה הייתי בחדר שבו היה מיון של אנשים ואמרתי שאני לא שייך אז שלחו אותי החוצה מהמקום ובדרך ליציאה עברתי ליד חדר אוכל ובו ישבו מלא אנשים נאצים שאכלו צהריים יצאתי החוצה ובחוץ היה מחנה מלא ביהודים שהחזיקו כפיות ואכלו את האוויר ואז ניסיתי לצאת אבל הילדים במחנה ניסו לעצור אותי מלצאת אז נכנסתי למכונית שעמדה שם וניסיתי לנסוע מהר לתוך הגדר אבל הילדים עמדו וחסמו אותי. ואז מישהו אמר ברמקולים ליהודים במחנה הנה שיר שאתם אוהבים ואז בבת אחת הקיר של הבניין הפך לפרצוף של אדם זקן שנראה כמו היהודי מהקריקטורות של הנאצים. התקרבתי אליו והוא פתח את הפה ובלע אותי. משם נכנסתי לתוך בניין אחר של מחקר בנשק גרעיני ושם איזה פרפסור אמר שיופי שהגעתי ושהניסוי עומד להתחיל הם הזריקו לי חומר ונתנו לי לנהוג על אוטובוס סירה ואז התעלפתי הזריקו לי עוד חומר ואז מתתי. התעוררתי ברומניה באחד הרחובות ביחד עם אמא שלי ובן זוגה הלכנו לבית קפה ואחרי שבחרתי לשתות מיץ המלצרית קראה לנו יהודים מוכלכים ושאלתי את אמא שלי למה המלצרית קיללה אותנו? והיא אמרה שככה זה מקובל ברומניה.

<< עמוד קודם 35 עמוד הבא >>