פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שלנו

נמצאו 1,629 חלומות המכילים שלנו - עמוד 35


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהייתי בדירה כזאת שחצי הייתה אנשים שאני מכירה מהצבא חצי אנשים רגילים באותו שלב אני הייתי מודעת שזה חלום כי הייתי אחראית, מפקדת על כמה חיילים שהכרתי מפעם, דיברתי עם אחת מהם שאני סומכת עליה והייתי מודעת לזה שזה חלום. וממש סיפרתי לה שבאתי מלפני ולכן אני לא רגילה לתפקיד , הסתכלתי על הדרגות שלי, מצד שמאל היה לי פלאפל ומצד ימין שלוש ארונות וצחקתי איתה שכשהכרתי אותם בכלל הייתי רבט ( אני כבר חיילת משוחררת 3 שנים כמעט ) כל העניין התחיל בשעה 15:00 על השעון, היינו מסתכלים מחוץ לחלון , והיה ילד שהיה בא לכיוון שלנו עם האקדח בצורה קבועה יום יום. כל פעם מחדש היינו מחפשים אותו ומתחבאים כשאנחנו מציצים בחלון פעם מחוץ לחלון הוא עם ילדים והורים, מן גן שעשועים, ולפעמים הוא הולך לבד אני זוכרת את הפחד שהיה לי בגוף כל פעם שהיינו רואים אותו מהחלון הדירה היא סוג של מזדרון צר עם הרבה חדר מימין ומשמאל ובקצה השני ״ הלובי ״. כל פעם הייתי דופקת ריצה תוך כדי שאני מנסה לרדת הכי נמוך לרצפה וישר תופסת את שני הכלבים שלי ומחביאה אותם איתי יחד בפינה ביחד עם אנשים נוספים שמסתררים להם. כל פעם הייתי מנסה לצאת מהמחבוא , לרוץ מהר מבלי שהוא יקלוט אותי לוודא שהוא הלך הפעם האחרונה זה כשאני ראיתי אותו, כניראה לא התחבאנו כמו שצריך והוא קלט אותנו כבר, אני זוכרת שהסתכלתי מהחלון וראיתי שהוא כבר ממלא מחסניות ( לפני זה כל יום בשעה 15 הוא רק היה הולך לכיוון שלנו עם אקדח ובחיים לא ירה) כאן אני כבר דפקתי ספרינט של החיים לאחד החדרים בקצה, היו הרבה רובים מפוזרים אצלנו אז מצאתי מקום מחסה ולקחתי שני רובים וכיוונתי אל פתח הדלת וחיכיתי שהוא יבוא, אבל במקום היה פיצוץ ענקי, תוך כדי כל האנשים מאצלי רצים לכיוון שלו עם אקדח ביד של כל אחד מהם, אני מסתכלת עליהם מהצד כשהם רצים במזדרון, ועולים באש. ואז קמתי עם תחושת מועקה ואובדן שלא הצלחתי לתפוס את הכלבים שלי בזמן.

חלמתי שיש לנו בבית תמונה תלויה מפוליגל ענק ופתאום יוצאים מתחתיו גורי חתולים. ואני משתוממת, איך יכול להיות שיש פה גורי חתולים? כל הגורים היו מהסוג הזה של האפור מפוספס עם בז'. הם היו קטנטנים מאוד אבל כבר מוכנים עם עיניים פקוחות. ואני מזיזה קצת את הפוליגל מהקיר לראות ומושכת משם עוד גור חתולים, ויוצא עוד ועוד אחד והם ממש מתרפקים עלינו ומשחקים ומחייכים והילדים מחזיקים אותם ומשתעשעים בהם ואותי כל הזמן מעסיק: איך כל זה קרה כאן מתחת לאף שלי ולא הרגשתי בזה? איזו חתולה הצליחה להכנס בפתח הצר הזה בין הפוליגל לקיר ולהמליט שם ועוד להניק את כל התקופה הזאת ולא הרגשתי בזה בכלל? הלכתי בחלום לבדוק את החתולה שלנו, את הפטמות שלה, אולי זו היא? אבל לא. הפטמות שלה היו רגילות ושאלתי את עצמי, אולי זו חתולה מהרחוב שמצאה כאן את המקום שלה להמליט ולהניק עד שהחתולים יהיו "מבושלים ומוכנים"? ולא מצאתי את האמא שלהם וזה כל הזמן העסיק אותי. יש לציין שיש לנו 4 חתולים בבית, אנחנו גרים על הקרקע והדלתות פתוחות, אז לפעמים קורה שנכנסים חתולים אחרים הביתה.

חלמתי על זה שאני סבא שלי, ואח שלי נסענו במכונית של אבא שלנו (סבא שלי נהג), התנגשנו במשהו, אבל לא פגענו באף אחד המשכנו לנסוע והתחמקנו מפגיעה באנשים. אחר כך עברנו איכשהו לסוס ורכבנו עליו באותה דרך, רק בחזרה, וקפצנו מעל מלא מכשולים והצלחנו (אני ואח שלי היינו ילדים)

הגעתי לבית קטן על מנת לפגוש את אמא שלי, היא הייתה עם עוד 2 נשים שהיו לצידה,שמעתי מחוץ לדלת שאומרים לה "לילי הבת שלך הגיע",כאשר שמעתי זאת התחלתי לבכות ,פתחתי את הדלת הזזה שהייתה עשוייה מקרטון דק מאד, נכנסץי אמא שלי ועוד 2 נשים היו עם הגב אלי,אבל בצד ימין היית כורסא ועליה ישבה הדודה שלי (אחותה של אמא שלי),ראיתי אותה עם שיער לבן חלק עד הכתפיים ופנים בהירות חלקות,שאלתי אותה "למה הדלת עשוייה מקרטון דק",ענתה לי :ככה כל הדלתות שלנו,ניגשתי אל אמא שלי חיבקתי אותה והמשכתי לבכות,אבל לא הצלחתי לראות את הפנים שלה ,לעומת זאת עם הדודה שלי ראיתי ודיברתי

הגעתי למקום עם בית קטן על מנת לפגוש את אמא שלי, היא הייתה עם עוד 2 נשים לידה,שמעתי מחוץ לדלת שאומרים לה "לילי הבת שלך הגיע",כאשר שמעתי זאת התחלתי לבכות ,פתחתי את הדלת הזזה שהייתה עשוייה מקרטון דק מאד, נכנסץי אמא שלי ועוד 2 נשים היו עם הגב אלי,אבל בצד ימין היית כורסא ועליה ישבה הדודה שלי (אחותה של אמא שלי),ראיתי אותה עם שיער לבן חלק עד הכתפיים ופנים בהירות חלקות,שאלתי אותה "למה הדלת עשוייה מקרטון דק",ענתה לי :ככה כל הדלתות שלנו,ניגשתי אל אמא שלי חיבקתי אותה והמשכתי לבכות,אבל לא הצלחתי לראות את הפנים שלה ,לעומת זאת עם הדודה שלי ראיתי ודיברתי

<< עמוד קודם 35 עמוד הבא >>