פענוח חלומות בס"ד

חלומות על יכולת

נמצאו 686 חלומות המכילים יכולת - עמוד 36


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי בשינת צהריים שאני נמצאת במקום שאני לא מכירה מוקף חלונות שקופים הצבועים באלומיניום אדום אני לא נעולה ואני יוצאת החוצה מהמקום כי מישהו קורא לי אני יוצאת ואנשים מהעבר שלי מהילדות מגיעים אחד אחרי השני ונותנים לי זרי פרחים צבעוניים עם כרטיסים שלא יכולתי לקרוא כי היה איתי אבא שלי שנפטר ז"ל הוא היה צריך ללכת ונעל אותי במקום הזה כשאני יודעת שהשם טוב הוא בגלל שאני צריכה להתחתן שוב בחלום כל הזמן חזרתי ואמרתי שאני לא יכולה להתחתן שוב כי אני נשואה ואוהבת את בעלי ואז הגיעו אנשים בערך עשרה שחיפשו את אבא שלי וביקשו לחכות לו נתתי להם להיכנס ולחכות ואז התעוררתי  

אני מגיע למקום עבודה שלנו מקום הררי אם מלא בתים כפרים אני מטייל בשדות פיתאום אני רואה מלא אבל ים של ערבים רצים אחרי איזה בחור מיסתבר שהבחור הזה זה איקו גנב להם משהוא רצים אחרו ואני רץ אחרהם הם תפסו אותו פוצצו אותו ממכות לקחו אותו אני בא מהר לאן שאבא היה יושב כבר כולם ידעו מהסיפור רק אבא לא ידע שזה איקו אייך שהגעתי לאבא בא אוטובוס אם מלא בחורים כניראה ידעו שאני אח של איקו ירדו עליי אחד היה אם חרב גנבתי לא תחרב מהיד נתתי למי שיכולתי בראש ואני בורח לכיוון אבא פיתעום אני רואה את אבא כבר תפסו אותו והוא אם שרשרת ברגל אז הורדתי תחרב מהיד קשרו גם איתי לקחו אותנו לאיזה בית ראיתי את איקו קשור ביקשתי ליראות את אבא הראו לי אותו קשור בידיים שהגוף שלא בתוך בור ואם סכין מגלחים לא את כול הגוף באה איזה אישה אמרתי לה אבא איש חולה אמרה לי דבר רק בערבית התחלתי ליבכות לה אמרתי לא אבוי חולה חוד מי שחררי את אבוי למה מאמאחולה קטיר האישה צחקה לי וקמתי השם ישמור..

כל הסיטואציה התרחשה בחדר השינה שלי. הייתי נסערת והיסטרית והרגשתי שרגשות עזים של כעס, תסכול ועצבים מציפים אותי. היו איתי שתי נשים שניסו להרגיע אותי, אך במקום זה רק דרדרו אותי לחוסר שליטה. כל מה שעשו או אמרו הרגיז אותי עד כדי טירוף. והתחלתי לבכות. וניסיתי גם לצרוח, אבל לא כלכך הצלחתי. אז מצאתי את עצמי מושכת בשיערות שלי, תולשת ממנו קווצות רציניות. העפתי דברים בחדר. שברתי מה שניתן היה לשבור. השתוללתי לגמרי. והתעוררתי כשלא יכולתי לשאת א התחושה הזאת עוד. תחושה של חוסר אונים שהייתה קשה מנשוא. חשוב לציין שאני לעולם לא מאבדת שליטה במציאות. שבאופן בלתי מודע, אובדן שליטה הוא החרדה הכי גדולה שלי. וזה מנהל את חיי אך ורק לרע.

<< עמוד קודם 36 עמוד הבא >>