פענוח חלומות בס"ד

חלומות על רוחה

נמצאו 544 חלומות המכילים רוחה - עמוד 36


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בחלום אני אוכל עם המשפחה שלי. הארוחה הרגישה כמו ארוחת ערב שבת, למרות שבפועל לא הייתה כיוון שהמשפחה נסעה ברכב והם שומרי שבת. הם באים אלי במיוחד - האם דתיים ואני לא. ארוחת הערב מתרחשת במקום שהוא קרוב לאזור בו אני גר ורחוק מהאזור שלהם, ואדם כלשהו שנראה בהתחלה בסדר הזמין אותנו. משום מה הוא מערכב את הארוחה ובאיזשהו שלב המשפחה שלי נהיית לא סבלנית. הוא מתחיל לשתות ערק בכמויות, אותי זה פחות הפתיע כי כבר הייתי אצלו פעם עם חברים שהיו איתי אצלו. בתחילת הארוחה, עוד לפני שישבנו אכול, חלק מהאחיינים שלי איבדו את הסבלנות וההורים שלהם החליטו לנסוע. אני נפרדתי מהם לשלום למרות שלא כולם שיתפו פעולה ולא כולם נישקו אותי על הלחי כמו בדרך כלל. בבת אחת אני צריך לשירותים. בבת אחת הייתי צריך צואה. לא הספקתי להיכנס לשירותים והקקי התחיל לצאת עוד לפני כן, בתחתונים שלי. הרגשתי משהו חם בישבן. כשנכנסתי לשירותים לא היה נוח לשבת עליהם ויש חלונות מהצדדים. אני מגיף את החלונות באיזשהו אופן שאפשר להגיף אותם ומתחיל לעשות קקי. באופן מוזר בגלל אופן הישיבה לא הצלחתי להוריד את כל התחתונים והקקי שזרם בכמויות גדולות נתקע לי עדיין בתחתונים. הובכתי. ניסיתי להבין מה קורה. עד שהצלחתי להוריד את התחתונים כבר הם היו מלאים בקקי. ניסיתי לרוקן את הכל לשירותים אבל זה היה כבר בלתי אפשרי לגמרי. צעקתי לאמא שלי מבפנים שאני צריך לחזור הביתה, שיתחילו לאכול בלעדי (הם כבר התחילו לנטול ידיים לפני האוכל), ואני כבר אגיע. פתאום גיליתי שהדלת לא באמת הייתה נעולה, זה לא שינה יותר מידי, כי אף אחד לא נכנס.

אני מוצאת את עצמי לפני הכנות של החג במטבח עם הבן שלי מוטי מכינים את ארוחה החג לפתע דפיקה בדלת יש שם שליח ומוסר לי מעטפה ואני פותחת את המעטפה ואני רואה כתב תביעה בסום של נטפס לי בראש סכום עתק ומהלחץ אני מתקשרת לעורך דין שלי נתן ואני מתחילה לספר מה קיבלתי ואני אומרת שאני לא סומכת עף אף וטוב ששלמתי את האיחוד תיקים ואני מוגנת מבחינה המשפט והוא במקום שירגיע אותי הוא מוסר לי שהוא לא מעוניין לייצג אותי יותר וסגר לי את הטלפון בפרצופ ואני הולכת למטבח ומספרת לבן שלי את הסטואציה והוא עונה יש אילוהים למעלה הוא ישמור עלינו והתעוררתי בבהלה

אני מוצאת את עצמי ערב יום העצמאות בבית מכינה משהו ללכת לאמא שלי עם הילדים לארוחה ערב ואמא שלי מתקשרת לומר לי לאלשכוח לקנות פיתות ואמרתי לה בסדר אמא ולפתע צילצולו בדלת אני פותחת ונכנס הביתה בעלי המנוח כולו מחיוך פה לאוזן ואני קוראת לכל הילדים בואו תראו אבא הגיע וכולנו נדהמים ואני אומרת לו מה כמתה לתחיה אתה לא מת והוא עונה אני רק התחזתי ואני מסתכלת עליו ואני בוחנת אותו ואני אומרת לעצמי זה לא הוא והוא שואל איפה אנחנו הולכים ואני אומרת לאמא שלי והוא החליט לבוא והי ה לו תיק איתו ושהגענו לאמא שלי הוא הוציא איזה שני דגים גדולים חיים ויפים וגם איזה מגש ביצים מבושלות ומקולפות ואני ניגשת לדודי גיסי ואני מספרת לו ניראה הוא מתחזה והוא עונה לי אולי נזמין את המשטרה ונבידוק את זה זה ניראה לי סיפור הזיו י והתעוררתי כולי מפוחדת

בחלום אני אוכל עם המשפחה שלי. הארוחה הרגישה כמו ארוחת ערב שבת, למרות שבפועל לא הייתה כיוון שהמשפחה נסעה ברכב והם שומרי שבת. הם באים אלי במיוחד - האם דתיים ואני לא. ארוחת הערב מתרחשת במקום שהוא קרוב לאזור בו אני גר ורחוק מהאזור שלהם, ואדם כלשהו שנראה בהתחלה בסדר הזמין אותנו. משום מה הוא מערכב את הארוחה ובאיזשהו שלב המשפחה שלי נהיית לא סבלנית. הוא מתחיל לשתות ערק בכמויות, אותי זה פחות הפתיע כי כבר הייתי אצלו פעם עם חברים שהיו איתי אצלו. בתחילת הארוחה, עוד לפני שישבנו אכול, חלק מהאחיינים שלי איבדו את הסבלנות וההורים שלהם החליטו לנסוע. אני נפרדתי מהם לשלום למרות שלא כולם שיתפו פעולה ולא כולם נישקו אותי על הלחי כמו בדרך כלל. בבת אחת אני צריך לשירותים. בבת אחת הייתי צריך קקי. לא הספקתי להיכנס לשירותים והקקי התחיל לצאת עוד לפני כן, בתחתונים שלי. הרגשתי משהו חם בישבן. כשנכנסתי לשירותים לא היה נוח לשבת עליהם ויש חלונות מהצדדים. אני מגיף את החלונות באיזשהו אופן שאפשר להגיף אותם ומתחיל לעשות קקי. באופן מוזר בגלל אופן הישיבה לא הצלחתי להוריד את כל התחתונים והקקי שזרם בכמויות גדולות נתקע לי עדיין בתחתונים. הובכתי. ניסיתי להבין מה קורה. עד שהצלחתי להוריד את התחתונים כבר הם היו מלאים בקקי. ניסיתי לרוקן את הכל לשירותים אבל זה היה כבר בלתי אפשרי לגמרי. צעקתי לאמא שלי מבפנים שאני צריך לחזור הביתה, שיתחילו לאכול בלעדי (הם כבר התחילו לנטול ידיים לפני האוכל), ואני כבר אגיע. פתאום גיליתי שהדלת לא באמת הייתה נעולה, זה לא שינה יותר מידי, כי אף אחד לא נכנס.

<< עמוד קודם 36 עמוד הבא >>