פענוח חלומות בס"ד

חלומות על תס

נמצאו 713 חלומות המכילים תס - עמוד 36


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

פתאום מצאתי את עצמי שטה בספינה ענקית בגובה שלוש קומות במהירות גדולה נבהלתי מאוד ובאמצע הים היה פיצוץ גדול ואש הבנתי ששום דבר לא בשליטתי ואני נוסעת לכיוון בית של מישהו כמו אוייב הגעתי לשער של הבית שלו ואז הגיע רוח חמימה ואספה לי את השיער לתיסרוקת מיוחדת כדי שאוכל להכנס מסודרת לביתו לפתע שוב הגיע רוח חמה ופרעה לי את התסרוקת ואז הבנתי שאני לא יכולה להכנס והאיש יצא וסימן לשני אנשים בחוץ להיפטר ממני הם התחילו לרדוף אחרי ואני רצתי סביב הבית והבנתי שאני חייבת לצעוק אבא אבא אז הוא ישמע אותי יחשוב שזה אחד הילדים שלו ויתן לי להכנס בסופו של דבר הוא פתח לי את הדלת יצא איש גבוה דתי ואמר לי אין לי כסף לתת לך אז אמרתי לו שאני לא מחפשת כסף אז הוא אמר לי טוב רק אל תגידי לבן שלי מה לעשות אל תנסי לשנות אותו

בחור אחד אמר שיש לי פאה שאלתי אותו מה זה פאה הוא צחקק ואמר לי מה את לא יודעת מה זה פאה אז אמרתי לו שלא ובליבי חשבתי על המחלה לאחר מכן הגיע עוד מישהי ושאל אותה נכון יש לה פאה אמרה לי תלכי נראה ואז אמרה לא אין לה פאה יותר מאוחר הגיע עוד מישהו ואולי אותה אחת ואז אמר לה תסתכלי על הדברים שלה אני חושבת שזה היה קרטון ואמר לה נכון יש לה באה אז התכלה כל הדברים בקרטון ואמרה לי שיש לי פאה אז שאלתי מה זה פאה והיא אמרה לי מה את לא יודעת מה זה פאה אז אמרתי לה פאה זה פאה לראש אז היא אמרה לו כמה זמן תהיה לה פאה ודיברו ואז התעוררתי

חלמתי שאני נוסע באופניים וההורים שלי גם איתי נוסעים באופניים ממרכז ירושלים עד גבעת זאב שאנחנו מגיעים לרמות איזה אישה עוצרת אותנו ואומרת לנו אל תסעו באופניים זה מסוכן והיא בעצמה הולכת בכביש הראשי של רמות אבא שלי נעלם ואני ואמא שלי עומדים בצומת רמות מישהו מכייס אותה ולוקח לה חבילה של דולרים שלא יודע מאיפה באו ואני מכייס אותו בחזרה חחחח ואז נראה לי נגמר וכל הדרך באופניים הרגשתי שאני עומד ליפול וכמעט נהרג ונכנס במשהו אבל עברתי את זה

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

חלמתי על כלב שמלמד אותי שפה מסוימת עם היידים כמו שפת סימנים והיו עוד מלא אנשים איתו ואז היה שומם טיפה רק אני הכלב ושתי חברות שלי שאני מכירה היו איתי ורצנו עם הכלב ובאמצע הריצה ראיתי מנגו גדול ממש וסגול ותפחתי עליו בזמן שאני רצה וקפצתי אליו ואז הוא נפל ועצרנו כדי לפתוח אותו ולאכול אותו ואז זה נהפך להיות שק שינה סגול כזה אחרי כמה דקות חשבתי שמישהו שאני מכירה מחפש אותי ופחדתי ואז ראיתי אישה מתקדמת לכלוב איפה שהכלב היה ואנחנו היינו בשביל ארוך מצד ימין לכלוב ואז האישה הלכה שחשבתי שאני מכירה אותה והייתה לי הרגשה שהיא תחזור ותסתכל ימינה לאיפה שאנחנו והיא באמת חזרה ואני רצתי ישר לכיוון סוף השביל ופניתי ימינה ועלתי במדרגות האישה הזאת באה לאותו שביל שהיינו וראיתי שאני בכלל לא מכירה אותה וראיתי שהיא הולכת אחורה והיא בהריון והיא גם דתיה

ילדים מהביתספר שלי צחקו על אמא שלי שהיא דיברה ברוסית והתחלתי לקלל אותם הם הסתובבו אלינו וזרקו עלינו אבנים דוד שלי הלך אליהם וזרק עליהם מלא אבנים והם אמרו שהוא עשה טעות החלום התחלף ואחי הקטן רץ לאיזה שער פתוח שהיה בגן ויצא בריצה והיה לו מוצץ בפה

חופש גדול. אני הלכתי למספרה ותרמתי שיער לחולי סרטן והחלטתי שאם כבר גזרתי אותן אני אעשה תספורת חדשה. וגילחתי בצד של הראש קצת ולקחתי את השיער הקצר שנשאר לי לצד ימין של הראש וצבעתי אותו בצבעים אדום צהוב וכחול ואולי קצת ירוק גם. וחשבתי לעצמי שאני ממש אוהבת את זה ורציתי להגיע לבית ספר להראות לכולם ובמיוחד לילדה שאני תמיד חושבת עליה.

<< עמוד קודם 36 עמוד הבא >>