פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ידע

נמצאו 1,358 חלומות המכילים ידע - עמוד 38


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

1. חלמתי לפני כמה חודשים שאבא שלי המת, היה אצלי בבית, (בחלום לא הכרתי את הבית הזה) לפתע הוא קם ונפל כמעט מת, הרמתי אותו, הושבתי אותו ואמרתי לו כמעט בצעקה: אתה יודע שכמעט מתת, הוא ענה חלושות: כן. אח"כ ביקשתי מבעלה שיקח אותו לטיול בחוץ, אני יצאתי אחריהם יחפה, איבדתי אותם, אך ידעתי שאסתדר בחזרה הביתה למרות שלא מכירה ממש את האזור. 2. חלום נוסף, חלמתי שאני נצתאת במסעדה עם עוד נשפחה, לפתע אני רואה את אבא שלי עומד בפינה, נראה כמו בימים הטובים שלו, ומייד אחותי ואני אומרות, הנה אבא! הוא היה נבוך מסה שראינו אותו, לא ציפה לזה, אח"כ הוא כאילו רצה ללכת ונכנס לחדרון קטן כמו השירותים של המקום, ולפתע אני רואה שהוא כמעט נופל הצידה, ייצבצי אותו, חיבקתי אותו, הרגשתי ממש את הגוף שלו ואפילו את השפם שלו ואמרתי לו אבא בכל בסדר, תראה אמא בסדר (למרות שאמא שלי נפטרה לפני שנה וחצי) ועוד כמה זמן היא תגיע אליך. כאן נגמר החלום, התעוררתי בבכי וראיתי פרפר קטן בצבע קרם בחדר...

בחלום היה מישהו שמאוד אהבתי בעבר שלי, הייתי בבית שלו וראיתי אותו מהצד של החדר שלו בזמן שהוא היה בחדר שלו, הוא לא ידע שאני שם והסתכלתי עליו מה הוא עושה, הוא התחיל לצחוק ולשחק עם ילד קטן והוא היה נער בתמונה. וכל הזמן הזה שהסתכלתי ממש כאב לי רציתי לעצור את הזמן בחלום וללכת לחבק אותו מבלי שישים לב שזאת אני וראיתי את הבית שלו באופן די מוזר מבלי שהייתי שם.

הוא ואני אתמול טיילנו בחוף הים אחרי שהוא אסף אותי מהבית חולים בגלל פיגוע דקירה שחבריו עשו לי כדי ששנינו לא נוכל להמשיך להיות ביחד,הם תמיד התנגדו ליחסים בינינו,הוא התגנב לבית חולים ב23:00,לקח אותי מהמיטה למרות שעדיין לא החלמתי מהדקירה,ביקש ממני ללבוש את החלוק שאני נוהגת ללבוש מולו,לבשתי את החלוק,הרגשתי איך נשימתי נעצרת,בוערת ונשרפת למענו כפי שקרה לי מההתחלה וגם הוא הרגיש אותה הרגשה,הגענו לחוף הים ב23:30,זה שוב התחיל לקרות בינינו, הוא מעשן ושותה אלכוהול:וויסקי אחרי שזה קורה בינינו,כבר לא הפריע לו שחבריו יתפסו אותנו אך לי המשיך להפריע מבפנים שהם יתפסו אותנו,הוא ידע ששוב רציתי לבקש ממנו שנגמור את היחסים בינינו,הוא ביקש ממני שלא אדבר,שאשכח לגמרי מחבריו,מאישתו,מהילדים שלו ומבעלי לשעבר,הסכמתי איתו,נהייתי שקטה. חבריו רואים שהוא לא חזר ושהשעה 9:00 בבוקר,הם שולחים לו הודעה:"בוקר טוב,איפה אתה"? הוא עונה להם:"אני בסידורים,נשוחח מאוחר יותר",הוא חוזר לחבריו והם אומרים לו שהוא היה איתי,הוא אומר שהוא לא היה עם אף אחת,הוא שואל את חבריו שהאם עוד הרבה זמן הם ימשיכו להתערב בחייו,הם עונים לו שהם ימשיכו לחדור ליחסים בינינו עד ששנינו ניפרד.

אני ואבא שלי הלכנו לקניון והוא לא קנה לי כלום הוא קנה רק לילדים שלו ואז הוא רצה לחזור לבית שלו ובדרך היה תחנת אוטובוס הלכנו לתחנת אוטובוס ואחרי 14 דקות הגיע אוטובוס אני עליתי איתו לאוטובוס כדי להגיד לו ביי ופתאום הנהג ממשיך לנסוע ואמרתי לו לעצור בצד והוא אמר לי שאתה תרד בתחנה הבאה אמרתי לו התחנה הבא זה כבר בכביש הראשי אבא שלי לא אמר לו כלום אז הנהג עצד תחנה הבאה ונתחלתי לקלל אותו ולהגיד לו שיעשה סיבוב ושיחזור והנהג אמר לי שעם אני לא יורד פה אז הוא ממשיך לנסוע ואני לא ידעתי איך לחזור אז ניסיתי לנווט בטלפון פתאום לא היה לי קליטה ונלכתי ברגל בדרך אני רואה כפר ערבים ואיתיופים אז נכנסתי לכפר וראיתי שם כמה כפרים ושאלתי אותם עם הם יודעים איפה הקניון הם אמרו לי שזה עוד רחוק ושאלו אותי עם אני רוצה לישון בכפר אמרתי להם כן יום למחרת אני רואה את חברים שלי והם שאלו אותי איך הגעתי לפה מה אני עושה פה אמרתי להם שירדתי באמצע הדרך הם התחילו לקלל את הנהג ואבא שלי ואז הביאו לי בלונים בלי סיבה אז לקחתי ואמרו לי תמשיך פה ישר זה דרך קיצור אני המשכתי והגיע הלילה ואז אני רואה בית קרקע ואני רואה איש ששוטף את הרכב שלו שאלתי אותו עם הוא יכול לקחת אותי לקניון הוא ענה לי כן אני עליתי על הרכב והוא הסיע אותי לקניון

רצועת הכלב שלי היה בידי והכלב נשאר בחצר לשחק עם החברים בדרכי לעלות הביתה , במעלית היו אנשים ונתתי לשומר את הרצועה ועליתי הביתה. מדובר על הכלב האמיתי שלי בעבר, לפני 35שנה) בבית אמא שלי, אנחנו יושבים בסלון ומסבירה לאחי , משפט על מוסר השכל, ואחי חשב שעל תוכניות העתיד שיש לי, אבל אמרתי לו שזה יהיה בהמשך. לפתע אחרי יום אני שואלת את אמא איפוא הכלב, והיא עונה שהוא לא חזר ולקחתי עלי את האחריות, אני קמה עם ייסורי מצפון שזה בגללי, והעיניים שלי מטושטשות, בקושי רואה ומתהלכת באי נחת, הכלב שלי היה מפונק וידעתי שהוא לא יסתדר לבד. ומתחילה לחפש בתוך הבית, אחת החברות אומרת מי שרוצה חתול יש הרבה ועניתי אני יודעת. בחיים האמיתיים בגיל 28 רכשתי לי בית ואימצתי חתול שהיה איתי 11 שנים בריא לחלוטין. היום אני בת 61 לא התחתנתי וללא ילדים , אבל אני חיה טוב וללא חרטות. בתודה

<< עמוד קודם 38 עמוד הבא >>