פענוח חלומות בס"ד

חלומות על יהו

נמצאו 705 חלומות המכילים יהו - עמוד 38


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני ושתי ילדיי נכנסנו לבית קרקע וגילינו בו הרבה חדרים מרוהטים בריהוט עתיק אך במצב טוב מאוד עברנו בין החדרים וראיתי את המרפסת האחורית שמשקיפה לדשא לא מטופח ובאחד החדרים שנראה כמו מרפסת היו הרבה כלבים שהיו שלי וחיכו לי שם כשיצאנו מהבית ראיתי עץ עגבניות עם עגבניות בשלות ואדומות וקטפתי לי השכנה ישבה שם והיתנצלתי אך היא אמרה לי לקחת כמה שאני רוצה היה עוד עץ של מלפופנים וגם ממנו לקחתי ואחריו היה עץ פלפלים ירוקים שבן השכן נתן לנו מהם וגם נגס באחד מהם להראות שהם טריים וטעימים כשהתקדמנו לאוטו רצה אליי הבת של השכנה ונתנה לי שתי ביצים אך אחת ניסדקה לה ביד ונפלנ לריצפה והחלמון היה שלם אך לא לבד היו שם עוד חלמונים בגדלים שונים את הביצה השניה לקחתי וראיתי ממש ליד מושב הכיסא באוטו שהיא סדוקה גם כן ואז נמעכה לי הביצה והיה בה התחלת יצירת אפרוח וצמוד אליו חלמון נוסף

סבתי נפטרה לפני כחודש מסרטן, היא הייתה מאוד מאוד קרובה אלי ידענו הכל אחת על השניייה התייעצתי איתה על הכל וכל יום מאז שנולדי היא הייתה איתי,היא החזירה אותי ואת אחי התאום מהגן ומבית הספר ונישארה עד שההורים שלו היו חוזרים (אני בת 16). אחרי שהיא קיבלה את המחלה (הייתי בת 14 וחצי) היא לא יכלה לבוא אלינו והיא מאוד סבלה,הייתה לה מטפלת. החלום הלך כך: סבתי כבר הבריאה מהמחלה ושאלתי אותה למה יש לה עדיין מטפלת והיא אמרה כדי לסדר ולנקות... ואז המשפחה נפגשה הרבה,יום אחד הינו בחווה/יער והיא לא אמרה כלום לקחה לי את כף היד ורשמה משהו והבנתי איכשהוא שזה המילה האחרונה שהיא תאמר לי... אז היא נפטרה ואמרו לנו לשרוף את הגופה(למרות שאנו יהודים ונוצרים עושים זאת). החלום לא היה סיוט אבל היה לו תושה פחידה,לא טובה... החלום קצת מעורפל.

חלמתי שאני נמצאת במקום לא מוכר וערבים ישראלים באים ורוצים לרצוח אותי ואני מנסה לדבר ללב שלהם ולשאול אותם למה אתם עושים את זה מה אני עשיתי לכם ומה היהודים עשו ? מה כי אנחנו העם הכי חזק וחכם אתם מקנאים? ולאט לאט התחילו להתרכך והצלחתי להגיע ללב שלהם

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

<< עמוד קודם 38 עמוד הבא >>