פענוח חלומות בס"ד

חלומות על סמ

נמצאו 2,306 חלומות המכילים סמ - עמוד 38


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שיש איזה מישהו מהמשפחה שמנסה להרוג אותי(הוא ערבי ואיןלי מושג איך הוא קשור) והיה פעם אחת שהוא ירה בי בתוך איזשהו מבנה כזה, מתתי והוא הלך אחרי זה גילתי איזשהוא אח(שמדליקים אש) ונכנסתי פנימה והתחבאתי שם וכל יום חבורת אנשים ההיאו לי לאכול ובדקו לשלומי באיזשהו יום הם החלחטו לחסום תמערה באבנים כדי להסתיר אותי ולהגיד לערבי שזה במטרה שלא אתחבא שם אז הם חוסמים את זה למחרת הערבי בא וראה שהם חסמו רק חצי ועדיין לא סיימו אז הוא החליט להכנס פנימה כדי לראות שבאת חסמו הכל, ואז הוא נכנס והתיישב ליידי ואני בשניה אחת קמתי לפני שקלט וברחתי, התקשרו למשטרה אבל עדיין לא הגיעו הוא יצא מהר וירה בי ומתתי אחרכ אני מוצאת את עצמי בורחת לתוך הבית שלי ונכנסתי לתוך המרפסת והתחבאתי שם, ואז פתאום הערבי הרוצח זה בכלל אריאל שמצא אותי שם וירה בי שוב אבל הפעם הצךחתי להתחמק ןברחתי לחדר של אוריין הייתי שם בערך שעה עד שהוא חיפש אותי שם ופתח את הדלת מבחוץ עפ המנעול למרות שניסיתי להתנגד וירה בי, רצתי ישר לחדר של ההורים שלי והתחבאתי מתחת למיטה, שוב התקשרתי למשטרה, עוד לא באו ואז אמאשלי התקשרה למשטרה וסיפרה כאילו אני הסכנה פה כדי שאריאל לא יחשוד והמשטרה אמרו שהם בדרך ואז אריאל מצא אותי מתחת למיטה ובא לירות בי שוב אבל הפעם הצלחתי לברוח מחוץ לבית ונסעתי לראשלצ

חלמתי שהייתי בקניון ונכנסתי לחנות תכשיטים ומשום מה היה לי רצון לגנוב תכשיט, הלכתי למוכר שהיה לו לפטופ ואמרתי לו שאני יודעת את הסיסמה לכספת, באמת ידעתי את הסיסמה (210104) הכספת נפתחה באותו הרגע, התחרטתי ויצאתי מהחנות. הגעתי לקניון עם שתי חברות וכשיצאנו מהקניון סיפרתי להן והן לא הבינו למה עשיתי אתזה וגם אני לא. היה לי גם חלום נוסף עם גניבה, אבל בחלום השני זה היה אני וחברה הכי טובה שלי. היא זאת שגנבה אבל זה נתן לנו אנדרנלין

אני וחברי הטוב ישה נסענו באוטו באיזה כביש חשוך והיה שקט ואווירה מלחיצה ואז אנחנו קולטים מישהו כאילו מנסה לעבור את הכביש אבל עוצר כזה באמצע כמו חתול שקפץ לכביש ונבהל ואז ישה עוצר והוא הולך אחורה וכאילו נותן לו לעבור ואז ישה מתחיל לסוע והוא שוב רץ לכביש וישה עוצר ואני אומרת לו הוא מנסה להתאבד במין שקט כזה ועצב ואז ישה צופר לו ואומר כזה נו מה ועוקף אותו ואנחנו ממשיכים לסוע באווירת שקט מפחידה כזאת ואז אנחנו רואים ארבעה אנשים לבושים בחשור עם שקים שחורים על הפנים חוסמים את הכביש בשורה אנחנו מתקרבים אליהם לאט ואז שניים מהם נעלמים ואחד מתקרב לחלון שלי באיטיות

אני רואה אותנו-קוני ואני- מחוברים בצווארים שלנו כאילו בצוואר יש גומי שמסובב כמה פעמים אז הגופים רחוקים באלכסון כמו איקס כלומר כפות הרגליים הכי רחוקות והגופים מתקרבים לקראת הצוואר שם מתחברים והראשים צמודים ואני שואלת "מה אי אפשר להפריד?" ורובין (מחנות חומרי אומנות, יושב מול פתח החנות כמו פסל, רציני)מרים את הראש מהניירת שלו ואומר לי: "אי אפשר להפריד זה כמו הקווים שלך בציור". אח"כ אני רואה את אמא יושבת בכיסא הגלגלים עם הראש מורכן למטה ממררת בבכי בשקט כאילו לא רוצה שישמעו אותה בוכה ולא יכולה להתאפק (כמו שבכתה על עובד)ואני מתעוררת ורוצה לרוץ להתקשר אליה וכל הרחמים והחמלה אליה עולים בי ואני כועסת על עצמי למה מרגישה כעס אליה ולא מתקשרת ולא מצליחה לדבר איתה גם כשמתקשרת צריכה להבין כמה קשה לה ,נכון חזרה הביתה ובהתחלה היתה כ"כ שמחה ועכשיו אולי יותר מבינה את כל התמונה וכמה היא מוגבלת ועכשיו יש לה שני כלבי שמירה=שתיים!! והיא רק רוצה לישון במיטה ומתחילה להיות מבולבלת עצוב לי בפנים על כל המצב ועדיין יודעת שעלי לשים לעצמי את הגבולות ולא להכניס לשם יותר מדי אנרגיות ורגשות ולסמוך עליהן שתסתדרנה.

<< עמוד קודם 38 עמוד הבא >>