פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שהם

נמצאו 1,427 חלומות המכילים שהם - עמוד 38


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני אתמול חלמתי שרצחתי מישהי שאני לא מכיר כשעוד מישהו שאני לא מכיר עזר לי והצלחנו לעבוד על המשטרה(היא החזירה לי שמיכה שהקורבן כנראה הייתה עטופה בה והחבאתי אותה עד שכל העניין הזה יגמר, כי השוטרים ביקרו אצלי בבית לאחר שקיבלתי לידיי את השמיכה) ובסוף אבא שלי קיבל בעבורי הצעה לעסקת טיעון, דיברתי עם שותפי לפשע ואישרתי את העסקה. בחלום, לא היה לי רגש כשהרגתי, אלא רק פחדתי שהאמת תתגלה ע"י החוקרים או הפוליגרף (שאותו אני ושותפי הצלחנו אכישהו לרמות) וגם כשהחוקרים באו אליי הבייתה, לאחר שקיבלתי את אותה השמיכה, פחדתי שהם יגלו שבאמת רצחתי והחבאתי את השמיכה במקום לשרוף אותה עד אשר הדין יוכרע. לבסוף, אבא שלי השיג לי עסקת טיעון והוא נפגש עם השותף שלי לפשע. לפני שהסכמתי לעסקה, דיברתי עם השותף בטלפון ושאלתי אותו איזו גרסא הוא מסר במשטרה וראיתי שמה שאני רוצה למסור להם מסתדר עם מה שהוא אמר ולכן, הסכמתי לעסקת הטיעון וחשתי הקלה.

אני ישנה בבית בקורנית בחדר למעלה-שהיה של גל קוני מעיר אותי שיש אנשים מאדמית ואני איכשהו נגררת למטה עם הפיג'מה לסלון אפופה שינה הסלון מלא כסאות ושולחן ארוך מלא אנשים אין מקום לזוז, כנראה גם הביאו אוכל ואני יודעת שאלו ההורים של הילדים מהעבודה ,ומנסה להבין על מה האסיפה ולמה אצלי בבית מבלי שאדע? ודקלה שם ומור עם עוד נשים שלא מזהה יש גם גברים אפילו לא מכירה את כולם ואשה אחת אומרת שמחכים להחליט לגבי טיסות לחו"ל מה לעשות אחרי שיגידו את ההנחיות וחלק יוצאים וחלק נכנסים ,אבל לא נראה שמתכוונים ללכת ואני רק מחכה שילכו כבר ואוכל לשתות את הקפה עם הסיגריה שלי.. והאישה מבקשת כוס מים קרים ,אני מחפשת במקרר ורואה בקבוקי מים אך לא קרים והכיור מלא כלים ואשפה ודקלה מנסה לסדר אותו ולהוציא את האשפה ושמה ליד הכיור כי אין מקום לזוז.. ואני מבינה שהם התנחלו אצלנו ולא מתכוונים לזוז ולהתפנות בזמן הקרוב ומתפתחות שיחות והם לגמרי רגועים ולא בלחץ הישראלי הרגיל שרק רוצים לסיים מהר וללכת.. אלי דווקא מתפקד טוב ורגוע כאילו לא אכפת לו עוזר לאנשים למצוא דברים במטבח וכד' ואני רק מחכה שילכו!!

משפחה של הקראש באה אלינו ויצאנו לשבת ליד הבית בזמן הזה הקראש יושב עם חברים בתוך הבית שלי. אני החלטתי שאני רוצה ללכת הביתה לשתות משהו ואמא שלי לא ממש רצת שאלך הביתה אבל בכל זאת אפשרה לי לפני שהלכתי שאלתי אם מישהו רוצה לשתות כולם אמרו לי שהם לא רוצים שאלתי גם את האח של הקראש אם הוא רוצה לשתות ואמר לי שהוא לא רוצה ונתן לי כייף. הגעתי הביתה הכל היה חשוך נכנסתי בשקט לאט לאט הדלקתי את האור הכל היה בסדר והבית היה שקט פחדתי שקרה משהו והחברים של קראש עשו משהו אז התחלתי לעלות בזהירות במדרגות ולבדוק שהכל בסדר ראיתי שיש אור בקומה העליונה בחדר שלי בחדר הקודם שלי ובחדר של אחי. החדר הקודם שלי היה נראה משופץ שונה מבדרך כלל אך היה מסודר ומהחדר שלי בלטו חוטים. כשהגעתי לקומה השנייה ראיתי שהחוטים הבולטים הם בלוני הליום בצבעים לבן תכלת ואפור בהיר. ומחוץ לחדר של אח שלי עומד הקראש עם חברים שלו שעושים לי עם העניים להיכנס לחדר שלי. לאחר שנכנסתי לחדר ראיתי חדר מלא בבלונים וקיר אחד ששונה מבדרך כלל ותלויים עליו בלונים של מזל טוב באנגלית והמספר 26 ומיטה שמלאה במתנות, התעניינתי במתנות הסתכלתי ונלחצתי מהמספר כי אני לא בת 26 ולא זכור לי שהיה צריך להיות לי יומהולדת נבהלתי וצעקתי לקראש הוא לא ענה ולא בא הלכתי לחדר שבו הוא היה אם חבריו הם לא היו שם והופיעו שם 4 בנות שהיו חברות שלי שהיום אנחנו לא ממש חברות ואני לא סומכת עליהן והן צעקו לי מזל טוב ובאו לחבק אותי אני הופתעתי לא הבנתי מה קורה ואמרתי להן שאני לא בת 26 הן אמרו לי נכון פשוט אמא שלך התבלבלה בבלונים והן אמו לי בואי נרד למטה כשהגענו למטה ראיתי כמה בנות במטבח שלא ממש ניראו לי מוכרות הגינה שלי הייתה חלקית מוארת חלקית חשוכה עם שירים והדלת של הבית פתוחה כשעמדתי ממול הדלת שתי חברות טובות שלי שאני מאוד אוהבת הסתכלו עלי חייכו והמשיכו ללכת אחריהן הלכה ילדה שאני והיא לא מדברות היא ראתה אתה ואמרה וואייי מזל טוב יפה שלי ובאה לחבק אותי נעמדתי במקום נבהלתי וראיתי חושך מהבהלה נבהלתי והתעוררתי

שאני חוזרת הביתה מהעבודה החזקתי שתי בננות ביד ואכלתי בסקוויט ואז היה כביש ועברתי את הכביש ואז נכנסתי לאיזה בית ואז ראיתי שם את אשתו של דוד שלי ויש לה ילד קטן וילד גדול ואמרתי להם שלום וחיבקתי אותם ואז שאלו אותי מה שלומי ואז היא אמרה לי שהם כבר לא ביחד ודיברנו ואז דוד שלי בא והוא חזר מחוץ לארץ והוא אמר לי שהוא גר באמריקה והוא דוקטור ואז הוא יושב ואוכל ואז דיברתי עם הבן שלי בטלפון ושאלתי אותו איפה הוא נמצא ואז סגרתי את הטלפון והנחתי את הטלפון שלי בתוך כד נירוסטה ובתוך יש קפה רותח ואז אני סיפרתי על בעלי קצת ואז דוד שלי שמע וענה וגם אישתו והילדים ואז היה נר דולק ואז את הנר כבוי ואז שאלו למה כיבת את הנר

אני וחברה מסתובבות באיזה שוק בלילה, אוכלות איזה לחם דק שרק עכשיו יוצא מהתנור, המוכר ממש נחמד אלינו. באיזה מסלול רגלי, איבדתי את הכפכפים אני רואה כפכפים שאולי יתאימו לי במורד הגבעה, יורדת לשם וכשאני מודדת אותם, רואה עוד זוגות כפכפים בכל מיני מידות, פתאום שמה לב לידי לרגל, ואז לגופה של בחור צעיר, אולי לפני צבא, במערה קטנה ונמוכה ממש לידי. הגופה נראת כאילו נפלה מאיפשהו, התפרקה ואז מישהו סחב אותה לתוך המערה הזאת. או שנכנסו לשם ומישהו הרג אותם שם. אני מנחשת שיש שם בפנים גופות נוספות. אני רוצה לברוח. אבל למה כל הכפכפים בכניסה למערה, כאילו הם הורידו אותם לפני שנכנסו לשם. האם זה היה איזה מקום מקודש? הם נכנסו לשם לריטואל? האם הם ידעו שהם ימותו?

<< עמוד קודם 38 עמוד הבא >>