פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מידי

נמצאו 697 חלומות המכילים מידי - עמוד 39


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאמי מקלחת תינוק(זכר) ממש בן כמה חודשים והוא לא רוצה להתקלח אבל אני לא שומעת בכי. ומרטיבה אותו עם המיים ואחר כך מהר עם הסבון כדי שלא ייבכה ומפחדת שהוא לא יחליק לי מהידיים. רק אחרי שהכנסתי אותו למקלחת מה שמוזר זה שהורדתי לו את בטיטול והוא לא עשה כלום ואחר כך הלבשתי אותו. כל החלום לא שמעתי אותו בוכה אפילו הסתכלתי עליו מידי פעם לראות אם הוא נושם. אין לי מושג של מי התינוק כי לא הרגשתי שהוא שלי

חלמתי שאני שוכבת עם גבר נשוי שעובד עמי, יש בנינו משיכה אומנם אנחנו לא מדברים על זה אבל אנחנו תמיד ביחד כל הזמן בהפסקות ביחד מדברים על כל נושא אחר רק לא על המשיכה שלנו אני לא מדברת איתו על זה כי אני יודעת שאין סיכוי שאני יתן לזה להגיע רחוק מידי אבל הרצון שלנו להיות כל הזמן קרובים אחד לשניה תמיד שולחים מבטים אחד לשניה קשה לנו להוריד את העיניים אחד מהשנייה אני מאוהבת בו.. אני כל הזמן חושבת אל זה שמבאסת אותי שהוא נשוי ושהגעתי מאוחר לחיים שלו הוא תמיד נמצא במחשבות שלי בחלומות שלי יש לו ילדה מקסימה כל היום הוא מראה לי תמונות שלה אני כל הזמן חושבת שאם הןא לא היה נשוי הוא היה יכול להיות הגבר האידיאלי בשבילי אני כל היום מפנטזת עליו הוא על היום מחפש את קרבתי לפעמיים מלטף אותי

חלמתי שאני שוכבת עם גבר נשוי שעובד עמי, יש בנינו משיכה אומנם אנחנו לא מדברים על זה אבל אנחנו תמיד ביחד כל הזמן בהפסקות ביחד מדברים על כל נושא אחר רק לא על המשיכה שלנו אני לא מדברת איתו על זה כי אני יודעת שאין סיכוי שאני יתן לזה להגיע רחוק מידי אבל הרצון שלנו להיות כל הזמן קרובים אחד לשניה תמיד שולחים מבטים אחד לשניה קשה לנו להוריד את החיים אחד מהשנייה אני מאוהבת בו.. אני כל הזמן חושבת אל זה שמבאסת אותי שהוא נשוי ושהגעתי מאוחר לחיים שלו הוא תמיד נמצא במחשבות שלי בחלומות שלי

חלמתי על שאני רואה שני קברים חפורים בעוד שבן דודה שלי חופר את השלישי ואני מחכה שיסיים בכדי להביא לו כביכול שקית שחורה קטנה בגודל של תינוק וכשאני מרימה אותה היא קלה מאוד כאילו אין בה כלום ואומרת לו שהבור גדול מידי והוא ענה לי שזה בסדר . ופתאום אני רואה את הדוד שלי זכרונו לברכה שהיה רב גדול ומכובד שמקדש בחופה צדיק גדול ומוהל וסופר סתם איש יקר מאוד וחכם בתורה שכולם כיבדו אותו וראו בו אבא. מילמל כמה מילים והתעוררתי

סיימתי שיעור בשוודית והלכתי עם המורה שלי לשיעור הבא כשנכנסנו לאזור של הכיתות ראיתי מחבלים שחטפו את הכיתה של היהודים הייתה יריה באוויר ואז ברחתי משם לרכבת התחתית. כשנכנסתי לתחנת רכבת עמדו שלושה זוגות של גברים לכל זוג היה אחד שמדבר ואחד מחזיק אקדח. שאלתי את אחד האנשים איפה יש פיצרייה בסביבה והוא אמר שיש פיצרייה אחת בתחנה המרכזית. עליתי לרכבת ונסעתי כמה שיותר רחוק. בחדשות הודיע שתפסו את המחבלים ויש הרוגים. הגעתי שוב לבית הספר והלכתי לאזור הספרייה לאסוף את הרכוש שלי כאילו גרתי בבית הספר. בין הדברים היו שלושה חרבות שתיים גדולות ואחת קטנה אני לא ידעתי שלקחתי את החרבות מהבית שלי לבית הספר. המנהלת וצוות המורים באו לראות שאני אורז את חפציי ואז הם ראו את החרבות ושאלו למה יש לי חרבות במזוודה אמרתי להם שאלו חרבות לא אמיתיות ושהן לא חותכות אפילו לקחתי אחת מהן והעברתי על היד שלי ולא קרה כלום. הם לא האמינו לי ואז המנהלת נקראה למסיבת עיתונאים ושם צעקתי עליה שאני אזהרתי אותה שזה מה שיקרה ושהיא לא הקשיבה לי והכל קרה בגללה. אחר כך חזרתי לקחת את המזוודה וכלום לה היה שם כל דברים שלי נעלמו ואז אחד מהתלמידים אמר לי שהמנשייךביקשה שיקחו לי את הדברים לעליית הגג של בית הספר. רצתי אחרי התלמידים שלקחו לי את המזוודה ואז כשהגעתי למעלה הם דחפו את המזוודה בפתח בין הקיר לגג ואז אחד המורים זרק פצצה באוויר והיא התפוצצה וכל פעם שהצלחתי לרדת במדרגות מורה אחר זרק עוד פצצה עד שהגעתי למטה ושם מתתי מהפיצוץ. משם עברתי למקום אחר עברתי לשואה הייתי בחדר שבו היה מיון של אנשים ואמרתי שאני לא שייך אז שלחו אותי החוצה מהמקום ובדרך ליציאה עברתי ליד חדר אוכל ובו ישבו מלא אנשים נאצים שאכלו צהריים יצאתי החוצה ובחוץ היה מחנה מלא ביהודים שהחזיקו כפיות ואכלו את האוויר ואז ניסיתי לצאת אבל הילדים במחנה ניסו לעצור אותי מלצאת אז נכנסתי למכונית שעמדה שם וניסיתי לנסוע מהר לתוך הגדר אבל הילדים עמדו וחסמו אותי. ואז מישהו אמר ברמקולים ליהודים במחנה הנה שיר שאתם אוהבים ואז בבת אחת הקיר של הבניין הפך לפרצוף של אדם זקן שנראה כמו היהודי מהקריקטורות של הנאצים. התקרבתי אליו והוא פתח את הפה ובלע אותי. משם נכנסתי לתוך בניין אחר של מחקר בנשק גרעיני ושם איזה פרפסור אמר שיופי שהגעתי ושהניסוי עומד להתחיל הם הזריקו לי חומר ונתנו לי לנהוג על אוטובוס סירה ואז התעלפתי הזריקו לי עוד חומר ואז מתתי. התעוררתי ברומניה באחד הרחובות ביחד עם אמא שלי ובן זוגה הלכנו לבית קפה ואחרי שבחרתי לשתות מיץ המלצרית קראה לנו יהודים מוכלכים ושאלתי את אמא שלי למה המלצרית קיללה אותנו? והיא אמרה שככה זה מקובל ברומניה.

חלמתי על דוד שי שנפטר לפני כמה חודשים ממחלת הסרטן אשר סבל סבל נוראי. החלום הוא כזה. הגעתי לבית שלו הוא ישב על הספה שלו ואישתו והבת שלו לידו המומים כאלה ולא מדברים. אני הייתי בהלם אבל לא שאלתי שאלות נכנסתי לחדר שלו לנוח מהנסיע שהייתה לי. פתאום הוא נכנס לחדר ואמר לי איזה משפט קבוע שהיה אומר לי ״ עוד פעם אתה... טוב אני נכנס להתקלח מקווה שהשאירו לי איזה תחתון כי הוציא את הדברים שלי מהר מידי״ ואז שהוא היה במקלחת אישתו נכנסה לחדר ושאלתי אותה איך זה שהו פה, אז היא אמרה לי שהיא לא יכולה לדבר כי הוא שומע הכל. כשהוא יצא מהמיקלחת הוא אמר לי על תדאגו לא באתי להרבה זמן, באתי לתקן כמה דברים ואני חוזר. למעשה היינו צריכים להחזיר אותו לאיזה מקום שמשמה רק הנשמה שלו עולה חזרה למעלה ואני חושב לפי צורת המבנה שזה היה אותה מחלקה ברמב״ם ששם הוא נפטר. אבל המחלקה הייתה מלאה במחלות אנשים קטועי איברים עם תולעים ומחלות חלקם מקיזים מלא דם ואפילו איזה אחת בלי יד שסבלה נורא נפלה עלי מלאה בדם ואין שם רופאים שיעזרו לה והרמתי אותה על איזה מיטה וחיברתי אותה לאינפוזיה. וזה היה מחלקה נוראית בשלב הזה התעוררתי ולא ראיתי איפה אישתו והבת שלו השאירו אותו.

<< עמוד קודם 39 עמוד הבא >>