פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נכנסו

נמצאו 720 חלומות המכילים נכנסו - עמוד 39


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הלכנו מהבית ספר למבנה כלשהו לעשות מבחן בגרות כל התלמידים נכנסו לכיתה ואני ראיתי חברה אז עצרתי אותה ודיברנו בחוץ ביקשתי מימנה את הבקבוק מים שלה בשביל לשתות כי הייתי צמאה ושמענו אחזקה ממש חלשה ובגלל שבתוך הכיתה היה מלא רעש הם לא שמעו כלום אנחנו מסתכלות למעלה לשמיים ורואות טיל בא לכיוונינו ומתכוון לנחות , הוא נחת בדיוק בשטח הריק מימולנו והחברה ברחה בחזרה הבית בריצה ואני התחלתי לרוץ ונעצרתי התחלתי לבכות והייתי בהלם קאפתי במקום ולא זזתי

> קראו את פענוח החלום

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

> קראו את פענוח החלום

היה בן אדם עם רובה ו אני ו אחותי התחבאנו ממנו ו אז הוא התקרב ו אחותי צחקה ו הוא בא עם הרובה בשביל להרוג אותה והצלחתי להעיף אותו ו אז אני ו אחותי הקטנה הלכנו לחנות בשביל לקנות ארטיק וראיתי שם את דוד שלי ו חיבקתי אותו חזק ו הרגשתי כמה התגעגעתי אליו ו הוא אליי ואז ראיתי שם אחות אחרת שלי ונכנסו לחנות והתלבטנו מה לקנות ואז בחרנו והלכנו לקופה ואז חיפשתי את ה כסף מצאתי ובירכתי ואז גם את הפלאפון חשבתי שהוא נאבד אז אמרתי שמע ישראל ואז מצאתי ואמרתי ברוך השם ואז התחלתי לדבר עם המוכרת ו ילדה אחת שאלה אותי איפה אני עובדת ואז אחותי אמרה מלצרות ואז פתאום נכנס לי קוץ לאצבע ו אמרתי למוכרת שאני אטבע אותה ואז הסתכלתי לצד וראיתי את חברה שלי מחייכת חיוך ארמומי ואז נכנס כלב ו הוא התחיל לנבוח ובא לכיווני וברחתי אז הוא נכנס לחנות ואז נכנס עוד כלב שחור ורדף אחריו

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 39 עמוד הבא >>
RSS