פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ומפ

נמצאו 706 חלומות המכילים ומפ - עמוד 40


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

> קראו את פענוח החלום

אני מדברת עם ידיד טוב שלי שלא יכול להיפגש איתי כבר כמה זמן ופתאום בחלום הוא אומר שהוא יכול ואנחנו נפגשים והוא לוקח אותי לסיבוב בטרקטורון שלו לאחר שנסענו במלא מגרשים שונים הגענו לאיזשהו בית ממש גדול ומפואר שכביכול שלי בחלום ונכנסנו אליו והמשפחה שלי הייתה שם הוא לוקח אותי לחדר גדול ודי בקצה של הבית וסוגר את הדלת והתחלנו לדבר ופתאום הוא בא לנשק אותי ואני יודעת שיש לו חברה אבל בלי שום קשר זאת הנשיקה הראשונה שלי ואני מפחדת למרות זאת התנשקו ואז אמא שלי נכנסה כי היא פחדה שנעשה משהו לא לגילינו ואחרי זה היא יצאה והוא ניסה לשכב איתי אבל לא הסכמתי ופתאום אמא שלי נכנסה עוד הפעם והשאירה את הדלת פתוחה ויצאה החוצה ואני והוא המשכנו להתנשק ואז התחלתי לדבר איתו על החברה שלו והוא לא ממש ענה ואז התקשרתי אליה ממנו כדי לראות באיזה כיתה היא והיא כעסה וניתקה בלי הסברים אז נסעתי אליה בלי שהיא יודעת מי אני ובדקתי מה קורה היא הייתה ממש עצובה ועצבנית וכועסת אבל גיליתי שהיא נפרדה ממנו ואז כשהחלטתי לחזור הבייתה היא עקבה אחריי ורצתה להבין מי אני וכשהגעתי הבייתה היא שאלה מי אני ואמרתי לה שאני אולי אהיה החברה של החבר שהיא נפרדה ממנו

> קראו את פענוח החלום

אבא שלי וסבתא שלי זכרונה לברכה היו ביחד בכרכרה עם סוסים וסבתא שלי זכרונה לברכה אמרה 5 פעמים ברצף נפלא נפלא החייים כאלה יפים ואבא שלי אחרי כול משפט חיבק אותה ואז אמא שלי הגיעה בשמלת החתונה שלה וגם סבתא שלי זכרונה לברכה היתה לבושה בלבוש של החתונה של אמא שלי וגם אבא שלי התלבש כמו בחתונה שלו ואבא שלי פצאום נעלם ושאמא שלי עלתה לכירכרה עם סבתא שלי זכרונה לברכה התחלפו להם הבגדים הבגדים של אמא שלי התחלפו לשמלה לבנה ארוכה שכיסתה את כל חלקי הגוף טהבגדים של סבתא שלי זכרונה לברכה הפכו לבגדים שאיתם היא נקברה עם הסדין ורכבו בכרכרה סבתא שלי ז"ל אמרה לאמא שלי כמה שהיא אוהבת אותה יותרהמכול הילדים ואמרה לה תודה על הכול ואמא שלי אמרה לה שהיא אוהבת אותה הכי בעולם ואז הם הגיעו לשלושה אורות אור לבן עם מוזיקה נעימה ודלת יפה בצבע לבן אור כתום עם דלת לא יפה כולכך וגם לא מכוערת עם מוזיקה נעימה וגם לא נעימה ואור אדום דלת מגעילה מוזיקה רעה ומפחידה אנא שלי רצתה ללכת לאור הכתום וסבתא שלי ז"ל לאור הלבן אז אמא שלי אמרה טוב בגלל שאני כל כך אוהבת אותך אני מוכנה לוותר ואז אמרה סבתא שלי ז"ל תודה מתוקה שלי אני אוהבת אותך כל כך ליפני שהם נכנסו לאור הלבן סבתא שלי ז"ל אמרה לאמא שלי על תדאגי ליי ונכנסו לאור הלבן

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 40 עמוד הבא >>
RSS