פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לחפש

נמצאו 783 חלומות המכילים לחפש - עמוד 40


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

נכנסנו לבית שאנחנו גרים בו כאילו זאת הפעם הראשונה וכאשר נכנסנו לבית היית שם רוח של ילדה שלא הכרנו אותה רוח תקפה את אחותי הקטנה לאחר מכן אבא שלי ואני נכנסנו לחדר והשכבנו את אחותי הקטנה לישון, ואז התחלתי לחפש את הרוח הרעה ולא מצאתי אותה שאלתי את אמא שלי איפה היא והיא ענתה לי שהיא לא יודעת שאלתי את אח שלי איפה היא והוא ענה לי שהוא לא יודע ואז הלכתי לאבא שלי שאלתי אותו איפה היא הוא הרים את המראה שהיית לידו והתחיל לסובב אותה בחדר ואז המראה היית מול הגוף שלי והרוח היית בתוך הלב שלי והיה לה מבט מרושע

אני ואמא שלי בחנות בגדים אני קונה הרבה בגדים ופתאום רואה מכנסיים אדומים הולכת לחפש מידה אך לא מוצאת ואז מגיעה מוכרת ואומרת לי לזוז בצורה לא יפה אני כועסת על האופן בו פנתה אליי ולא רוצה שום דבר ממה שקניתי אחר כך מתלוננת בפניי מנהלת החנות על היחס הלא הולם

שלום, הייתי שמחה לפירוש החלום שחלמתי הבוקר. חלמתי שאני נוסעת בטרמפ לשוק בחיפה ולאחר שיצאתי מהרכב שמתי לב ששכחתי את התיק עם הנייד והארנק ואין לי איך לחזור... התחלתי לחפש ממי אני יכולה לקבל שיחה להתקשר לבעלי שיבוא לקחת אותי. בין החיפושים פתאום אני רואה הומלסית שדומה מאוד לאמא שלי ואז אני רואה שזאת אמא שלי שנפטרה לבושה בסוודר שנהגה ללבוש תמיד. אני באה מלאת געגועים ולא מבינה מה היא עושה פה והיא מתעלמת ממני רואים שהיא כועסת עליי היא לא מוכנה לדבר איתי ורואים שהיא מכירה אותי ויודעת מי אני אני מתחננת בפניה שתבוא איתי הביתה אני אומרת לה שאני מתגעגעת אליה ושואלת מה היא עושה פה והיא לא מתייחסת אליי אני שואלת אותה אם יש לה כמה שקלים כדיי שאוכל לנסוע הביתה ולבוא לעזור לה והיא מראה שיש לה רק כמה אגורות. ממש רואים בחלום שהיא כועסת עליי זה היה חלום שהרגיש כל כך אמיתי.. קמתי בוכה ומפוחדת הלכתי להדליק נר לזכרה ולבקש ממנה סליחה ולקבל סימן כל שהוא אם היא סולחת לי אני לא בטוחה אבל זה היה נראה כאילו הלהבה התארכה מעלה אני לא יודעת אם זה בגלל הדמעה נראה ככה... יש לציין שכשקמתי בבוקר הטבעת של אמי שאני עונדת לחצה לי פשוט הורדתי אותה לא הייתי מסוגלת להשאיר אותה לאחר החלום כי אני מרגישה שאני לא ראויה לה. אני חושבת שהיא כועסת עלי בגלל שכשכבר לא יכלה להיות לבד בבית גם לא עם מטפלת שהבאנו לה כי היתה צריכה גם טיפול רפואי החלטנו שהכי טוב יהיה לשים אותה בבית אבות קרוב לבית כדיי שיוכלו לטפל בה כמו שצריך. תוך זמן קצר שם מצבה התדרדר והיא נפטרה. עד היום אני לא סולחת לעצמי על ההחלטה הזאת.

פגשתי את אמא שלי וראיתי שהיא השמינה קצת בפנים וזה העציב אותי אבל כשהיא קמה היא נראתה כאילו היא התחטבה ונראתה גבוהה ויפה ואז הלכנו לקנות בגדים וממש רציתי גופיה בצבעי מלחמה וש הלכנו לשם שני המוכרים לקחו אותה כי הם רצו לאנוס אותה ונשארתי שם עם עוד אנשים ומבינהם הבת של אחד המוכרים שהיתה חמודה וידידותית ניסיתי להתקשר למשטרה ולהתחבר לאנשים שהיו שם כדי שלא יפגעו בי והילדה ממש התחברה אליי ובחורה אחת התאהבה בי ובסופו של דבר בעזרתן ברחתי רחוק והתחלתי לנדוד ולחפש את אמא שלי וחזרתי גם לאזור בעיר שגדלתי בה בילדות ואז המשכתי

חלמתי את אמא שלי שנפטרה היא ישבה על כיסא עם רגליים על כיסא אחר היינו איתה בחלום אני ובן הזוג שלי ישבנו על גג ביתי בן זוגי היה רק עם תחתונים ועל תחתוניו היו כתמים של צואה אמרתי לאימי בחלום אמא תגידי לאור מה הליום שלי ואמא שאלה אותי מה את רוצה הפעם ואמרתי שוב מה החלום שלי ואמא אמרה מה את רוצה בריכה? אמרתי לבן זוגי אתה רואה אני אוצה בכירה קטנה לא גדולה ואז ירדתי במדרגות ביתי והיה לי בקבוק ערק בידי ירדתי כדי לחפש לאמא כוס כי היא רצתה לשתות ערק ולא מצאתי כוס נקייה כולם היו מלוכלכות אבא של בן זוגי שאל מה אני עושה עם בקבוק ערק ביד ואמרתי לו שאמא שלי אוצה לשתות.

נסענו לחו״ל אני אבא שלי אמא שלי ואחותי , לאוצה ארץ שטסנו היה שם משחק כדורגל והלכנו לאיצטדיון לראות אותו , עלינו למעלה לתאים לראות את המשחק דרך הטלוויזיה , בתא מאחורינו ישבו אחים של אבא ואמא דיברה איתם על אחותם , בתא ליד ישבו חברות שלי , המשחק עוד לא התחיל אבל כולם ירדו למטה והמשפחה שלי נשארו בתאים . יצאתי למרפסת לראות אם קרה משהו ואם הנשחק התחיל , המשחק עוד לא התחיל אבל רציתי לעשות סיבוב למטה אולי אני יראה מישהו , ירדתי למטה ומאמן אחד דיבר איתי על זה שהוא מחפש מי שהוא המשכתי ואני רואה שני אנשים מדברים אני לא רואה את הפרצופים אבל אני קולטת שאחד מהם לובש את הבגדים של אחי אני מתקדמת ורואה שזה אחי אני באה להביא לו חיבוק ורוצה לקחת אותו לאמא ואבא , הוא מביא לי חיבוק קצר והולך אני נכנסת לבפנים לחפש אותו אבל יש שם מלא אנשים ואני לא מוצאת אותו

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

<< עמוד קודם 40 עמוד הבא >>