פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ארוחת

נמצאו 304 חלומות המכילים ארוחת - עמוד 5


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני הולכת או רצה ביער. היער יפה ואני מנסה לצלם בטלפון פתאום אני מרגישה נשיקה או צביטה מאחורה מדמות שאני לא רואה. אני נבהלת ורצה חוזרת הביתה הבית הוא בית ילדותי. אני חוששת שהוא לא בטוח כי הוא נשאר פתוח והולכת לבדוק מה עם בנותיי. הן ישנות. כשיורדת רואה שתי בחורות שאני לא מכירה. שואלת מה הן עושות פה והן אומרות שמחכות למישהי. בכעס אומרת שיצאו והן אומרות שיחכו בחוץ. ואז אני עוברת לעיר הומת אדם עם סימטאות פתלתלות. העיר של דתיים ואני צריכה להגיע לזוג דתי שהוא לא נשוי. יש איתי מישהי שאנחנו הולכות ביחד אבל אני לא מכירההאותה ולא יודעת איך היא נראית. מסבירים לי איך להגיע. אני מתחילה ללכת ופוגשת את הזוג. הם אומרים שהם כבר מגיעים הביתה ומסבירים איך להגיע. אני ממשיכה ללכת ואנחנו מסתבכות בסימטאות. אני מגיעה לחנות תחפושת. נמצאת שם מישהי זקנה אני שואלת על הרחוב שאני צריכה להגיע והיא לא יודעת את הדרך. כשאני יוצאת אני פוגשת מישהי מהעבודה. היא אומרת שהיא הולכת לזקנה ואמרו לה שהיא אישה רעה ושאני מכירה אותה. אני עונה שהיא לא בהכרח רעה. לפעמים. אני חוזרת על עקבותיי כדי להגחע. פוגשת את אחותי והיא אומרת לי שהדרך דווקא קלה ולא מסובכת. אני מגיעה לבניין של הזוג. מחפשת את השמות ומגלה שהאיש מהיער גנב לי את הטלפון ואני לא זוכרת את שם הזוג. אני רואה את השמות עם שני שמות משפחה שונים ויודעת שזה הם. אומרים לי שאני עפיכולה ללחוץ על הפעמון רק איפה דמכוסה וכתוב רווקה. אני צוחמת ולא נמצאים. שכנה אומרת שתתקשר והזוג אומר שמדיעים עוד עשר דקות. אני מחכה. בחוץ המון אנשים. אוכלים מסביב ארוחת ערב. הזוג מגיע.

אני ושמעון ועוד חברה (אני חושבת שזו הייתה שני בורשטיין) מגיעים לבית של נטע לי לסלון שלה.נטע לי כמו תמיד בקלאסה נראית מעולה,שיער אסוף לבושה בקלאס,עכשיו שאני חושבת על זה הסלון שלה קצת מזכיר את הסלון של סבא שלי.שולחן ארוך עם מפה יפה עם רקמה מעין לבן תכלכל שטיח ששוקעים בו כמו אצל סבא צבי, הסלון ריק,דומם, היא מביאה חוויה של שליטה באנרגיה בחדר, אנחנו שלושה אנשים אבל הסלון מרגיש ריק,משהו בקצב,בזמן, באווירה איק,קר,איטי, נטע לי מספרת לנו שהם בדיוק אכלו ארוחת ערב,הכול נורא מסודר,היא מראה לנו משהו שהם עשו כמו פאזל ואז אני רואה בצד קערת זכוכית ובתוכה מסודרים מאוד יפה פרחים מסוכריות,הסוכריות בעטיפה ,מן קיפול כזה ,אני מתפעלת מזה היא מראה לנו את הסוכריות איפה קנתה אותם היא מדברת על זה יש נייר לבן עם סוכריה אחת. אני מסתכלת על הסוכריה מנסה להבין איך לאכול אותה,פתאום מתחשק לי לאכול אותה לראות באיזה טעם הסוכריה.נטע לי אומרת, זה שמרנו לאחת הילדות שלא הייתה ושאר הסוכריות בעטיפות סגורות.אני מתבאסת על הקמצנות שלה כי נורא בא לי לאכול את הסוכריה אבל אני מבליגה...אחר כך מדברים על משהו, נטע לי מתייחסת שוב על משהו שעשו,זה ברור שזה אייל והיא מדברת כאילו הוא נמצא בחדר אבל הוא לא נוכח פיזית בחדר אנחנו מדברים על עובדות של משהו,איזה שהוא מידע נטע לי אומרת שזה תשע אני אומרת אחת עשרה,שני מחפשת בספר אומרת משהו על זה שנטע לי צדקה מראה את המספר תשע בספר ירוק בקבוק עתיק ומקיפה אותו בעפרון

יש לי בן נכה לא עומד ולא הולך, חלמתי שהבן שלי פתאום במטבח מכין ארוחה מפוארת ארוחת בוקר ואני עומדת בהלם ואומרת לו גיל אתה עומד ואז הוא הסתובב ואמר מה את עושה פה אמא אני מכין הפתעה ואמרתי גיל אתה מדבר והוא אמר בצחוק כזה בטח שאני מדבר מה את רוצה שאני איהיה אילם והוא היה נראה יותר גבוה ויותר חתיך ובכיתי ואז הוא רץ אלי בחיבוק

יש לי בן נכה לא עומד ולא הולך, חלמתי שהבן שלי פתאום במטבח מכין ארוחה מפוארת ארוחת בוקר ואני עומדת בהלם ואומרת לו גיל אתה עומד ואז הוא הסתובב ואמר מה את עושה פה אמא אני מכין הפתעה ואמרתי גיל אתה מדבר והוא אמר בצחוק כזה בטח שאני מדבר מה את רוצה שאני איהיה אילם והוא היה נראה יותר גבוה ויותר חתיך

חלמתי על שכנה שנפטרה אשר באה ושמחתי איתה והזמינה אותי לארוחת שבת כאשר הגעתי הילדים שלה אמרו לי שהיא לא נמצאת ולא הכניסו אותי לארוחה אחכ עברתי וראיתי אותה מהחלון יושבת אם חלק מהילדים בשולחן והלכתי הכנתי לי ולילד 3 דגים גדולים מטוגנים לאחר מיכן ראיתי שוב את הנפטרת ואמרתי לה שלא יכניסו אותי היא היתה ניראת כועסת והלכה

אני נוסעת במכונית עם בני הן השנה וחצי (אין לי בן במציאות). הוא יושב בכיסא הנוסע ואני מאחוריו בספסל האחורי. אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על הרכב ועוצרת במקביל למשאית על הכביש. הבן שלי אומר שהוא רוצה לאכול ענבים וגם בננה (אני שונאת ונגעלת מבננות). מגיע אדם שמסתבר שהוא שוטר והוא מעכ, אותנו כי אין כסא תינוק וכי החלונות של הרכב אטומים מדי למסתכל מבחוץ.הוא אומר שצריך להמתין למישנו שיבוא לסדר וזה יכול לקחת עד 7 בערב. פתאום מגיע גור כלבים ואני מחליטה לאמץ אותו. שעתיים אחרי עדין לא הגיע אף אחד. אני מחליטה להשאיר את הרכב ולוקחת את הילד והכלב לתחנת אוטובוס. מסתבר שאנחנו בשדרות. בתחנה יושבת אישה שטיפלתי בה פעם. האשה מדברת עלי עם חברתה, אומרת שהיא מכירה אותי כי טיפלתי בה, מתחילה בהתחלה בטרוניה ומסיימת בשבחים. עובר עוד המון זמן ואנחנו עדין בתחנה. אני מחליטה להתקשר לבעלי לשעבר מסתבר שהוא אב הילד. הוא מגיע במכונית ספורטיבית (לא נוהג בה במציאות) . מושיב את הילד במושב האחורי. גם לו אין כבא מתאים. הוא מקבע את הילד עם מקל של מטטא. אני נחרדת אבל כולם אומרים שזו שיטה אנגלית שקיבלה אישור חוקי עולמי. בינתיים מגיעים כל מיני קרובי משפחה מהצד שלו, כולל דודה שנפטרה. נראה שהוא ניצל את ההזדמנות לארוחת צהריים במסעדה יחד עם בת זוגו הנוכחית וזוג חברים משותפים ששנינו הסתכסכנו עם הבעל. בינתיים מגיע השוטר ונותן לי את הקנס על סך 7734 שח. אני המומה מהסכום. באינטרנט כתוב שהמחירים, על פי החוק, יכול להיות 4000. כמו כן החלונות אמורים לעלות גם כ 10000שח. אני פונה לעורך דין שנמצא שם, הוא אומר שאין מה לעשות. לפתע הדודה התה מוציאה שטרות של 200 שח ומתחילה לחלק. דבר ראשון רוצה לתת לי. אני מסרבת בהוקרה, כי אין לה והיא מתעקשת שעכשיו יש לה והיא יכולה לתת., בעקבותיה מתחילים כולם לחלק לי שטרות של 200 שח. בעלי לשעבר חוזר עם זוגתו והחברים מהארוחה יחד עם הכלב שגדל מאוד. הילד מאוד מפותח לגילו. נראה גבוה כמו בן 11 ומדבר באופן שוטף אבל הוא רק בן שנה וחצי.

<< עמוד קודם 5 עמוד הבא >>