פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הדרכון

נמצאו 50 חלומות המכילים הדרכון - עמוד 5


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי עם חברה הכי טובה שלי בטיסה ללונדון שאחרי זה היינו אמורות להמשיך לעוד ארץ. אני מטוס ומתחילה הטיסה ואז אני נזכרת שהגעתי ישר מעבודה ולא הבאתי איתי את הדרכון או את המזוודה. בטיסה דיברנו על הטיול שאנחנו הולכות לעשות ואיך שכמעט לא טסנו והיא מודיעה לי שהיא החליטה להישאר בשוודיה ולעבוד.אחרי שנחתנו דיברתי עם החברה על זה שחסר לי הדרכון והמזוודה והיא גם לא הביאה ואמרתי לה שאנחנו תקועות ואנחנו לא יכולות לצאת מהשדה תעופה. בטיסה היא הכירה מישהו והם התחילו לצאת והיא מבקשת ממני בזמן שאנחנו בשדה תעופה להכיר אותו ואני מתיישבת איתו לשיחה אחרי שהיא הולכת ואנחנו מתחילים לריב

> קראו את פענוח החלום

היינו בבומבלמה, פסטיבל בפסח. בערב ישנתי באיזה חדר. בבוקר היינו כמה אנשים בחדר, כשהבנו שטרוריסטים נכנסו למרחב והחלו לעשות המון בלאגן, ירי וכו׳. התחבאנו בחדר קבוצה של כמה אנשים, עד שאחת הבנות נעמדה והחיילים יכלו לראות אותה מהחלון. הם נכנסו מיד והתחילו להגיד לנו להתארגן מהר. הם הפכו לגרמנים. אני אמרתי שאני צריכה לקחת דברים מהמזוודה שלי שהייתה בכניסה לחדר. החדר הפך לרכבת והחל לסוע. הבנתי שאף אחד לא מסתכל עלי ושאני במקום טוב כדי לקפוץ. קפצתי מהרכבת עם המזוודה שנשארה על הכביש וברחתי בריצה. ראיתי עוד המון אנשים שהצליחו לברוח. ניסינו להתחבא בכל מיני מקומות. גרמנייה נוספת הגיעה אלי ושאלה אם הגעתי היום לפסטיבל ואיפה הדברים שלי. אמרתי שהם במזוודה שבצד השני ושאני אלך להביא אותם כדי להרוויח עוד זמן. הלכתי לשם וניסיתי למצוא מקום להסתתר. תוך כדי הבנתי שכל העובדים פתאום גרמניים. לקחתי משהו מהמזוודה וקלטתי אישה צועדת אלי וצועקת לי ׳סליחה׳ כאילו מבקשת עזרה. רצתי לבניין שראיתי. לאחר שהבנתי שהיא צעקה בעברית יצאתי לראות מה איתה. היא הייתה קרובה מאוד. ומסתבר שגרמניה. ניסיתי להתחבא שוב אך היה מאוחר מידי. היא שאלה אותי איפה הדרכון שלי. אמרתי לה שאין לי דרכון ויש לי תעודה מזהה ושזה בצד השני ושאלך להביא. הלכתי לצד השני ובדרך הזהרתי אנשים נוספים שעמדו שם. מצאתי כמה חברות התיישבתי לידן והתחלתי לארגן את הבגדים שלי. הבנתי שהן הצליחו להינצל ומשאירים אותן לעבוד שם אצל הגרמנים. האישה הגרמניה הגיעה שוב ואמרתי לה שאני רק מסדרת את הדברים. שאלתי אם אוכל להישאר לעבוד כאן גם. אמרתי לה שהאנגלית שלי לא רעה והייתי בברלין עכשיו אז אני יודעת מילים בודדות בגרמנית. הראיתי לה מזכרות שקניתי בברלין והיא התלהבה. היא אמרה שאם ככה ישלחו אותי ישר לאבטח בגבול. והתחלתי ללכת איתה למקום להתארגן. היא הייתה נורא נחמדה אלי והצלחתי להתחבב עליה במהירות. צחקה איתי, עזרה לי בכל מה שהייתי צריכה. קילחה אותי, ייבשה את שערי, ממש הפכה לחברה. ואז ביקשתי ממנה לשלוח הודעה להורים, ושהיא תאשר לי אותה. התחלתי לכתוב בקבוצה המשפחתית בוואצאפ ׳אני אוהבת אותכם׳. אבל החלטתי לא לשלוח. אחרי דקה בערך עידו הגיע לידי ואמר משהו. סימנתי לו שילך משם מהר. יצאתי וראיתי גם את אבא ואמא באים. שאלתי מה אתם עושים פה בצורה כזו שלא יבינו שאנחנו מכירים. אבא אמר לי שהוא ׳עזר לארגן פה׳. בהמשך חלמתי שהייתה הרעה במצב בארץ, והלכתי וסיפרתי לאנשים על מה חלמתי. זה היה מאין חלום בתוך חלום. הגרמנים היו ישראלים עם אזרחות גרמנית, דיברו עברית מצוין, והתכחשו לזה שמה שהם עושים זה כמו בשואה.

> קראו את פענוח החלום

היי שמי דקלה שם בדוי ואני בת 22. אתמול בלילה חלמתי חלום והייתי שמחה לשמוע מפיך פירוש.. אני טסה עם בת דודה שלי לאיטליה. שעה וחצי לפני הטיסה אנחנו בדירתה של בת דודתי והיא אומרת לי שמוקדם עדין לנסוע לשדה תעופה. אני מנסה לשכנע אותה ולבסוף הצלחתי. בשדה תעופה אנחנו עומדות בתור ואני מגלה ששכחתי את הדרכון בבית ובכלל גם לא ארזתי שום דבר ואין עליי מזוודה או תיקים. אנחנו פוגשות שתי דיילות שנראות לי בנות 12 בערך והן מחליטות לעזור לנו להיכנס לשדה ולעלות לטיסה למרות שאין לי דרכון. אנחנו נכנסות איתם לשדה והן מלבישות אותנו במדי דיילות כמו שלהן בכדי שלא יגלו אותנו. אנחנו באות לעלות במעלית ישנה ( כמו באתרי בנייה) הדיילות עולות ראשונות ולפני שאנחנו מספיקות לעלות המעלית נסגרת ועולה בלעדינו. אנחנו נשארות לבד ופתאום מתחילים לרדוף אחרינו כי פרצנו לשדה תעופה. כך נגמר החלום, בעקבות צלצול טלפון... אשמח לקבל תשובה... תודה דקלה!!

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שאני טסה בי״ב לפולין ושאני צריכה לחדש את הדרכון שלי אז אני נוסעת לירושלים עם עדן כדי לחדש אותו. בזמן שאנחנו ברכבת אנחנו נרדמות וכשאנחנו קמות אנחנו מגלות שהשנה היא 73 אנחנו בתוך אוטובוס ושכולם מסביבינו חיים כרגיל כאילו אנחנו המוזרות. אנחנו בהתחלה חוקרות את הסביבה, מגיעות לירושלים שם אני יוצאת במסע שכנועים לפקידה והיא לא מאמינה לי. אני חוזרת עם עדן הביתה וחושבת בדרך על המצב, בבית יש סממנים של שנים מתקדמות, אני מנסה לשכנע את אבא שלי בכל דרך אפשרית שזאת האמת ומתחילה לספר לו מה הוא עבר בשנים מאוחרות יותר.. הוא חושב שהתחלתי לדמיין. השירותים מחוץ לבית, אמא צעירה יותר ממני. עדן מתחילה לחיות את החיים ככה בלי לנסות להסביר לאנשים ורק לנצל את הידע שיש לה. אני מחליטה שיש לי מטרה להפסקת המלחמה ביום כיפור ואני מתחילה לחשוב מהו יעודי בעולם הזה כעת.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 5 עמוד הבא >>
RSS