פענוח חלומות בס"ד

חלומות על חץ

נמצאו 824 חלומות המכילים חץ - עמוד 5


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

חלמתי שיש לי בבית לוח כזה של ציירים ואני מתחילה לרשום עליו את המשפט "מוות למחבלים" ברגע שאני מסיימת לכתוב את המילה "מוות" פתאום אני רואה שהמילה מחבלים אני רואה שזה מתחיל להירשם לבד כאילו מישהו כותב אבל אני לא רואה אף אחד ואני כזה אומרת לעצמי "מה קורה פה" וברגע שהמילה מחבלים נרשמת מתחילה להיות בדף מצויירת גם אישה ברגע שהאישה מסיימת להצטייר האור בחדר נכבה ומתחילים להתפזר בבית מלא נרות. ואמא שלי אומרת "מה את עושה?!" אז אני יוצאת מהחדר ופתאום אמא שלי קוראת לי אומרת לי "בואי זאת את" אני באה חזרה לחדר ואני רואה על איזה ארון שהפנים של אמא שלי מצטיירות על הארון. אז אני יוצאת מהחדר לוקחת את הטלפון ומתקשרת לאיזה מתקשרת שאני מכירה (הייתי בטוחה שזה משהו שקשור לתקשור) ואני באה לחייג אלייה ואין צלצול השיחה לא מעוברת. וקמתי מהר בפחד ובלחץ

<< עמוד קודם 5 עמוד הבא >>