פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ונר

נמצאו 505 חלומות המכילים ונר - עמוד 41


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

אני בן 37וברור לי שעברתי התעלולת מינית כאשר הייתי ילד ,אתמול בערב קישרתי בין הקפיאות שלי בחיים לבין עברי וגם הבנתי שבעיית העצירות התמידית שלי נובעת מאלמנט של טראומה רגשית , בלילה חלמתי על דגים באקווריום , רובם היו בגודל בינוני ואז שמתי לב לאחד בצבע תכלת והוא היה גדול מאוד יחסית לדג באקווריום ואז כל הדגים שחו מעל למים ונראו מאוד מאושרים אבל בתור מגדל דגים אני יודע שאם הדגים שוחים צמוד לפני השטח זה אומר שחסר להם חמצן . התפעלתי מהדג הגדול ששחה לעברי והתעוררתי

נכנסנו למעלית בבניין גבוה מאוד אני אמא שלי אבא שלי אחי הקטן ועוד יחדה שאני לא מכירה.. בהתחלה רק אני ואמא שלי היינו במעלית, לחצנו על קומה ופתאום הכל התחיל לרעוד וידענו שאנחנו עומדות ליפול ניסינו ללחוץ על מספרים אבל כלום לא עזר .. התחלנו ליפול למטה במהירות ופתאום כולם היו איתנו במעלית , בעוד אנחנו נופלים הצלחנו לפתוח פתח בתקרת המעלית והתחלנו לצאת החוצה , קודם אימי הוציאה את אחי הקטן , אני אחריהם, ואז הילדה הקטנה שלא הכרנו ולבסוף אבא שלי.. טיפסנו על החבלים והחזקנו חזק ברגע שהמעלית הגיע לקרקע קפצנו.. הנפילה של המעלית גרמה לרעידת אדמה , אמא שלי כבר ידעה שיגיע הצונאמי ונראתה מודאגת.. ואז זה קרה באמת גל גדול התחיל לעלות ולעלות ולהתקרב לחוף ותוך שניות הכל היה מוצף ניסינו לטפס בסולם ארוך וצר שהתחיל מהקרקע למטה ונגמר בגג הבניין , הוא שכב עליו באלכסון, טיםסנו במהירות ובזריזות והגיעו עוד אנשים שרצו לטפס , אמא שלי עלתה בסולם אחריה אחת הנשים שהיו שם וזהו אני לא זוכרת יותר נראה לי שהתעוררתי.

חלמתי על אמא שלי שנפטרה לפני 7 חודשים באה לבקר אותי במטבח שלי, אני רואה אותה וצועקת לבעלי ולבת שלי שיבואו לראות אותה והם לא מאמינים לי ואז אני מבקשת מאמא שתגיד להם שהיא פה ואז היא מבקשת שאני אאזור לה כי קשה לה לעמוד אני משכיבה אותה על שמיכות בריצפה של הסלון ושואלת אותה האם נוח לך היא אומרת לי כן ונרדמת

חלמתי, על דודי שהגיע לסיבא טובה ונפטר בחלום הוא מופיע כחולה בבית חולים ונראה טוב מאוד,וביקש מאבי שיבד"ל ארוכים שיבוא לבקר אותו אבי הגיע אליו עם מעטפה כשיש בה שטר של 200 שקל בכדי לתת לו אותם השטר היה קרוע. שאלתי את אבי מדוע אתה מביא לו כסף, הוא אמר ככה הוא ביקש. אני חיפשתי איזה מקום שיהיו מוכנים לקבל את השטר ולהדביק לי אותו. מצאתי מקום כזה והחלון נגמר.

אני נמצאת במקום שהיציאה ממנו קשה מאוד עד בלתי אפשרית. אני מנסה למצוא פתח שאפשר לצאת דרכו ונראה שמצאתי ואז זה נחסם או בלתי אפשרי לעבור כי יש שם ציוד כבד ומסוכן או משהו שחוסם ואינו מאפשר. יש שם אנשים שהם לא עוינים אך הם לא עוזרים וכשאני מבקשת עזרה להראות לי איך לצאת הם מתעלמים ממני. לפעמים אלו אנשים שאני מכירה ואני קוראת בשמם והם מתעלמים. הם שומעים אך לגמרי מתעלמים ואני מתעוררת במצב של מצוקה ולפעמים אפילו בוכה. חלום זה חוזר על עצמו. בפעם האחרונה איבדתי את בני במקום הזר והתעוררתי בעצבות ובכי מר.

חלמתי על אבא שלי (שנפטר) שנמצא בחדר עם כמה אנשים.. הוא היה עם זקן ונראה חולה , שאלתי אותוההכי :״אבא מה קרה לך? ״ הוא ענה לי שהוא לא מרגיש טוב ונגע בפניו במישוש חולני שממש הדאיג אותי בחלום וגם כשהתעוררתי חשתי מועקה גדולה בשל מצבו בעולם הנשמות. אשמח לקבל הכוונה לגבי החלום!!

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

<< עמוד קודם 41 עמוד הבא >>