פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ז ל

נמצאו 962 חלומות המכילים ז ל - עמוד 41


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

גויסתי למילואים בבסיס שבו שירתי בעבר בצאתי מהבית ענדתי טבעת אירוסין ששמרתי מנישואי הקודמים . כשהגעתי לבסיס חבר מהעבר בשם אביעד סייר איתי בבסיס בכדי להראות לי את המקום, בין כל החיילים שהיו הלכנו דיי הרבה ואילו החיילים עמדו כמו באיצטדיון בצורה מעגלית אבל מרכז לא הייתה הופעה -פשוט עמדו והביטו למרכז. לפתע הסתכלתי על הקמיצה והטבעת נעלמה לי,התעצבתי והתחלתי לחפש את הטבעת בין כל החיילים החבר מהעבר לא רצה לחפש איתי את הטבעת ואמר לי שזה חסר סיכוי ולא מצאתי את הטבעת שלי במקומה מצאתי טבעת אחרת עדינה יותר מזהב לבן ,לקחתי אותה והמשכתי לחפש את הטבעת שלי ממש ירדתי על בירכי ומיששתי את כל הדרך שהלכתי בה בעצב וללא הצלחה ,כל הזמן חשתי עצב כי הטבעת הייתה מאוד יקרה ומשובצת יהלומים.

חלמתי שאני בבית של נער מהשכבה שההורים שלו נסעו וכל החברים נמצאים אצלו בלילה, ואז איזה נערה שנמצאת במערכת יחסים עם האהוב שלי לשעבר באה אליי ואומרת לי שהיא מחפשת את התשומת לב שלי ושהיא כבר לא עם האהוב שלי אלא עם מישהו אחר ואחרי כמה זמן האהוב שלי בא וניסה שנחזור להיות ביחד ובהתחלה אמרתי לו לא ואז אחרי כמה זמן אמרתי לו משפט תקווה שהוא צריך לנסות יותר ושאני כן רוצה להגיד לו כן, אחר כך התכוונו ללכת הביתה אז לקחנו איתנו את החברה הכי טובה שלי ושמנו אותה בבית ואז אני הלכתי אליו הביתה, החברה הכי טובה שלי והאקס שלי גרים באותו המושב

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני עדיין בחיים ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני חיה ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

שכחתי שטל שמאי ועידן בקשי דומים קופי נראה שהם עד כדי כך דומים גם ליאור שליין דומה לאיציק קסאפו וזה עוד כלום לעומת איך שאיציק קסאפו דומה לעידן רבינוביץ ידוע שגם אליאב אוזן דומה בטירוף לדעתי לשי שטרית וליאב אודיז וגם ציון שרון ותמיר בן יצחק שניהם דומים לאוריה חורש ותומר לנצמן אולם הם אויבים שניהם ולא דומים אבל הם דומים להם מאוד יש דמיון גם משמעותי בין נהוראי אלבז לרון ויצמן וגם שלומי לסרי דומה להם ולעידן טרבלסי

<< עמוד קודם 41 עמוד הבא >>