פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ראשי

נמצאו 534 חלומות המכילים ראשי - עמוד 41


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאיזה ילדה קטנה, נראתה בסביבות גיל 6, עם שיער שחור וחלק, קוקיות ופוני, נותנת לי פתק עם כתובת (אני לא מכירה את הילדה הזאת במציאות). הגעתי לכתובת. זה היה בתוך עיר ענקית עם בניינים גבוהים מאוד ואפורים... עיר מדכאת כזאת. זה היה אחד הבניינים הכי גבוהים בעיר. נכנסתי למעלית. הייתה במעלית מראה גדולה, אבל לא ראיתי את עצמי. לא התייחסתי לזה... הגעתי לכתובת, צלצלתי בפעמון ופתחה את הדלת סוג של מכונה מוזרה, גם היא אפורה כמו כל הדברים האחרים בעיר הזאת. פחדתי מהמכונה הזאת, לאט לאט כל מה שהיא נגעה בו הפך גם למכונה מוזרה, מלאה בנפט, כמוהה. לאט לאט היא הפכה את כל העיר, כולל האנשים, למכונות! האנשים הפכו להיות חלק מהמכונה... זה היה ממש מפחיד. ואז רצתי למתנס, ממש באמצע העיר, ונכנסתי אליו שנייה לפני שהמכונה הספיקה לגעת גם בי... הרגשתי סחרחורת (זה היה המקום היחיד שלא היה בניין ענקי). היו בוא כמה אנשים שאיכשהוא לא הפכו למכונות. הם אמרו לי שהם ידעו שזה יקרה, אבל בשלב שבו הם גילו את זה זה כבר היה מאוחר מידי. ושיש רק תרופה אחת לבן אדם שהמכונה השתלטה עליו... התרופה הייתה החלק הכי מוזר בחלום: אני צריכה להכניס לתוך מגף חתיכה של מאכל מוזר כזה, לקשור את המגף בשרוך ולזרוק אותו עליהם... עשיתי את זה, והראשים של האנשים שזרקתי עליהם את מה שהאנשים מהמתנס האלה טענו שהוא תרופה הסתחררו מהר והם רק גדלו יותר! *כל החלק הזה של החלום היה אפור ומצוייר בעפרון. החלק הבא היה נראה אמיתי והיה צבעוני* ואז, פתאום, כאילו הכל השתנה והייתי במסיבה גדולה במסעדה מפוארת עם המשפחה של הילדה הקטנה. שאלתי מה קרה ואף אחד לא הבין על מה אני מדברת, כאילו מעולם לא הייתי בעיר הזאת וכלום לא קרה... התחלנו לרקוד ואז הגיע צוות של בלרינות, בינהם אחותי הקטנה. מיד אחרי הריקוד היא התחילה לרוץ, בוכה, רצתי אחריה ושאלתי אותה מה קרה.. היא אמרה לי שהיא קיבלה מכה ברגל. נשקתי לה ברגל ואמרתי לה שנלך הביתה, אל ההורים. הייתי נסערת, מבולבלת, על סף בכי. היא אמרה לי בסדר, נכנסו למכונית (לא יודעת של מי) והילדה הקטנה עם הפוני השחור אמרה לי תודה... ואז נגמר החלום. מה זה אומר?

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

אני אשה מבוגרת, סופרת והסטוריונית החיה בחו"ל עם משפחתי, חוזרת בחלום לדירת הורי לילדותי ומגלה דלת ניסתרת בדירה מאחורי וילון שלא ידעתי על קיומה הדלת מובילה אותי לספרייה ענקית מלאה בספרים ישנים ומאובקים, אני יודעת בחלום שזו הספרייה של סבא שלי שאבי לא רצה לגלות לי על קיומה בחלום אני מלווה על ידי שני חברים טובים שלי ישראלים שגדלתי איתם בילדותי ושלאחרונה חידשתי את הקשר איתם ואני מקווה לבוא לביקור לישראל ולפוגשם אני יודעת בחלום ומודעת לסיטואציה המוזרה שגיליתי את ספריית סבי שהיה סופר ועלה ארצה בראשית שנות השלושים אבל החלום לא מסתיים בדירת הורי אלא עובר חזרה למקום מגורי בחו"ל ואני מוצאת עצמי בספרייה של עיר מגורי עם ספרן שאינני מכירה וחשה אכזבה תודה על פיענוח ומתן פירוש לחלום המוזר והמאוד חד וברור בזכרוני

<< עמוד קודם 41 עמוד הבא >>