פענוח חלומות בס"ד

חלומות על זוכר

נמצאו 1,967 חלומות המכילים זוכר - עמוד 42


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

מבנה הרוס קירות שבורים מקום עם הרבה חדרים. בכל חדר יש רק מיטה במרכז. יש כמה אנשים מסביב. לא מעט. המיטה שלמה ועליה מזרן נקי וגדול. אומרים לי שזה המזרן הנוח בעולם. אני רוצה לנסות אותו, אבל בחדר שאליו נכנסתי שוכב גבר במיטה בפלג גוף עליון חשוף. אני רוצה לעבור לחדר אחר. אני מסתובבת כדי לעבור לחדר אחר ומהקיר השבור הפונה החוצה אני רואה באופק קפסולה גדולה מרחפת. הקפסולה מאוד מוארת באור כתום זהוב. אני חושבת שזו ירושלים. אני מסתובבת ויוצאת מהחדר. נראה שעכשיו אני מחוץ לחדרים. אולי באיזו חצר. מרחוק מגיע משהו שנראה כמו כדור פורח ועליו כמה דמויות. כשהוא מתקרב אלינו וכמעט נוחת מישהו מזהה את אחת הדמויות ואומר שזו אני. זו באמת אני. לבושה לבן, יורדת מהכדור הפורח. יש קשר לנסיעה בזמן ובלבול בחזרה והכפלה שלי, אבל אני לא זוכרת את הפרטים. לפני שאני מתעוררת מהחלום אני יושבת על אבן עם האני השניה ואנחנו מתחילות לדבר

גשם חזק בתוך הבית שהעיר אותי משנתי. התעוררתי מטיפה שנפלה לי על האף. היה חושך והייתי ובקומה העליונה. וכשירדתי לקומה התחתונה הגשם ירד גם שם. ושם ראיתי את אבי (ז"ל) שוכב ולא בחיים. לאחר מכן אני זוכרת שהגשם פסק והשמש זרחה, ואמרתי לאחי ולאימי שצריך לתקן את הגג.

חלום על עורב נכנס לבית שהוא לא שלי אבל אנחנו היינו שם כל המשפחה שלי היו שם המון אנשים מהמשפחה הרחוקה גם והילדה שלי ליטפה אותו ואני ממש נלחצתי שהעא מלטפת אותו בסוף העורב הסתובב בבית וניסינו להבריח אותו לא זוכרת איך זה נגמר אבל אני בחרדות מהחלוםם

חלמתי שאני בכלא וזה כאילו לא היה כלא הייתי עם בגדים של הכלא קרו שם דברים רעים נראלי אנשים מתו שם כאילו הייתי במצב הישרדותי אם אני לא טועה אני זוכר משהו שהשתחררתי אחרי עשר ימים ואז אני זוכר שאני ועוד מישהי הגענו לבית ובמקרה היינו שכנים ואז נכנסתי לבית והראיתי לאמא שלי את החולצה כלא שהיה עליה הרבה זיעה ואז יום אחרי זה דודים הגיעו והיה לי רצון להגיד להם שהייתי בכלא וזהו לא זוכר עוד

אז הפעם חלמתי שהכרתי מישהי. היא הסתכלה ישר בעיניי ונתנה לי נשיקה קטנה. ואז עוד אחת. הרגשתי שאני ברקיע השביעי. וזו היתה נשיקה ראשונה. אחריה באו עוד כמה זהירות ואני חושב שאפילו השמעתי קולות של הנאה. אני לא זוכר הרבה מהחלום הזה. הייתה שם תנועה, הלכנו ברחובות תל אביב. אני חושב שהיינו בדרך לבית שלי בדרום העיר, לפחות במסגרת המציאות של החלום

חלמתי שהייתי בדירה כזאת שחצי הייתה אנשים שאני מכירה מהצבא חצי אנשים רגילים באותו שלב אני הייתי מודעת שזה חלום כי הייתי אחראית, מפקדת על כמה חיילים שהכרתי מפעם, דיברתי עם אחת מהם שאני סומכת עליה והייתי מודעת לזה שזה חלום. וממש סיפרתי לה שבאתי מלפני ולכן אני לא רגילה לתפקיד , הסתכלתי על הדרגות שלי, מצד שמאל היה לי פלאפל ומצד ימין שלוש ארונות וצחקתי איתה שכשהכרתי אותם בכלל הייתי רבט ( אני כבר חיילת משוחררת 3 שנים כמעט ) כל העניין התחיל בשעה 15:00 על השעון, היינו מסתכלים מחוץ לחלון , והיה ילד שהיה בא לכיוון שלנו עם האקדח בצורה קבועה יום יום. כל פעם מחדש היינו מחפשים אותו ומתחבאים כשאנחנו מציצים בחלון פעם מחוץ לחלון הוא עם ילדים והורים, מן גן שעשועים, ולפעמים הוא הולך לבד אני זוכרת את הפחד שהיה לי בגוף כל פעם שהיינו רואים אותו מהחלון הדירה היא סוג של מזדרון צר עם הרבה חדר מימין ומשמאל ובקצה השני ״ הלובי ״. כל פעם הייתי דופקת ריצה תוך כדי שאני מנסה לרדת הכי נמוך לרצפה וישר תופסת את שני הכלבים שלי ומחביאה אותם איתי יחד בפינה ביחד עם אנשים נוספים שמסתררים להם. כל פעם הייתי מנסה לצאת מהמחבוא , לרוץ מהר מבלי שהוא יקלוט אותי לוודא שהוא הלך הפעם האחרונה זה כשאני ראיתי אותו, כניראה לא התחבאנו כמו שצריך והוא קלט אותנו כבר, אני זוכרת שהסתכלתי מהחלון וראיתי שהוא כבר ממלא מחסניות ( לפני זה כל יום בשעה 15 הוא רק היה הולך לכיוון שלנו עם אקדח ובחיים לא ירה) כאן אני כבר דפקתי ספרינט של החיים לאחד החדרים בקצה, היו הרבה רובים מפוזרים אצלנו אז מצאתי מקום מחסה ולקחתי שני רובים וכיוונתי אל פתח הדלת וחיכיתי שהוא יבוא, אבל במקום היה פיצוץ ענקי, תוך כדי כל האנשים מאצלי רצים לכיוון שלו עם אקדח ביד של כל אחד מהם, אני מסתכלת עליהם מהצד כשהם רצים במזדרון, ועולים באש. ואז קמתי עם תחושת מועקה ואובדן שלא הצלחתי לתפוס את הכלבים שלי בזמן.

חלמתי שהיה איזה מישהו שאני מכירה שהוא רוצה להיות איתי ואני לא רוצה אז אחרי שישבנו קצת פתאום הוא מוציא עליי אקדח ואומר לי אם לא תהיי איתי אני הורג אותך אז איכשהו עשיתי עליו טריק או משהו לא זוכרת והתחלתי לברוח ,והוא רץ אחריי וזה היה חלום ממש ממש ארוך שהרגיש כמו כמה שעות טובות וכך החלום אני רצה ומסתתרת ופוגשת אנשים באמצע הדרך שאני מנסה שיעזרו לי וכמעט כולם עזרו לי אבל כל פעם הייתי צריכה לשכנע אותם מלא זמן שאסור להם לדבר בקול רם או דברים כאלה כדי שהוא לא ימצא אותי וגם באתי לשכנים שיעזרו לי וברחתי מחלונות ודלתות נסתרות ואיכשהו הגעתי גם ליער והיה שם טיול של מלא אנשים והילדים שלהם אז הסתתרתי בתוך הקבוצה שלהם וכל הזמן הזה אני יודעת שהוא מחפש אותי אז הייתי כמו אנה פרק כל הזמן מחליפה בגדים ולא אומרת לאף אחד את השם שלי כדי שהוא לא יימצא אותי באיזשהו שלב הוא מצא אותי ביער ותפס אותי והיו שם אנשים שעזרו וגם מישהו מת בגלל זה אז הייתי חייבת לקחת את ההזדמנות ולנסות למצוא דרך הביתה בשביל לקחת את הטלפון להתקשר לעזרה איכשהו כנראה הידיד הכי טוב שלי הבין שאני צריכה עזרה ופגשתי אותו באמצע הדרך והסברתי לו הכל ובסוף הוא מצא דרך לבית שלי להשיג את הטלפון ובזמן הזה הצלתי 3 ילדים שידעתי שהוא רוצה לפגוע בהם כדי לפגוע בי אז החבאתי אותם איתי ואז אחרי עוד מלא זמן של הסתרות פגשתי את הידיד הכי טוב שלי מחוץ ליער והוא ישב שם עם עוד שני אנשים שעבדו איתי פעם והם היו עם נשקים ממש גדולים ושאלתי מה אתם עושים והידיד הכי טוב שלי אמר שהם מתכננים איך להוריד אותו מפה לשם אמרתי לו שאני חייבת לברוח והוא אמר לי שניפגש אחרי זה עוד פעם שהוא יבוא לעזור אני הגעתי לבית עם הילדים ואז התחיל החלק הממש מפחיד שבן אדם הזה שאיים עליי פשוט החנה את עצמו מול הבית שלי והתחיל לנסות לפרק את הדלת הייתי חייבת לעזוב את הילדים כדי ללכת לקרוא לעזרה דרך החלון מהשכנה ועד שהיא האמינה לי שמשהו רציני קורא אני כבר ידעתי שהם בסכנה אז חזרנו מהר וראיתי שאחד הילדים יושב מעשן איתו סיגריה בחוץ והסתפר כמוהו זאת אומרת שהוא עבר לצד שלו בסוף אני לא זוכרת איך זה נגמר אבל אני זוכרת שניצחנו גם ניסיתי להתקשר למשטרה והם לא האמינו לי ועד שהם כן לקח להם המון זמן להגיע ועד שהן הגיעו הוא כבר הפסיד והלך

<< עמוד קודם 42 עמוד הבא >>