פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אחרי

נמצאו 12,454 חלומות המכילים אחרי - עמוד 414


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

לידה של בת בחלום התעוררתי ואמרו לי שנולדה לי בת. אבל לא הרגשתי את הלידה. הסתובבתי כאילו הכל רגיל ולא ילדתי וכולם היו שמחים וחשבתי איזה שם לתת לה. אמרתי לבת שלי שהוא היא תהיה קטנטונת כי יש לה אבא נמוך. רק אחרי כמה זמן הלכתי לתינוקת ומצאתי אותה בעגלה בלי שמכה למרות שהיה קר. גם אחי היה שם איתי

יצאתי מהבית והלכתי ברחוב עם עוד מישהי שאני לא מכירה.אבל בחלום אני מכירה אותה, פתאום התחיל לרדוף אחרינו נמר עליתי על חומות התחבאתי בשדות ירוקים.והנמר נעלם,אחרכ הוא הופיע שוב והפעם הייתי עם מישהי אחרת שאני לא מכירה אבל בחלום הכרתי עזרנו אחת לשניה לברוח מהנמר בתוך מסלול מכשולים שהיה נראה כמו גן שעשועים טיפסנו על מגדל גבוהה שם לבסוף ניצלנו מהנמר וחזרנו הביתה.

אני צריכה לחזור למלון. זה ביפן, אני לבד,בתחושה בעלי היה ועכשיו לא. אני בוחרת לחזור למגרש החניה ליד תחנת הרכבת כדי לקחת את האוטו. אני לא בטוחה איזה קו של רכבת. מופיע גיסי..הוא עוזר לי. אני מתארת את התחנה והוא אומר זה. מקום. מחכים, מגיעה רכבת, פתאום גם אחותי. עולים לקרון ואז רואים שכל האחרים רצים לקרון הראשון. אני יוצאת וצועקת אליהם"מהר, לשרון הראשון בטח. מתה הודעה לאיזה גרון לעלות, ורק הוא יסע" עולים. זהו גרון מוזר, חדר גדול, מזרימים, אחותי באחת הפיכות על מזרון, אני חושבת עליה שהיא תמיד מסתדרת,אני אוהבת את זה אצלה. אני בחלום כל הזמן דרוכה. מחלקים לנו תה או משהו, וכשאני רוצה לשכב לוקחים את המזרחיים. הרכבת נוסעת לאט, בחוף ים, מלאה יפנים ותיירים, חלק מישראל , אני תוהה איך נסעו כשיש סגר. חוף הים יש חול לבן שנראה כמו מלח בים המלח, אני לוקחת חופן, כי לקרון יש פתח ענק בצד, כמו רכבת משא. מראה לאחותי. אני מרגישה את הגרגרים, רואה את הניצוץ והלובן, זה מהםנט. אני ממוללת אותם.אחותי רוצה להיכנס למים. אני אומרת לה,,עוד מעט הרכבת תתחיל ליסוע מהר, קראתי על המסלול הזה, אחותי נכנסת למים,אני נלחצת ורוצה גם , אני מפנה מבט שמאלה לכיוון הנסיעה..מתקרבים לאזורי אשדות שלום, אני רוצה שהיא תחזור לקרון, היא חוזרת ואומרת לי שהיו דגים גדולים במים. היא מאושרת. אני מרגישה קנאה באומץ שלה. חולפים על פני צוקים מדהימים במים, כמו בתאילנד, מגיעים לתחנה יש מדרגות אני רוצה לחפש משהו, גיסי מסביר לי איך לרדת ולאן ללכת. אני עושה לי סימני דרך לחזור. זו תחנה עם אורות איומים, חמים, מדרגות קומה אחת אפור משעמם, עוד מדרגות וזה כמו לרדת בטירה עתיקה, קירות אבן, קשתות, אני פתאום עם שואב אבק, ושואבת חול, מרגישה שצריך לחזור לרכבת, גוללת את החוט הלבן של השואב, מרגישה שזה לא החוט המקורי שלו. מנסה לחזור לרכבת, לא ממש זוכרת את המסלול, נלחצת, מצליחה ברגע האחרון. י

אנחנו עוצרים לאורי (הבת של הרופאה מקורנית) לוקחים אותה טרמפ היא לבושה בשחור מאוד דקה יושבת צמודה לחלון עוצרים רגע בצד והיא יורדת מהאוטו ונעלמת ואני נבהלת "היא הולכת לכביש הראשי (זה בכניסה לכפר לימן) ואני רצה אחריה ומחפשת אותה ולא מוצאת בכביש אך יש שביל צדדי שנכנס פנימה לחורשה ושם מחנה והרבה ילדים והיא על מבנה למעלה על העץ עם עוד ילדים מסתכלת עלי אך לא מדברת אני צועקת לה-אורי את חיבת להגיד לפני שאת הולכת שלא נדאג חשבתי שאת פונה לכביש הראשי..

<< עמוד קודם 414 עמוד הבא >>