פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ומו

נמצאו 4,775 חלומות המכילים ומו - עמוד 420


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אמא שלי מאושפזת בביה"ח, אני מגיעה לשם, עם שתי חברות מלוות, חברה שלישית עומדת בקומה התחתונה, לידה גבר מבוגר, שניגש אליי ואומר לי שהוא השאיר לי הודעה ביום כיפור האחון, החברה שאיתו בוחנת לראות מה התגובה שלי ויש לי הרגשה שיש לה חשבון איתי, אני מחייכת רבע חיוך, היא נעמדת לידי ותופסת לי את היד ומנסה לדבר איתי, אבל אני מתרחקת ממנה ומתעלמת, ועולה במדרגות הנעות עם שתי החברות האחרות, היא חוזרת לאדם המבוגר ושניהם מסתכלים עליי. אני מפסיקה לדבר עם כולם. מתיישבת ליד חלון במסדרון של בי"ח עם ספר ולא מגיבה לשאלות של אף אחת מהן, הן מביאות את מי שהיה המטפל שלי בדיקור, הוא מתיישב מולי ומנסה לדבר איתי, אבל גם עליו אני לא מסתכלת, הוא מקרב אל הספר שאני מחזיקה מוט קצר חם מאוד, ומתחיל לשרוף את הקצה של הספר, אני לא זזה, הוא מקרב את המוט אל העיניים שלי ואומר להן - "יש תגובה באישונים", אני עוצמת עיניים. בינתיים אמא שלי מתה. אני ניגשת למורה כלשהו ומבקשת שייתן לי לעשות הכל מהתחלה, ואני מסיימת בזמן קצר תואר במשהו כמו הסטוריה, ובינתיים גם בהריון, וגם בתחושה שיידרתי את ההדורים עם כל החברות שלי. אני מוצאת את עצמי עומדת מול מראה עם בטן גדולה ושיער ארוך עם תלתלים ומדברת אל עצמי, ומרגישה בחלום שאני משתגעת. לוקחים אותי לחדר שיש בו כמה מיטות, ולפני כל מיטה שולחן קטן ושני כיסאות. אני עומדת מול המיטה שבה אמא שלי מתה, במיטה מצידה השמאלי שוכב אדם מבוגר ישן, במיטה לימינה בחורה צעירה בהריון, מגיע אסיסטנט כלשהו ומתיישב מולי ואומר לי לשבת, הוא אומר "מוזר, אבל הפנים שלך כל כך רזות", אני שואלת למה מוזר, אבל הוא לא עונה, הוא מבקש ממני להניח את היד על השולחן ושואל אם אני יודעת מי ידקר אותי, אני יודעת שזה אותו מטפל שהיה לי (נקרא לו נ') - האסיסטנט מבקש שאכווץ את היד, אני מרגישה שהיא ממש לבנה, הוא מתחיל למשש את הנקודה בקפל המרפק (כמו לפני בדיקת דם), ומוציא מכשיר מתכתי קטן וחד, ומסמן בעזרתו מסלול ונקודות לאורך האמה והזרוע - ממש מחורר נקודות, אבל אני לא מרגישה כאב - ואומר שידקרו אותי במסלול של הטחול (ברפואה הסינית), כשהוא מסיים אני מרגישה מותשת והוא אומר שאכנס למיטה ואמתין, המיטה לא מסודרת, אבל אני כל כך עייפה שאני רק מעיפה את הספר שמונח עליה ואת הפירורים, מבלי ליישר את הסדין, הבחורה במיטה ליד מתעוררת בחיוך, אני אומרת לה שאני מצטערת שהפרעתי לה, היא לא ישנה כל הלילה, היא ובת הזוג שיושבת לה צוחקות ואומרות שהיא ישנה מצויין בלילה, משום מה זה פוגע בי, אני נכנסת למיטה, ואז מתחילה המולה בחדר - זוג עבר תאונה, נ' המטפל נכנס איתם, ואני יודעת שעכשיו הוא יצטרך לטפל בהם, אני מתחילה לפחד, הוא איתם אבל מסתכל עליי, נכנס עוד מטפל אחר זר לי , ומדבר עם נ' על מצבי, ואז שואל אותי - "את בטוחה שהזרע נקלט?" ואני כבר ממש נכנסת להסטריה וצועקת "למה אתה אומר לי את זה עכשיו?" והוא שם לי יד על המצח ואומר "יש לך קצת חום".

אני יושבת באוהל עם שתי האחיות שלי אנחנו יושבות סביב שולחן תה ערוך ומולי יושבת אישה יפיפייה היה לה שיער שחור ועיניים כחולות היא הייתה רזה ומאוד מאוד יפה מול האוהל היה ים ולפני ששמתי לב המים הגיעו לי עד למותניים בישיבה קמתי על רגליי ואמרתי לאותה האישה להתרחק מכאן כי הגאות מתחילה וקראתי לה סבתא מצאתי את עצמי נלחמת בגאות מנסה למצוא מקום שבו אני יוכל להניח את האחיות שלי וראיתי את הקיוסק מתחת לבית שלי העליתי את האחיות שלי וברגע באזבתי את ידה של אחותי הקטנה ביותר נסחפתי

אני אמא ואחותי יורדות במדרגות ספירלה שתי קומות ואז אנחנו בחניון עם יציאה אחת ואז אמא אומרת להתחיל לרוץ מהר והיא רצה ואני תופסת לאחותי יד ורצות ויש עוד זוג שרץ לידנו והם תפסו מונית. אני מסתכלת אחורה וזה רכב שחור כאילו ראינו משהו שלא היינו אמורות לראות ואנחנו ממשיכות לרוץ ויש 2 מוניות תפוסות ואז איש בא עם בקבוק שקוף עם נוזל צהוב זוהר למיטב זכרוני והוא שיגור ואומר שהוא יכול לקחת אותנו ואמא שלי מנפנפת אותו ואנחנו ממשיכות לרוץ עד שקבוצה של 5 שחורים שלבושים שחור צמוד תופסים את אמא ואני מפרידה ונשארת ואומרת להן לרוץ והן רצות. ואז אני בחדר/מחסן איתם ומתחילה לשבור מסגרות ריקות של תמונות ויש חליפה של באטמן בקופסא. זהו. חשוב לציין שזהו הסיוט הראשון שלי מלמעלה מכמעט שנה. אני גרה בניו יורק שנה וקצת והמשפחה בארץ (קשר יומיומי ובאו לבקר אותי מספר פעמים) כרגע אני עם אחותי ואמא בהולנד לטיול. אני זוכרת שחלמתי את החלום מהקטע של המכונית השחורה בעבר. 

הוריי חיפשו בית חדש ומצאנו אחד מתאים, הוא היה ממש מול אגם והנוף אליו היה מדהים. נכנסנו לבית אך הוא היה כולו חשוך, חדר אחר חדר כולו מלא בחושך. יצאתי החוצה למרפסת ורכבת הרים גדולה הופיעה מעל לאגם כשרוכבים עליה ילדים, הרכבת התחילה לנסוע והיא עברה מתחת למים ועצרה, הילדים טבעו. רצתי בחזרה לתוך הבית וכל הבית היה מבולגן ומוצף במים שחורים ועקורים, חיפשתי משהו אני לא בטוחה מה אבל ידעתי שזה חשוב שאני אמצא אותו. היה משהו בתוך המים אני לא בטוחה מה אבל זה לא היה משהו טוב. אחר כך הופעתי כאדם ענק העושה צעדי ענק לעבר רכבת ההרים במעלה ההר.

<< עמוד קודם 420 עמוד הבא >>