פענוח חלומות בס"ד

חלומות על רוח

נמצאו 4,619 חלומות המכילים רוח - עמוד 423


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ישר כאשר אני נרדמת, אני מוצאת את עצמי עומדת בתוך שטח פתוח יפהיפה. מולי גדר חומה מעץ, כזאת שאפשר לפתוח עם היד ולעבור. ומאחוריי הגדר יש שטח יפהיפה, דשא ועשב, עצים פה ושם, אני מרגישה ממש בטוחה וחופשיה לעבור לשם, כאילו שאוכל לרוץ עם הרוח ולצעוק ולשמוח ולעשות הכל.. פתאום לידי מופיעה סוס בצבע בהיר, אני כבר לא זוכרת איזה צבע, הוא רוצה לעבור את הגדר..אני מתקרבת לגדר ורוצה לפתוח לו, לעלות עליו ושנדהר ביחד למקום אחריי הגדר, אבל תחושה מונעת ממני. אני חזירה את מבטי לגדר ומתלבטת האם לפתוח או לא, ואז כאשר אני מחזירה את מבטי לטבע היפיפה, אני רואה להבות, להבות שמכסות את כולו. אני מורידה במהירות את מבטי, ומתעוררת. ועכשיו אני מרגישה שהייתי צריכה לפתוח, ולא פתחתי..

חלמתי שאני נמצאת בכלא. כלא שהוא כל העולם שאני מכירה. שאי אפשר לברוח בשום מצב, אבל תמיד מנסים. אבל איכשהו מצאתי דלת מילוט. אבל.. היה בי חלק מהכלא, לא יודעת איך ממש להסביר. כאילו הכלא יצר אותי, ובגלל זה הוא חלק ממני. אז לא הצלחתי לעבור בדלת שמצאתי, ניסיתי לעבור, אבל כאילו הייתה מחיצה, ולא הצלחתי לברוח. מחסום

חלמתי אותו בערך שבוע שלם אחרי שראיתי את הסוג הרביעי, זה יותר סיוט: אני נרדם, [בחלום] ואני חולם [בחלום] עד ינשוף, בחלון שלי. אני שומע את הניקורים שלו על החלון, אני רואה אותו בצורה מעומעמת. אין הרבה אור, והמאוורר דלוק. קצב הסיבוב של המאוורר מתאים בדיוק לקצב הניקור של הינשוף. לאחר מכן אני מתעורר, [בחלום] ואני מגלה שהינשוף עומד על השידה שלידי. אני מסתכל עליו והוא מנקר את המיטה שלי, מתקדם לאט לאט. הינשוף הוא לבן בצבע קרם עם עיניים גדולות שחורות, ועיגולים חומים גדולים מסביב לעיניים. לבסוף אני אומר פותח את החלון ומגרש אותו החוצה עם מחברת שלי להיסטוריה, זו תמיד אותה המחברת. כשהוא עף החוצה אני שומע אותו קורא לי \"אני אחזור בשבילך..\" חלמתי שאני נמצאת בכלא. כלא שהוא כל העולם שאני מכירה. שאי אפשר לברוח בשום מצב, אבל תמיד מנסים. אבל איכשהו מצאתי דלת מילוט. אבל.. היה בי חלק מהכלא, לא יודעת איך ממש להסביר. כאילו הכלא יצר אותי, ובגלל זה הוא חלק ממני. אז לא הצלחתי לעבור בדלת שמצאתי, ניסיתי לעבור, אבל כאילו הייתה מחיצה, ולא הצלחתי לברוח. מחסום

הגתעי לחלום שהוא כולם במעין שחור ולבן כזה (עם צבע כתום כזה של תמונות ישנות) זה כביכול תקופת השואה, לפני שהנאצים הגיעו, אני משחק עם ילדים, ופתאום נשמעת אזעקה, הנאצים באים, איזה זקנה אחת שמה עליי מגבת שאיכשהו מסתירה אותי ממנה, פתאום אני רואה מולי ילדה בארגז חול, סתם ועמדת לה כאילו נמאס לה, אני שומע בום, כנראה מישהו ירה בה, אני לא רואה פתע, אני רק רואה אותה מכסה את המקום כנראה איפה שירו בה, והיא צונחת על מותה, החלטתי לברוח, איכשהוא הצלחתי לעבור דרך גדרי התיל והגעתי למעין יער, מסצנה ריאליסטית בשחור לבן, הגעתי ליער שכול וצבוא בצבעי גואש ומים, כאילו ציורים ממש חובבניים כאלה. משם כב ראין לי מושג, חוץ מזה שהתרחקתי והתרחקתי והתרחקתי...

<< עמוד קודם 423 עמוד הבא >>