פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ווי

נמצאו 2,588 חלומות המכילים ווי - עמוד 44


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

היינו משומא מלון מועצת הנוער שיפצנו איזה חדר שמה ואז אחרי זה כאילו הייתי בחדר עם אלה ויונתן אילוז ואז הם כאילו לא ראו אותי או משהו ופתאום התנשקו וזה נראלי היה בצחוק. אבל ואזז במעבר חד כזה בחדר עם השבט רק הבנים ראינו בטלוויזיה החץ ומישהי שם צרחה כזה פתאום אני נכנסתי לסדרה והלכתי לה לעזור או משהו ופתאוםם החלק הכי מוזר אמרתי לאלה אני חייב לדבר איתך וכזה היא התיישבה על המיטה ואז באתי לסגור תדלת אבל אמרתי ייחוד לא נסגור עד הסוף ואז סגרתי כזה וזה בכל זאת נסגר עד הסוף ואז אלה עשו לי כזה אה אה (חשוב במיוחד שזאת לא הייתה בדיוק היה לה שיער שונה כזה אבל נזרום) ואז לא יודע מה אמרתי לה ופתאום היא אמרה לי משהו אני לא זוכר בדיוק איך זה קרה בוא נתנשק כמו עם יונתן או משהו בסגנון ואז אמרתי לה כזה לא לא אלה אנחנו לא באיזה סרט

אני וחברי הטוב ישה נסענו באוטו באיזה כביש חשוך והיה שקט ואווירה מלחיצה ואז אנחנו קולטים מישהו כאילו מנסה לעבור את הכביש אבל עוצר כזה באמצע כמו חתול שקפץ לכביש ונבהל ואז ישה עוצר והוא הולך אחורה וכאילו נותן לו לעבור ואז ישה מתחיל לסוע והוא שוב רץ לכביש וישה עוצר ואני אומרת לו הוא מנסה להתאבד במין שקט כזה ועצב ואז ישה צופר לו ואומר כזה נו מה ועוקף אותו ואנחנו ממשיכים לסוע באווירת שקט מפחידה כזאת ואז אנחנו רואים ארבעה אנשים לבושים בחשור עם שקים שחורים על הפנים חוסמים את הכביש בשורה אנחנו מתקרבים אליהם לאט ואז שניים מהם נעלמים ואחד מתקרב לחלון שלי באיטיות

אני רואה אותנו-קוני ואני- מחוברים בצווארים שלנו כאילו בצוואר יש גומי שמסובב כמה פעמים אז הגופים רחוקים באלכסון כמו איקס כלומר כפות הרגליים הכי רחוקות והגופים מתקרבים לקראת הצוואר שם מתחברים והראשים צמודים ואני שואלת "מה אי אפשר להפריד?" ורובין (מחנות חומרי אומנות, יושב מול פתח החנות כמו פסל, רציני)מרים את הראש מהניירת שלו ואומר לי: "אי אפשר להפריד זה כמו הקווים שלך בציור". אח"כ אני רואה את אמא יושבת בכיסא הגלגלים עם הראש מורכן למטה ממררת בבכי בשקט כאילו לא רוצה שישמעו אותה בוכה ולא יכולה להתאפק (כמו שבכתה על עובד)ואני מתעוררת ורוצה לרוץ להתקשר אליה וכל הרחמים והחמלה אליה עולים בי ואני כועסת על עצמי למה מרגישה כעס אליה ולא מתקשרת ולא מצליחה לדבר איתה גם כשמתקשרת צריכה להבין כמה קשה לה ,נכון חזרה הביתה ובהתחלה היתה כ"כ שמחה ועכשיו אולי יותר מבינה את כל התמונה וכמה היא מוגבלת ועכשיו יש לה שני כלבי שמירה=שתיים!! והיא רק רוצה לישון במיטה ומתחילה להיות מבולבלת עצוב לי בפנים על כל המצב ועדיין יודעת שעלי לשים לעצמי את הגבולות ולא להכניס לשם יותר מדי אנרגיות ורגשות ולסמוך עליהן שתסתדרנה.

<< עמוד קודם 44 עמוד הבא >>