פענוח חלומות בס"ד

חלומות על טיול

נמצאו 1,133 חלומות המכילים טיול - עמוד 44


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני בספרד בדרך לסביליה עם חבר לשעבר ובחלום הופיעו פתאום 2 נשים מהעבר שלו שרוצות להיות איתו: אחת מאד זנותית והשניה עוקבת אחריו כמו בלשית. אני מרגישה בצד ומאד פגועה, כי הוא מפנה אליהן את תשומת הלב. באיזשהו שלב כולנו מטיילים ביחד מחפשים לאן להמשיך בטיול. אני פותחת ספר ומתחילה להדריך לאן ליסוע. ואנחנו נוסעים לסביליה שבספרד ורואים בדרך הרים מדהימים ונוף עוצר נשימה. כשמגיעים לסביליה אנחנו מחפשים מקום לישון ופתאום יש עוד גבר ישראלי שהיה עם הבן שלו והוא לאט לאט מחבק אותי ומאד נעים לי, אני מרגישה בטוחה ושיש לי על מי לסמוך. אני מרגישה שזה האחד, ומתמלאה אהבה ומבינה שנוכל להיות ביחד ושהבנים של שנינו יוכלו להסתדר ולהיות אחים זה לזה.

מסיבה בבית שבחלום הוא הבית שלי. עם בריכה על גג מסתורי שהבריכה כולה מוצפת. המסיבה ללא ידיעת אבא שלי שאיתו עליתי לגג וגם ללא ידיעתי. המקים של המסיבה הוא מישהו שאני מכיר מהטיול ועוד דמות שאבא שלי מכיר אותה מהמשטרה. אחכ היו מלא אנשים ואני הולך מבולבל ולא מבין יותר מידי מה קורה

חלמתי שאני בטיול בתוך ארמון גדול וישן וחברי הקבוצה בורחים לי ואני ממשיכה בעקבותם מטפסת על גדרות מעץ שיש ליד המדרגות עד שמצאתי אותם והתחילו בחלום דברים מוזרים בתוך הארמון היה מלא מים כמו מגלשות מים אבל גם יש מדרגות מעץ מישהי מסתכלת במראה רואה מישהי אחרת, לחברה שלי יש מחדד עפרונות בתוך היד האף שלי התעווט ועמדתי מול מראה וצרחתי ראיתי את הדם של המחזור

חלמתי שאני נמצאת במקום עם מערה של מים ושם שומעים ברקע בחדשות שאישה שוחה לשם לעומק ומוצאת דברים בצבע כחול למשל מלפפון כחול או כסף כחול או כל דבר כחול ואז אני מגיעה למקום שיצאתי אליו לטיול עם הכיתה ואני רואה את חברה שלי נכנסת בפיג'מה ורודה ואני צוחקת עלייה על זה ואז היא מראה משהו לחברות שלי ומסתירה ממני ואז אני קמה ובורחת לתחנה ואז אני רואה שמציקים לחברה שלי והיא מתחילה לבכות ואני מרגיעה אותה ואז כשאני מחכה לאוטובוס אני לא מצליחה לתפוס אותם והם עוברים מהר ואז היה לי חלום שאבא שלי מרביץ לי ברגליים כל פעם וכשאני מספרת לחברה שלו היא מנסה להרגיע אותי ולאבא שלי יש מבטים מפחידים ואני לא מפסיקה לבכות

אני נימצאת בטיול עם קבוצה ועם בן משפחה שקוראים לו חנניה שהוא עם אישה צעירה ותינוקת שקוראים לאנה במדינה ירדן או סוריה מגיעים לבית מלון וליד הדלפק ע״ש סלסלה מלאה ממתקים רציתי לקחת שוקולד בסוף אמרתי זה לא כשר אקח. מסטיק אבל גם את זה לא ראיתי פתאום ראיתי שליש המעלית ממתנים מלא ילדים בכיסא גלגליםו ורציתי להצטרף לחלק מהקבוצה שהלכו בערב לטייל באיזה שוק שנקרא משהו עם המילה סופר בסוףהם התקדמו ואני והלכתי לקבלה לדעת מספר חדר ומרו לי 16 יחד עם הדוד חנניה ואז ראיתי את הילדים עם כיסא גלגלים ליד המעלית

חלמתי שאני יכולה לשנות את העבר ולעשות דברים אחרת בנוגע לאקס שלי ואז כל מה שקרה באמת בכלל לא קרה בחלום ואני הולכת עם חברות ביער בטיול והן אומרות לי שהוא אומר עליי דברים טובים ואז בסוף אני וחברה יושבות באמפי כזה והוא בא ומתיישב לפניי ואז אני מחבקת אותו מאחורה והוא אומר לי שהוא אוהב אותי ואז התנקשנו ואז קמתי בבהלה

יצאנו לטיול שנתי ואז האוטובוס שכח אותי והגיעה אישה אחת זרה לחדר והיא רצתה לספר אותי ולא הסכמתי לה אז היא רוצתה לחורר לי את האוזן עם מספריים וברחתי הגענו לחדר של ההורים שלי ואז היא רצתה להרוג אותי בכך שתרביץ לי אז דקרתי אותה עם עם קיסם (ולא היה בכלל דם בחלום)

חלמתי שאני נמצאת במלון עם המשפחה שלי כולל הורי ולוסי, וחברות של עמית ולכאורה הכל נראה תמים. אבל אז מתחיל הקסם... כל מיני דברים בלתי אשריים קראו בחלום, והם כולם חלק מאותה עיירה קטנה, בית מלון, מסעדה שבעצם, למרות המראה התמים מלאים בבלתי אפשרי. האנשים חלקם קפצו לתוך תמונת ויצאו מהם לפי רצונם ולימדו את משפחתי לעשות גם. אנשים עפו עם מצנחים רק ליופי והראו את היכולת להתנתק מהחוטים ולהמשיך לעוף. כל מיני חיות התחילו לדבר ולספר בדיחות. והחדרנים במלון זעופי הפנים היו בעצם רקדנים שחקנים בלבוש מהודר שעברו בין האורחים ועשו קסמים לא הגיוניים.במסעדה ישבו אנשים שהחליפו חוויות בינהם של רגעים שחוו כשהיה ביכולתם לקפוץ ולבקר בעולם מקביל ונראו מאושרים כל כך. היה גם בעיירה בית חולים שחדריו היו מיטות אפריון בטבע וכל החולים קיבלו כוחות. אפילו סבתא שלי שנפטרה לפני 20 שנה היתה שם וסיפרה כמה נפלא הנוף והאוויר והחברה בעיקר. היה שם הרבה קסם. המלון האפור הפך לזוהר עם מנורות בכל הצבעים. ותינוקות ניגנו מוזיקה מדהימה. כולם היו כל כך עייפים אבל רצו להמשיך לספוג את הקסם. להמשיך להסתובב ולטייל. הרבה מהדברים אני כבר לא זוכרת בהקשר הזה. אגב, כל הזמן הסתכלתי על הסובבים אותי וראיתי אותם נרגשים ונהנים מכל הקסם וגם אני נהנתי אך כל הזמן ליותה אותי תחושה של קצת פחד. הגיעו גם לחוות את הקסם כל מיני דמויות מחיי מוזרות. יניב קטן עימו יצאתי ממש קצת זמן בכיתה י"ב וברגע שנפרדתי ממנו באוטו שלו הוא החליט שהוא לא רוצה לחיות ודהר בכביש 4 בלי לעצור באף רמזור אדום שהוא כולו בעטרף.. פתאום הוא הגיע למלון ואפילו אמרתי לו שלום. מוזר כי אחרי אותו יום מחקתי אותו מזכרוני לגמרי ופתאום הוא צץ. גם סער, בעלה של חברתי הטובה ביותר, אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם - לוסי שלא ממזמן התוודה בפני ובפניה שהוא מאוהב בי (בחברה בכי טובה של אשתו, בשכנה שלו) והקשה עלי מאוד היה שם באידיליה עם לוסי עם הרבה אהבה בינהם. הכל היה קסום ומפיחד בו בזמן. ובבת אחת הכל נגמר. פתאום המסעדה של המלון היתה ריקה מאיש. המלון נראה אפור ישן ומלוכלך. החדרנים היו זעופי פנים. והאנשים שעברו ליד המסעדה והמלון היו עם פנים נפולות. הכל היה אפור ומחורב. כמו אחרי מלחמה. חורים בקירות, בלאגן ובלבול. נכנסתי לפקיד הקבלה לשאול אותו מה קרה והוא לא הבין על מה אני מדברת. מה היה לפני? ולרגע פקפקתי שזה היה בדמיוני. ואז התחלתי להגיד לו - "הייתי כל כך מאושרת. ממש מבפנים. מהלב. בשלמות." ופתאום פניו חייכו אלי והוא אמר: " אם תצליחי להגדיר את האושר שחווית תוכלי להחזיר את המצב כפי שהוא היה". כלומר לא דמיינתי! באמת היה מצב כזה. וכל מה שאני צריכה זה להגדיר את האושר. זה קל. ובחלום נתתי לו את ההגדרה שלי שבאה מהלב. ובחלום הרגשתי כל כך בטוחה איתה. לא אגדיר אותה פה כי אינני יכולה לשחזר אותה מילה במילה. אבל בחלום הרגשתי ביטחון מלא בהרגשה שלי של משמעות האושר וממה הוא נובע. ובביטחון מלא אמרתי לו אותה ובקוצר רוח חיכיתי שהמצב יחזור לקדמותו. אך הוא לא. ולא הבנתי למה. ופקיד הקבלה חייך ואמר זה מאוד קרוב מה שאמרת. את כמעט שם. אבל זה לא זה. ולא הבנתי (עד עכשיו איני מבינה מה עוד חסר. מה לא בסדר). ניסיתי לנתח את זה בזמן שעשיתי טיול עם הכלבים בחמש וחצי בבוקר ולא מצליחה להבין. נחזור לחלום - פקיד הקבלה נתן לי קופסה ואמר שזה אלוי יעזור. הקופסה היתה ארגז כזה כמו של מובילים, קצת קרוע ועטוף בעיתונים. הוא אמר ככי את זה לחדר ואולי זה יעזור לך. אמרתי לו שוב את האושר הפנימי והוא שוב חייך ואמר - את כמעט כמעט שם. אבל זה לא זה. אי אפשר עדין החזיר את הקסם. קחי לך זמן ותעזרי בקופסה. עם זה קמתי אלוני. אני יודעת מה זה עושר אמיתי ופנימי. אבל פקיד בקבלה טוען שאני לא לגמר מבינה

<< עמוד קודם 44 עמוד הבא >>