פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ימ

נמצאו 13,773 חלומות המכילים ימ - עמוד 440


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

רגליים קטועות- חלמתי שאני יושבת עם אמא שלי במעין פרוזדור של בית חולים על מעין מיטה ושיש לי כפות רגליים תותבות, ואני מנסה להסיר אחת ללא הצלחה. בחלום הרגשתי שאני לא בדיכאון והגבתי ממש באופטימיות ופייטריות למצב. אני זוכרת שאמא שלי באה לומר לי משהו שהיא ממש רצתה לומר והתעוררתי. יש לציין שאימי בחיים

דריסה תאונת דרכים בחלום אני דרסתי ילד קטן אשר ישב באמצע הכביש במהירות מועטה חשוב לציין כי הכוונה שלי לא היתה לדרוס אותו חשבתי שאצליח לעבור בלי לפגוע בו אך בכל זאת פגעתי הילד לא מת אלא סבל מפגיעה קלה ופונה באמבולנס ואני נעצרתי לשולי הדרך במהלך הנסיעה ישבה לצידי אימי ומאחוריה אבי

חלמתי שאני הולכת עם שירה ושלושת הילדים שלה לחנות שעבדתי בה אצל דוד של חברה שלי. כשהגענו הסתבר שהחנות היא של אריאלה אחותי ודוד שלה ישב בצד. מישהו שהיה בחנות ירה בשירה שעמדה לידי והיא מתה. יצאתי עם הילדים מהחנות ובאו לאסוף אותנו ללוויה. 2 הבנים נסעו באוטו אחד ואני והילדה באוטו אחר. הגענו ללוויה והיה כבר חושך. סבא של חברה שלי שכבר נפטר עמד לידי ובכה ואז הסתבר שהלוויה היא לא של שירה אלא של אורית חברת ילדות שלי שכמה שנים אני פגועה ממנה ולא מדברת איתה. סבא שלה עמד לידי ובכה ואמר, עד כמה שזכור לי, שלא מגיע לה. הלך קדימה ודחף את העגלה עם הגופה של אורית. הוא לבש גלימה שחורה שכיסתה את כולו ודחף את העגלה כשהוא מכופף לכיוון העגלה וכמעט שוכב עליה. זהו. ואז התעוררתי.

אמא בת 70 פלוס חיה בבת אבות חלמתי שאני רואה אותה מתה בתוך תכרכים שקופים בד אדום שקוף ועליו ניילון שקוף גופתה מונחת לפני קבורה אני עומדת עם דודתי להפרד מהגופה ואז אני רואה שאימי מרימה את הגבות ואני מעירה את תשומת ליבה של דודתי ואז אני מוציאה אותה מהשקית אמי נעמדת מולי מותשת ואני מחבקת ומנשקת אותה והיא מתרפקת עלי ודודתי היתה על הארץ מתפרקת בבכי

מכרה שלי מוצאת אותי בבית שני מסתתרת. היא מקלחת אצלי ואני ממתינה לה בחוץ ללכת לשבת בבית קפה. בנתיים מגיעה אישה זקנה עם מגש ענק של קורסונים ומציעה לי לקחת. אני מתלבטת וכשהמכרה שלי מגיעה היא מסתכלת עליה בחשש ומתרחקת ונעלמת. מחוסר נעימות אני מנסה לבחור משהו אבל העוגות הופכות לברגים וחפצים שונים. בסוף גם אני מתרחקת מהאישה ומתחילה לרוץ ופתאום אני עפה וההרגשה שכל תזוזה שלי באויר מקבלת גיבוי של ביטחון בזכות המגע עם הזקנה

חלמתי שאני הולכת עם חברה ושלושת הילדים שלה לחנות שעבדתי בה אצל דוד של חברה אחרת שלי. כשהגענו הסתבר שהחנות היא של אחותי ודוד שלה ישב בצד. מישהו שהיה בחנות ירה בחברה שלי שעמדה לידי והיא מתה. יצאתי עם הילדים מהחנות ובאו לאסוף אותנו ללוויה. 2 הבנים נסעו באוטו אחד ואני והילדה באוטו אחר. הגענו ללוויה והיה כבר חושך. סבא של חברה שלי שכבר נפטר עמד לידי ובכה ואז הסתבר שהלוויה היא לא של חברה שלי אלא של חברה אחרת שהיתה חברת ילדות שלי שכמה שנים אני פגועה ממנה ולא מדברת איתה. סבא שלה עמד לידי ובכה ואמר, עד כמה שזכור לי, שלא מגיע לה. הלך קדימה ודחף את העגלה עם הגופה של חברת הילדות. הוא לבש גלימה שחורה שכיסתה את כולו ודחף את העגלה כשהוא מכופף לכיוון העגלה וכמעט שוכב עליה. זהו. ואז התעוררתי.

<< עמוד קודם 440 עמוד הבא >>