פענוח חלומות בס"ד

חלומות על תר

נמצאו 8,965 חלומות המכילים תר - עמוד 45


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני חלמתי שאני מתחתנת ואמראל מת לפניי החתונה המאפרת מבריזה ואני הייתי מוכנה להתחתן אלמנה רק כדי להתחתן עם אמראל בקטע שמרוב שאהבתי אותו רציתי להתחתן איתו אפילו כשהוא מת ובסוף ויתרתי על טקס חופה ופשוט בכיתי על אמא של אמראל ואמרתי בלב אם יש לך משהו להגיד לי תגיד והוא אמר אני אוהב אותך

> קראו את פענוח החלום

יוצאים כל המשפחה להפלגה שבת דודה שלי הזמינה אותנו נותנת לי שני שטרות של דולר הספינה עצמה מכוערת והמים עכורים ומלוכלכים ההפלגה היא לארוע של אחד מהילדים שלה .אני חושבת שעוד מעט נצא כי הספינה עדיין לא מלאה ובטח זה יקח המון זמן עד שנצא המעגן מאוד צפוף שהספינות נוגעות לא נוגעות אחת בשנייה המזג אויר ממש לא כל כך טוב אבל פתאום הספינה מתחילה לשוט ובמהירות גבוהה תוך כדי שאני מודיעה שעשיתי המסלול הזה אין ספור פעמיים וחושבת על כך מדוע אני משקרת . בעלי עלה לחזית הספינה ואני הלכתי אחריו והשארתי את הילדים בתוך הספינה הלכתי אחריו ונתתי לו את השטרות ואמצא שתי השטרות היה דף שחשבתי שאולי זו קבלה או משהו . לקח בעלי הכסף ואמר לי מה רק 2 דולר זה סתם לא שווה . פתאום נשמעו צופרים והספינה בתחילה לשקוע כאילו בכוונה ולחפור בקיר ולעשות בו חור ואנחנו שוקעים איך נשאר לי ולבעלי רווח לנשימה ואז מיד הספינה התחילה לעלות . מיד בעלי קפץ והספינה למעגן ואני אחריו ואני חושבת על הבת הקטנה שלי שאני צריכה להציל ואומרת לעצמי אבל הבן הגדול הוא אהבת חיי איך לא חשבתי קודם אליו. תוך כדי המחשבות אני רצה לפתח הכניסה לספינה ורואה ששוטר מוציא תינוק ושם בעריסה לא ראיתי את התינוק כי היה מכוסה הכנסתי את ראשי לספינה ואין אף אחד ואז הבנתי שלכולם היה קל יותר לצאת מהספינה מאשר לי ולבעלי.

> קראו את פענוח החלום

אני חלמתי שאני מתחתנת ואמראל מת לפניי החתונה המאפרת מבריזה ואני הייתי מוכנה להתחתן אלמנה רק כדי להתחתן עם אמראל בקטע שמרוב שאהבתי אותו רציתי להתחתן איתו אפילו כשהוא מת ובסוף ויתרתי על טקס חופה ופשוט בכיתי על אמא שלו ואמרתי בלב אם יש לך משהו להגיד לי תגיד והוא אמר אני אוהב אותך

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שנהגתי ברכב אבל בלי שהיה לי רישיון פשוט לקחתי לבד את האוטו של אמא שלי והתחלתי לסוע ואז שמתי לב שהתרחקתי מידי ואני כבר על כביש שש בשנייה הראשונה שיכולתי לעשות פניית פרסה עשיתי ואז פתאום ראיתי מישהי שקראו לה מאיה והכרתי אותה מאיפה שהוא עצרתי את האוטו חיבקתי אותה והתחלנו ללכת מחובקות בכביש בלי האוטו שאלתי אותה מה איתה וזה ואמרתי שהתגעגעתי אליה ושאלתי בנוסף אם היא רוצה לסוע איתי באוטו שאני אקפיץ אותה לאיפה שהוא היא סירבה בנימוס ואמרה לי לבוא איתה ברגל אז המשכנו ללכת מחובקות לאורך הכביש עד שפתאום הגענו למין מקום כזה של בתים שהם ממש על הים ובאמצע יש שתי נדנדות היא אמרה לי שזה מקום מכוער ושלא כזה יפה פה הסכמתי איתה ואז אמרתי לה תראי יש פה דולפינים היא שאלה אותי איפה ותוך כדי שחיבקתי אותה הצבעתי לה עליהם ולפתע ראינו משהו כמו ארבעים דולפינים קופצים אחד אחרי השני היא תפסה אותי ביד ואמרה לי בואי נצלול איתם בשלב הזה קצת חששתי כי הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה הייתה 23:30 וידעתי שב00:00 יש לי שעת עוצר בבית אבל בכל זאת הלכתי איתה לבשנו חליפות צלילה וצללנו ביחד אחר כך חזרנו לאוטו שלי והקפצתי אותה הביתה נפרדנו לשלום ונסעתי הביתה

> קראו את פענוח החלום

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 45 עמוד הבא >>
RSS