פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מסע

נמצאו 650 חלומות המכילים מסע - עמוד 46


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

היה שגם חזק אז החלטנו לעוף על שטיח קסמים לרומא בדרך היינו צרכים לעבור דרך שער ובגלל שלא נתנו לנו אחד השומרים רדף אותנו 2 התחבאו מתחת לשטיח הקסמים ולא ראו אותם אחד מתחת לסלעים ולי לא היה מקום אז נשכבתי על האדמה. השומר ראה אותי והתחיל לדבר אלי עד שהוא ניסה לדקור אותי. אחד האנשים שהתחבאו מתחת לשטיח הקסמים יצא ודקר אותו עם מספריים ליד הלב השומר לא מת ודקר עם מספריים בחזרה ואז הוא החזיר לו דקירה עם המספריים בראש והשומר מת. לאחר כמה דק גם זה שעזר לי מת והמשכנו על שטיח הקסמים , עצרנו לאכול במסעדה ואחת הבנות הלשינה לצבא שאני בורחת ובאו לעצור אותי. נכנסתי לכלא צבאי

אני מוצאת את עצמי יוצאת עם הבנות שלי לבית קפה בבוקר ונכנסים לקפה גוי בעיר והתישבנו לנו בשולחן ואני קמיתי להזמין לנו נס קפה לכולם וגרוסונים של שוקלד ולפתע אני רואה את המנהלת סניף של התעשיינים עם מגש עוגות מוס ואני מחמיאה לה על זה שהיא רזתה והיא עונה לי איזה דברים טעימים יש פה הנה אני לוקחת לבנות בסניף עוגה והיא נפרדה לי לשלום ואני שוב הולכת לבמה של הקפה ואני שואלת אותם מה קורה עם הזמנה שלי ובדיוק היה גם החלפה משמרות של העובדים והזמנה שלי הלכה לאיבוד ואחד ענה אוליו לא שילמת ועינתי לו הנה הקבלה בקיצור לו וותרתי נכנסתי לתוך המסעדה ושם ריאיתי איזה בחור שחור שמחזיק שם על הדלפק את כל הכספים והקבלות שאותה משמשרת בוקר וספרתי לו והוא אמר תחפסי על הדלפק ולפתע יאתי את החתימה שלי וראיתי לו והוא אמר תליכי אני יבקש שיכנו לך את הזמנה ורתחתי מפנים ולפתע אני פוגשת את מנהלת הסניף של המקום ומספרת לה את הסתואציה וכדרך אגב אני אומרת שיש ילדה מושתלת ושהיא היתה צריכה לאכול ולשתות כדורים וכהתנצלות היא ניגשה לשולחן ושאלה את ליאת איזה סנדוייץ היא רוצה לאכול וזה הוגש לשולחן והתעוררתי

אין לי כסך אבל אני מחליטה לנסוע לניו יורק עם בעלי ואחיותי ואמא שלי (שכבר לא בחיים) אנחנו לנים באותו מלון שהייתי בו כמה שנים קודם ואני לא מבינה למן רני חוזרת על אותו מסלול. בעלי כעבור יום מחליט שהוא לא אוהב את ניו יורק וטס חזרה ואני כועסת בגלל העלות. אני נשארת עם האחיות בעיקר שתי הצעירות ואני אחראית להראות להם את ניו יורק וזה מלחיץ אותי למה אני צריכה לקחת אותם לאותם מקומות שכבר הייתי ואני מרגישה חוסר סיפוק כי אין חדש ובגלל האחריות. בדרך אנחנו רואות המון ילדים עניים שאוכלים שאריות שמסעדנים נותנים להם והם תורפים מה שיש .אני גם רוצה לחזור לא מבינה למה באתי. אני דואגת לעסק כי המזג אוויר סוער והשארתי את השטחים ללא השגחה. אין לנו טלפון כי לא עשינו סידור עם בזק ןכל שיחה עולה הון. אני בלחץ ומחקה לרגע לחזור הביתה

חלמתי שאני הייתי במסיבה כזאת מחוץ לפנימייה הייתי במכונית עם כמה במסעדה והיה חנות בגדים ועזרתי לילדה והייתי שוב במכונית ויצאתי מהר בגלל ואז ירד טילים ואש על אנשים וכולם ברחו ואני לא נפגעתי חלק הלכו למקומות אחרים וחלק לפנימייה ובזמן שהלכתי לפנימייה אמרתי שמע ישראל שאף אחד לא היפגע והמשכתי ללכת לפנימייה ואז אמרו לי לצאת ראשונה מהמקום שהייתי בתוך בית כזה בפנימייה ואז יצאתי הלכתי וראיתי אש ואת הטילים וקצת בכיתי כזה ופחדתי

<< עמוד קודם 46 עמוד הבא >>